אמא מנפצת חלומות

הסתכלתי על הילד החדש ממקום מושבי בכיתה
היה לו שיער כהה ועיינים כהות כבר שבוע
שאני מסתכלת עליו הוא היה חתיך וכל פעם
שהסתכלתי בעיניו הרגשתי שאני נבלעת לתוכן
אבל לא היה לי סיכוי איתו אף פעם איו לי סיכוי
עם בנים הבן האחרון שהסגתי הלך תוך יום
לנוי, ילדה סנובית שמנפצת חלומות תמיד היא
זכתה בבנים ואני חושבת שזה הספיק לי. אני עומדת
לזכות בבחור החדש. ניגשתי אליו אחרי השיעור
ואמרתי לו בנימת קול הכי מתוקה שהצלחתי
לגייס "מה אתה עושה סבוף שבוע"הוא הסתכל עלי
וחייך חצי חיוך "כלום, אני חושב" אמר בתשובה
"אולי אתה רוצה ללכת איתי בסוף שבוע הזה לסרט רק
אני ואתה?" שאלתי. הרגשתי היתה טובה שהוא
עומד להסכים. "אוקי אני יבוא, רק איך קוראים לך?"
"שמי הוא אלי. ואתה?" הוא הסתכל עלי במבט חפוז
"קוראים לי דניאל" אמר בפשטות "אוקי תודה נתראה
בסוף השבוע" אמרתי והלכתי בגאווה במסדרון
בית ספר כשאני חושבת 'עכשיו לא משנה מה, נוי
לא תצליח להשיג אותו הוא שייך לי הוא רצה ללכת
איתי לסרט ואף אחד לא יוכל להרוס לי את זה'
לפתע נתקלתי בנוי מעדתי אחורה והרגשתי כאילו אני
נופלת לתהום ואז גופי נחבט פקחתי את העיניים ואימי
רחנה מעלי "מתוקה את צריכה לקום וללכת לבית ספר" אמרה
כמעט בלחישה 'זה היה רק חלום' אמרתי לעצמי
במחשבות 'אמא מנפצת חלומות!'