illppp
סליחה כל כך על הזמן שלקח לי... אני באמת עמוסה... גמרתי את הפרק הזה אתמול בלילה וחשבתי שהעלתי אותו, עד שבדקתי בבוקר איך הוא יצא ונזכרתי שעצרתי באמצע כי נרדמתי... מקווה שתאהבו!

אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 22

illppp 21/12/2015 899 צפיות 5 תגובות
סליחה כל כך על הזמן שלקח לי... אני באמת עמוסה... גמרתי את הפרק הזה אתמול בלילה וחשבתי שהעלתי אותו, עד שבדקתי בבוקר איך הוא יצא ונזכרתי שעצרתי באמצע כי נרדמתי... מקווה שתאהבו!

באותו סוף שבוע נדחסנו ארבעתנו לתוך מכונית אחת, מוכנים לנסיעה נחמדה וסוף שבוע של כיף
"אוקיי, אז לגבי אח שלי" התחילה להגיד ריילי כשהתקרבנו
"הוא יהיה קצת מאוד לא נחמד בהתחלה, ההורים שלי התחילו עם איזה קשקוש פסיכולוגי, הוא יבכה לידכם או אם הוא יראה אתכם, אבל אם תחייכו אליו הרבה הוא יהפוך לנחמד יותר" הסבירה והנהנו שלושתינו.
"אז איך קוראים לו?" שאלתי
"הולדן" אמרה
"שם יפה" אמרתי
"כן" היא הסכימה.

"היי ילדים" אמר אבא של ריילי
"היי" ענינו לו מהמכונית
"סוף שבוע טוב" אמר לי דור שנייה לפני שיצאנו וצרפת אותי, מה קרה פה?
"גם לך" אמרתי בחיוך
"כנסי פנימה, אני אביא את הדברים" אמר
"אתה בטוח?" שאלתי
"כן כנסי" אמר
"אם אתה צריך משהו תגיד, אני בכל זאת אקח את המתנה ואת התיקי גב שלנו" הסכמתי לבסוף ויצאנו שנינו, אני אוספת את החלק שלי ונכנסת לבית ודור פותח את הבגאז'.
"היי" אמרה אמא של ריילי מהמטבח
"היי" אמרתי לה והנחתי את התיקים ליד המדרגות "ברוכים הבאים" אמרה
"איפה הולדן?" שאלתי ונופפתי במתנה
"הוא בסלון, בואי אחריי" אמרה והובילה אותי לסלון,
"הוא משחק שם מהרגע שהגענו" אמרה בחיוך על הולדן, התינוק המתוק ששוכב על הגב ומשחק במוביל שלו
"אפשר להרים אותו?" שאלתי
"כן, רק בזהירות על הראש אמרה וחזרה למטבח, צופה בי ובהולדן דרך הבר שבמטבח, בין הבישולים. הוצאתי את המתנה לשולחן הקפה והרמתי את הולדן, הושבתי, השכבתי אותו על הברכיים שלי, כשיד אחת תומכת, הוא התחיל לבכות וכשהרמתי את מבטי לכיוונה של אמה של ריילי היא לא הייתה שם, שתי שניות אחר כך הגיע המציל שלי
"מה קרה?" שאל
"הוא התחיל לבכות" אמרתי בלחץ, מרגישה שאם לא יפסיק אני אתחיל לבכות איתו,
"הכל בסדר, תביאי אותו אליי" אמר ולקח אותו לידיו, זז קצת מצד לצד עד שנרגע
"איך עשית את זה?" שאלתי ולקחתי את התינוק בחזרה אליי, עושה את אותה התנועה כמו דור ומצליחה, הוא חייך אליי מה שהזכיר לי
"איפה כולם?" שאלתי
"אמא של ריילי וכולם הלכו להתעטף כי אנחנו רוצים לבנות איש שלג, רוצה להצטרף?" שאל
"כן, אבל מה עם הולדן?" שאלתי
"היא שאלה אם את יכולה להיות איתו בזמן שהיא תכין לו תיק ושמיכה ועגלה והכל כדי לצאת" אמר
"אוקיי, אתה בא להתלבש?" שאלתי ועלינו לחדר שלנו בבית, בזמן שדור שיחק עם הולדן אני התלבשתי ולאחר מכן אני הייתי עם הולדן בזמן שדור התלבש, שתי דפיקות בדלת והדלת נפתחה
"היי" אמרתי לריילי
"היי, מה הולדן עושה איתך?" שאלה
"הייתי איתו בסלון ודור אמר שאמא שלך ביקשה שאני אשמור עליו קצת" הסברתי
"אה, זה בטח מה שהיא רצתה לבקש ממני, אני וראיין ישר רצנו להחליף בגדים"
"טוב, את יכולה לשמור עליו קצת? אני רוצה לוודא שאני לא שוכחת כלום" אמרתי
"אנחנו בסך הכל יוצאים לחצר, אל תגזימי" אמרה
"אה אוקיי, אז אני אצא איתך לסלון" התחרטתי
"דור? אני יוצאת עם ריילי לסלון, תרד כשתהיה מוכן" אמרתי לו ושמעתי איזה מלמול יוצא מהתא.
"איפה הייתן?" שאל דור
"אמרתי לך, ירדנו לסלון"
"לא שמעתי"
"מצטערת"
"נשיקה?" שאל
"בשמחה" אמרתי גם אני אמרתי וריילי קמה והלכה
"מה?" צעקתי אליה
"אני חייבת לשירותים" אמרה
"אחר כך" אמרתי לדור
"תביאי לי אותו" אמר ולקח את הולדן לידיו, מנשק אותי ומתיישב על הספה
"אתה מדהים" אני מצהירה
"רק קצת" הוא צוחק
"אתה רוצה שנפתח את המתנה שלך?" אני פונה להולדן בקול תינוקי
"איפה היא?" דור שואל
"פה על השולחן" אני אומרת ומביאה אותה,
"תראה" אני אומרת להולדן ופותחת את המתנה, מוציאה את המשחק.
"כן, זאת בובה של פרה" אמרתי בקול תינוקי, נותנת להולדן לשחק איתה.

