-אמריקה -13

"רגע אבל איפה דני ?"
"הוא בטח יבוא לשדה " אנאל אמרה לי .רציתי לראות אותו לפני שאני טסה ניסית להתקשר עליו והוא לא ענה אז שלחתי לו הודעה "דני אני עוד שעתיים טסה את באה לשדה אני רוצה לראות אותך"ראיתי שהוא ראה אבל לא ענה .
"נועה הגענו "אבא אמר לי והוציא את המזוודות מהבגז' נכנסנו לשדה לא פעם ראשונה שלי פה אז אני כבר יודעת .הלכתי לעשות צק אין ואת הבדיקות זה עבר מהר עוד חצי שעה הטיסה .
"נועה את צריכה להיכנס לבדיקות האחרונות ואנחנו לא יכולים לבוא איתך לשם "אמא אמרה
"אבל .."
"נועה את תאחרי את הטיסה " אנאל אמרה לי .רציתי לבכות גם כך קשה לי הוא כנראה כבר לא יבוא. חיבקתי את כולם וירדו לי דמעות
"די נועה גם אני יבכה "אמא אמרה היו לה דמעות באתי ללכת ואז משהו עצר אותי
"לא מחכה לי ? "דני אמר וחיבק אותי
"באת בסוף "
"אני צריכה ללכת" חיבקתי את כולם עוד פעם ולהלכתי .
"ואל תשכחי להביא לי טבלרון "חולה עליו
"נחשוב עלייך "
אפילו זמן לדיו פרי לא היא לי .
גמרתי את כל הבדיקות ושמעתי בכריזה טיסה 221OL לנו יורק תצא בעוד כחמש דקות , חיפשתי את השער ועליתי עוד שנייה והייתי ופספסת חיפשתי את המקום שלי לעד החלון הכי כיף .
"את נועה כהן ?" איזה אישה שאלה אותי היא , גבוה שער ארוך ועניים חומות
"כן "
" היי אני שרון המדריכה של הפרויקט "היא התיישבה מאחורי .
המטוס התחיל לטוס הייתי ערה שעתיים הייתי קצת באיפון ונרדמתי .
"נועה קומי עוד 5 דקות נוחתים " שרון העירה .מה ישנתי 10 שעות טוב אמת הייתי צריכה את זה אחרי אתמול .
"ירדנו מה מטוס והלכנו לקחת את המזוודות
"כמה ישנתי "
"את לפחות מצליחה לשון בטיסות "
יצאנו לבחוץ והיא הזמינה מונית
"אוא איזה יפה כאן "
"תתרגלי החיים החדשים שלך "
"שרון אמרו לי שיש עוד משהו בפרויקט " חייבת לדעת מי זה ?!?!
"כן יש הוא כבר כאן "נכנסנו למונית אחרי נסיעה של חצי שעה הגענו
"כאן נגור "זה היא בנין ענק נכנסנו והיא הזמינה מעלית לקומה חמש .היא לא דבר הרבה אולי היא הייתה עייפה .
"זה הבית שלכם וזה הבית שלי "היא אמרה ופתחה את הדלת
"אואו איזה בית גדול "הבית היא ענק
"בואי תראי את החדר שלך "הלכתי אחריה ונכנסתי לחדר הוא היא ענק בצבע ורוד לבן המיטה הייתה ענקית .
"טוב אני חייבת לנוח "שרון אמרה ובאה ללכת
"שרון את כאן "שמעתי משהו קוראה לה זה היא קול מוכר .שמעתי צעדים מתקרבים לחדר נוו מי זה
ואז ראיתי את