אם רק תרצי אותי אני שלך-פרק 24

ושאלו מה קרה "איימו לפגוע במשהו שאני מאוד אוהבת" אמרתי להם וחיבקתי את דור, באותה שנייה קלטתי שהם עוד לא פגשו את דור "אוי סליחה, אמא תכירי את דור, אבא תכיר את דור, דור תכיר אלא ההורים שלי" הכרתי בינהם "אנחנו סוג של הכרנו כבר" דונה צחקה "כנראה שזה הגורל שלנו לפגוש את המשפחה בבתי חולים" צחקתי עם דור, השתחררתי שעתיים אחרי שהתעוררתי, עברתי כמה בדיקות ונתנו לי ללכת, נפרדתי מההורים וחזרתי באוטו עם דור "אפשר לשים מוזיקה?" שאלתי "כן אבל לא שירים מפגרים" אמר ושמתי, שמתי על חזק ודור הנמיך למוזיקת רקע "אמ תעני לי את האמת" אמר "כששאלו אותנו בבית חולים אם זה ההתקף הראשון שלך, ההורים שלך אמרו שכן, למה הוא היה?" שאל מודאג "זה היה בכיתה א', כשההורים שלי סיפרו לי שאני מאומצת" אמרתי "אוי מתוקה" אמר ונישק אותי ברמזור אדום. כשהגענו לחדר שלי ראיתי ים של שוקולדים ודובונים ובלוני הליום. "מה זה?" שאלתי "ברוכה השבה ואל תעשי לנו את זה יותר!" אמרה קלואי. "טוב, מחר מתחילים ללמוד?" שאלתי "כן, אני הולך לסדר דברים אחרונים למחר, לילה טוב" אמר ונשק לראשי. את השעות עד לערב העברתי בלשבת ולדבר עם קלואי וזואי. לארוחת ערב הלכתי לבד, רציתי שקט אז לקחתי לי צלחת קטנה עם סלט ויצאתי למדשאה שלנו.
~דור~
אחרי שהחזרתי את אמנדה הלכתי לנטלי. הילדה האת היא נזק, היא לא מבינה ורק פוגעת, דפקתי לה בדלת ואחת השפוטות שלה פתחה את הדלת "כן?" אמרה לי בקול הפקאצי שלה "את וכל מי שהיא לא נטלי החוצה מהחדר הזה" אמרתי לה ונכנסתי, לא באתי לפה כדי להיות נחמד. "נטלי לפה" אמרתי לה כשנכנסתי "מצטערת, אני במקלחת" אמרה "עוד חמש דקות אני פה שוב ואת מחוץ למקלחת לבושה" אמרתי לה ויצאתי, דבר אחרון שאני צריך זה לדבר איתה כשהיא במגבת. אחרי חמש דקות נכנסתי "נטלי?" שאלתי "שנייה באה, חכה בסלון" אמרה והתיישבתי על הספה אחרי כמה שניות היא הגיעה, אני לא מאמין כמה הילדה זונה "נטלי מה את עושה?!?" צעקתי עליה וכיסיתי את העיניים "מה לא רצית לדבר?" שאלה בחושניות. בכל מקרה אחר היה עומד לי אבל הילדה כבר לא מזיזה לי כלום. "לא, רציתי לצעוק עלייך שאת מפגרת, ושתתרחקי מאמנדה, היא מלאך ואני לא אתן לך לפגוע בה" צעקתי עליה "מי מנסה לפגוע? רק הסברתי לה מה הולך לקרות" אמרה "אז את רק יותר סתומה, מה שהולך לקרות זה שאת מתרחקת מאמנדה, ממני, ואז את תפסיקי להפריע לנו, ואם את לא מבינה את זה כמו בן אדם: נ-פ-ר-ד-נ-ו!!" צעקתי עליה ויצאתי. הלכתי למקום שלנו וראיתי את אמנדה יושבת שם, כזאת שקטה, עדינה, מלאך, פשוט עמדתי שם והסתכלתי עליה "אחי אתה מפחיד אותי" אמרה באיזהשהוא שלב "מי אח שלך בכלל?" צחקתי איתה "אתה" ענתה לי גם בהתחכמות "אה באמת? אם אני לא אח שלך אז אני יכול לעשות את זה?" שאלתי ונישקתי אותה חזק "אל תהיה אח שלי אף פעם" אמרה כשהתנתקנו