"אמנדההה" צעקה ריילי באוזן שלי בבוקר
"מה?" שאלתי
"היום בערב אנחנו הולכים ארבעתנו למסלולי מזחלות, הם מקשטים את כל העצים והכל! את באה!" קבעה לי ואני עדיין לא קלטתי מה קרה
"מה קרה הרגע?" שאלתי את דור שהתעורר גם
"נראה לי משהו עם אור" אמר
"מי זה אור?" שאלתי לא מבינה
"בואי" אמר וחזרנו לישון, עד שתי דקות אחר כך, כשהשעון המעורר צלצל.

"צריך ללכת להשכיר ציוד לפני שמתחילים" אמר אבא של ריילי
"כולם יודעים לגלוש?" שאל
"אני יודעת אבל מעדיפה להיות עם מדריך" הודיתי
"אוקיי" אמר ורשם לו ויצאנו להשכיר את הציוד,
"שלום" אמר לי אחד המוכרים
"את משכירה או קונה?" שאל
"משכירה" עניתי לו
"אוקיי, אז לכי לניק שם, הוא יעזור לך" הפנה אותי
"היי" הסתובב ניק וראיתי אותו, כל כך מושלם, בלונדיני, חתיך
"אני צריכה להשכיר אבל אם יש לכם סנובורד אני יעדיף" אני אומרת לו והחיוך שלו מתרחב
"סנובורד?" הוא שואל
"אני נופלת פחות" אני מתגוננת והוא צוחק, מאחוריו אני רואה את דור מסתכל עלינו ומסמנת לו שזה לא שווה לכעוס.
"הכל בסדר?" שואל ניק ואני מהנהנת
"פשוט חבר שלי חושב שאתה מתחיל איתי" אני מסבירה
"אני לא ידעתי שיש לך חבר" הוא אומר
"אני אפסיק, סליחה" הוא מוסיף דור צדק? הוא באמת ניסה להתחיל איתי? אני מחייכת חיוך מבויש וממשיכה הלאה
"לכי לקופה עם הפתק הזה והסנובורד הזה יחכה לך במשך כל החופשה פה, את רק צריכה להראות את המטבע שייתנו לך בקופה" הוא מסביר ואני מהנהנת, ובמקום ללכת לקופה הולכת לדור
"היי" אני אומרת בחיוך לדור ולמוכר
"היי מאמי" המוכר אומר ואני משתגעת, רק לא מאמי. דור צוחק, הוא כבר יודע מה הולך לי בראש וזה כנראה משעשע אותו.
"אני הולכת לשלם בקופה וניפגש מוכנים בחוץ?" אני שואלת ודור מהנהן אליי ומנשק אותי בקצרה.

ולעלות על הגבעה, ולרדת, ולעלות, ולרדת, כמה זמן לא עשיתי את זה.


תגובות (5)

תמשיכע

21/12/2015 16:38

פרק מושלם!!! תמשיכי!!!!♡♡♡♡♡♡♡

21/12/2015 17:09

חחח 'רק לא מאמי' נקרעתי, פרק יפה❤❤❤

21/12/2015 20:55

תמשיכי !!!

21/12/2015 23:27

איזה חמודים
תמשיכייי :)

22/12/2015 00:21
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך