"אל תסתכלי עלי כאילו יש לך מה לומר לי"-פרק 3

פרק 3-

מנק׳ המבט של סול:
הסתכלתי מסביב, כדי לראות שזאת לא מתיחה. וראיתי רק את הרחוב הרגיל, שקט ושומם. ושאף אחד לא עובר בו, רק מידי פעם אנשים מבוגרים.
יצאתי מהבועה שאני נמצאת בה, והתמקדתי באדם שעמד לפני, הייס.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בלחש עצבני.
״סולי, קטנה שלי. התגעגעתי אליך״ אמר, מסתכל על פני וגופי בוחן כל פרט ופרט.
״גם אני התגעגעתי אליך״ מילמלתי, וחיבקתי אותו חזק חזק. הוא לבש בגדים שחורים. הוא כמו אח שלי הגדול, הוא גידל אותי. אסף אותי ואת ליבי מהרחוב.
בזכותו אנחנו חיות ונושמות.
ליבי, באה לעברנו בדילוגים. אך היא עצרה. כאשר היא ראתה את הייס. היא לבשה את השמלה שקניתי לה. היא רצה לחבק את הייס, היא זוכרת אותו.

מנק׳ המבט של תומס:
ראיתי שמישהו נכנס לצריף, אני יודע כל דבר שהם עושות. אבל מה שאני לא יודע זה מי זה האיש הזה, שנכנס לצריף…
אבל אני אברר מי זה האיש הזה. היום צ׳ייס התעצבן מזה שהצקתי לבחורה הזאת.
אבל לא אכפת לי.
אני חייב לבדוק כל פרט עליה.

מנק׳ המבט של אנסטסיה:
ישבנו בחדר של קמרון, שמתי את ראשי על ביטנו, החדר היה עם קיר שחור. שיש עליו הרבה גביעים, קמרון הוא שחקן כדורגל.
ביחד עם החברים שלו, על הקיר היה תמונות של כל מיני שחקני כדורגל כמו, כריסטיאנו, ובעיקר של ריאל מדריד.
״חיים שלי״ מילמלתי, מרימה את ראשי לעבר קמרון, ורואה שהוא מביט בי.
״יפה שלי״ הוא לחש, אך יכולתי לשמוע.
ישר עלה לי חיוך. אני אוהבת אותו.

מנק׳ המבט של ליבי:
אני והייס שיחקנו מונופול. הוא הביא את זה בשבילי, כמתנה. אחרי רבע שעה שאנחנו משחקים, גם סול הצטרפה היה לי כיף. סוף סוף קצת זמן של צחוקים ואהבה.
לאחר שעה של משחקים, ובעיקר צחוקים.
הלכתי לעבר המסדרון, שידי אוחזת בידו של הייס. ואנחנו צועדים לעבר חדרי הקטנטן. נכנסתי מתחת לשמיכה המחממת, והייס ישב על מיטתי. כשידיו מחזיקות ספר. שכתוב עליו: ״סיפורים לפני השינה״.
הוא פתח את הספר, והתחיל לקרוא.
הקשבתי לכל מילה עד שהרגשתי, שעיני נעצמות ואני נרדמת.
הרגשתי מישהו מנשק את הלחי שלי, כנראה הייס. לאחר כמה שניות נכנס עוד מישהו, כנראה סול.
״נסיכה קטנה שלי, לילה טוב״ מילמלה לעצמה. ונישקה את הלחי שלי.

מנק׳ המבט של סול:
אני הייס וליבי שיחקנו מונופול, היה כל כך כיף. לאחר מכן היא עלתה לישון, והייס קרא לה ספר. הוא ישן בסלון, פסעתי לעבר החדר שלי. והחלפתי את בגדי לפיג׳מה.
נכנסתי מתחת למיטה, רצו בראשי המון מחשבות, וחיפשתי תשובה לכל אחת מהמחשבות, אך לא מצאתי.
ומבלי ששמתי לב. שקעתי בשינה טובה ועמוקה.