אני אהיה העיניים שלך -פרק 25-

ג'ואי כיווץ את גבותיו בכאב, מרגיש שמישהו מנער אותו והוא פקח את עיניו, "ג'ואי, אנחנו עומדים לאחר לבית הספר" טד אמר, עוזר לג'ואי להתרומם לישיבה.
"מים!" רוי אמר וג'ואי הביט עליו, רואה שרוי מגיש לו כוס מים קרים והוא חייך קלות ולקח את הכוס, שותה ממנה באיטיות, "כואב לך הראש, נכון?" טד דיבר בטון ילדותי וחום השיער חייך קלות והנהן מעט, "זה יעבור" ג'ואי אמר בזמן שהתמתח, עוצם את עיניו בחוזקה ומנסה להרגיע את עיניו השורפות.
"בואו נתארגן מהר, אנחנו לא רוצים לחטוף צעקות" רוי אמר וג'ואי גיחך לעצמו לפני שהתרומם מהמיטה, הוא חטף מספיק צעקות אתמול בשביל שהוא ירצה לסבול גם עכשיו צעקות על כמה שהוא לא בסדר.
——
הם רצו אל תוך הכיתה, נושמים לרווחה כשהם הספיקו להגיע בזמן, אין להם כוח לקבל על הראש, במיוחד כשהוא כואב מהאלכוהול שהם שתו אתמול.
–
ג'ואי ישב בכיסאו, מביט על המורה המלמדת, הוא לא באמת הקשיב ולא באמת היה לו את הרצון ללמוד, הוא מצא את עצמו עמוק במחשבות, לא יודע איך הוא יתמודד היום עם איאן, הוא לחלוטין יתחמק ממנו, הוא לא יכול להישבר, אומנם הלב שלו מעט כואב ואומנם הוא קצת שבור ממה שקרה אתמול, אבל הוא לא הולך לסלוח לו או לחזור להיות איתו, הוא נתן לזוגיות הזאת ניסיון ועל ההתחלה היא לא הייתה מוצלחת, אז אין טעם לנסות, הוא יתגבר על איאן, הוא מאמין שזה יקרה, הרי הוא לא באמת אוהב אותו, הוא מחבב אותו קצת, הוא כן נמשך אליו, אבל כל עוד הוא לא אוהב אותו הוא מאמין שהוא ישכח ממנו כמה שיותר מהר.
—–
טד פרש את החטיפים על הדשא, לא היה להם זמן להכין לעצמם לאכול אז הם פשוט דחפו לתיק של טד כמה חטיפים לפני שרצו אל בית הספר, ואת האמת? זאת הייתה ההחלטה הכי טובה כי הם נהנו מכל הטעמים החזקים של החטיפים המתוקים והמלוחים, מאפשרים לעצמם להשכיח את הטעם המריר של האלכוהול שעוד ישב בגרונם.
–
"אתה רוצה לדבר על מה שקרה אתמול?" רוי שאל, מסתכל על ג'ואי שדחף צ'יפס לפיו, "סתם, עצבנו אותי" הצעיר אמר בפה מלא, מחייך אל חבריו שלא באמת האמינו לו, "אתה לא אחד שבוכה ג'ואי, במיוחד לא ככה" טד אמר ברצינות וג'ואי נאנח בחיוך, "מותר לי להישבר לפעמים, לא? זה לא קל לעבוד כל היום" שחור העיניים אמר ברוגע, רוצה להשכיח מחבריו את מה שהם ראו אתמול.
"אם מישהו עושה לך משהו רע תגיד לי, אני משוגע!" טד אמר ברצינות, "גם אני משוגע! הם לא מכירים אותי!" רוי אמר ברוגז, מכה את הדשא עם אגרופו וג'ואי צחק בקול על טיפשותם, "אתם לחלוטין משוגעים" הוא אמר ונאנח קלות, שמח שיש לו חברים כאלו טובים.
"מי לא האמין לך?" רוי שאל לפתע, "מממ?" ג'ואי שאל בחוסר הבנה, "אמרת אתמול שמישהו לא האמין לך ושאתה לא גנב" רוי אמר והצעיר מצמץ בעיניו, לא באמת זוכר, הוא היה יותר מדי שיכור, "לא יודע" ג'ואי מלמל, לא מתכוון לספר להם על איאן, הוא לחלוטין לא יספר, מה שקרה עם איאן יקבר עמוק בתוך זכרונו והוא ינסה בכל כוחו להימשך לנשים, הוא לא יכול להישבר שוב ולתת למישהו כמו איאן לגרום לו לבכות ככה.
—-
"דיברתי עם ג'סיקה אתמול" טד אמר לפתע וחום השיער הביט עליו בסקרנות, "היא אמרה שאתה חמוד" המנומש אמר בחיוך וג'ואי חייך והנהן בהבנה, "למה שלא תיתן לה שוב צ'אנס?" רוי שאל וג'ואי הניע במהירות את ראשו לשלילה, "לחלוטין לא" הוא אמר, הוא לא מסוגל לראות את ג'סיקה כבת זוג, במיוחד לא אחרי מה שקרה בניהם ובמיוחד לא אחרי שהיא הבינה שנשים לא מעניינות אותו, "חבל" רוי אמר וג'ואי הרים את כתפיו בחוסר אכפתיות, "אני מעדיף שהיא תהיה ידידיה שלי" הצעיר אמר, "אז רוצה שאכיר לך מישהי אחרת? יש עוד הרבה בנות אחרות" רוי אמר בחיוך, לוקח את הטלפון שלו ומתחיל לדפדף במספרי הטלפון ששמורים לו, קורא לג'ואי את השמות ואת הכינויים המיניים שהוא קרא לבנות שאצלו בטלפון.
"לא צריך!" חום השיער אמר במהירות, "אני כבר אכיר בעצמי מישהי" ג'ואי אמר ברצינות, לא רוצה שחבריו ינסו לשדך בינו לבין מישהי שכנראה הוא לחלוטין לא ירצה, "טוב, יותר בנות לי" רוי אמר בחיוך, מחזיר את הטלפון לכיסו וממשיך לזלול את החטיפים.
–
"או!" ג'ואי אמר כשהסתכל על החטיפים הפתוחים, "הבטחתי לג'אק ודני שאקנה להם שוקולד!" הוא אמר, "ג'אק ודני?" רוי מלמל בשאלה, "הבנים שאיתי במחויבות, אני וג'אק התערבנו על משהו וניצחתי אז הבטחתי להם שאני אקנה להם עם הכסף שהרווחתי שוקולד" הוא הסביר וטד ורוי הביטו זה על זה, "על מה התערבתם?" טד שאל, "אה" ג'ואי אמר וצחקק, "דני מאחר הרבה אז אני וג'אק התערבנו על 10 דולר שאם הוא לא מאחר אני ארוויח, ודני לא איחר בסוף" שחור העיניים אמר בחיוך ורוי וטד חייכו קלות, מקנאים מעט בכך שג'ואי רכש לעצמו חברים חדשים.
"מה קרה?" ג'ואי שאל ורוי הביט עליו ברצינות, "את מי אתה אוהב יותר, אותנו או אותם?" קצוץ השיער שאל ברצינות והצעיר הביט עליו בזעזוע, "אתכם" הוא מלמל ורוי וטד נשפו בהקלה, "את מי אתה אוהב יותר, אותי או את רוי?" המנומש שאל בהתרגשות ורוי הביט על הצעיר גם כן בהתרגשות וג'ואי חשב שמתאים להם אוזני כלב כי הם היו נראים כמו כלבלבים שהתחננו לאהבה.
"אף אחד ממכם" הוא אמר בחיוך, אוכל באיטיות את הצ'יפס, מתגרה בהם עם עיניו המרושעות, "שקרן, אתה מת עליי!" רוי קרא לפני שחיבק את ג'ואי שגלגל את עיניו בייאוש, "אתה אוהב אותי יותר!" טד צעק בדרמטיות וחיבק את ג'ואי גם כן, מפיל את שלושתם לשכיבה על הדשא, "אתם מוחצים אותי!" ג'ואי אמר, מעיף את שני הנערים המצחקקים ממנו לפני שהוא צחק בעצמו, "אתם פשוט טיפשים" הוא אמר, מקבל צביטות על לחייו, "צודק" רוי אמר והסתכל על השמיים.
"בא לי סקס" רוי מלמל אחרי שתיקה ושני הבנים האחרים צחקו בקול, "גם לי" טד אמר ברצינות וג'ואי צחק לעצמו קלות לפני שהשתתק, גם לו?
–
"היום אתה שבוע במחויבות" טד אמר והביט על ג'ואי שהנהן, "הלוואי והייתי יכול להחזיר את הזמן לאחור ככה שלא הייתי צריך ללכת למקום המטופש הזה עם האנשים המטופשים ששם" הוא אמר ברצינות ושני האחרים חייכו קלות, "אוי ג'ואי שלי" רוי אמר וחיבק את ג'ואי, מניח את ראשו על חזהו של הנאבק שניסה להעיף אותו ממנו, "תיתן לי אהבה!" קצוץ השיער אמר, גורם לאחר להיאנח ולאפשר לעצמו לשכב עליו, אין לו אנרגיות לבזבז.
–
"אני מקנא!" טד אמר בדרמטיות, שם את ראשו על לוח החזה השני של ג'ואי, "הומואים!" הם שמעו קריאה של ברקע, "נכון, יש לך בעיה עם זה?" טד צעק והרים את ראשו, שולח לנער ההוא אצבע משולשת, "אני אזיין אותך כל כך חזק שתבכה לאמא שלך!" רוי צעק, שולח לו גם כן אצבע משולשת וג'ואי מצא את עצמו צוחק בקול.
–
"מה? אנחנו נראים כמו הומואים?" טד שאל בהשתובבות, חוזר לשכב על לוח החזה של ג'ואי ומניע את ראשו בחיוך כנגדו, "או ג'ואי~" רוי זימר, מלטף את גופו העליון של חברו שהביט עליו בגועל לפני שהוא העיף את שני חבריו ממנו.
"כן, אתם לחלוטין הומואים" ג'ואי אמר בחיוך והם חייכו לעצמם, "טוב נו, לטד יש נטייה להיות דרמטי יתר על המידה" רוי אמר וטד שלח לו מבט רושף, "גייז לא חייבים להיות דרמטיים, הם בדיוק כמוכם" ג'ואי אמר, "וכמוך" רוי הוסיף וג'ואי כחכח בגרונו כשהבין את מה שהוא אמר והוא הנהן במהירות, "כן, כמונו" הוא תיקן את עצמו, "צודק" רוי אמר לבסוף, "הם בני אדם בדיוק כמונו" רוי הוסיף וג'ואי הנהן.
"אף פעם לא יצא לי להכיר גיי" טד מלמל, "חוץ מאיאן שאותו אני לא באמת מכיר" הוא הוסיף, "איאן בי" ג'ואי תיקן, "אה באמת? הוא אוהב גם וגם?" רוי שאל וג'ואי הנהן, "איך אתה יודע?" הג'ינג'י שאל בסקרנות, "יצא לי לשמוע אותו מדבר עם לורי על זה" ג'ואי שיקר, "אז יש מצב שהוא ולורי…" רוי מלמל וג'ואי גיחך והניע את ראשו לשלילה, "היא דלוקה עליו, נראה לי שהוא פחות" הצעיר לחש, נוגס בשפתו התחתונה כשחשב על איאן.
"מי יודע, רגשות יכולים להשתנות" המנומש מלמל וג'ואי הביט עליו וליבו פתאום התכווץ בכאב, נכון, זה יכול להשתנות, הרי גם הרגשות שלו השתנו, מה אם איאן פתאום כן ירצה את לורי? לא, הוא לא יכול לחשוב על זה יותר, הוא צריך לשכוח מאיאן, הוא לא שווה את הזמן שלו.
–
הצלצול נשמע, גורם להם להיאנח בכבדות ולהתרומם מהדשא לפני שהם לקחו את החטיפים, סוגרים אותם ודוחפים לתיק של טד לפני שהם התקדמו אל בית הספר, חוזרים לשבת בכיתה ולעשות את עצמם לומדים דברים שלא עינינו אותם בכלל.
—-
"ג'ואי, אתה יכול לעשות את זה!" רוי אמר, אוחז בכתפיו של האחר שהנהן במהירות לפני שהוא הלך, מנופף להם ומתקדם אל המרכז לעיוורים, עוצר בדרך וקונה שתי חבילות שוקולד לג'אק ודני, הבטחה זאת הבטחה והוא צריך לקיים אותה.
—-
"אתה בסדר?" השומר שאל כשפתח לג'ואי את השער והצעיר הנהן בחיוך, "סתם היה לי יום רע אתמול" ג'ואי אמר בחיוך, "אני מקווה שיהיה לך היום יום טוב יותר" השומר אמר, "תודה" ג'ואי מלמל לפני שהתקדם אל המבנה, נושם עמוק ונכנס פנימה.
הוא צעד במסדרון עד שנעצר למול הדלת הפתוחה של חדר הקבלה, איאן ולורי עמדו זה לצד זה, שותקים שתיקה רועמת, העיניים של לורי היו נראות קצת אדמדמות, כנראה שהיא בכתה, הם קראו מסמכים כהרגלם וג'ואי הביט על איאן שלא היה נראה מרוכז במיוחד.
–
ג'ואי החליט שלא להיכנס, הוא צעד אחורנית ונשען על הקיר ליד הדלת הפתוחה, לא יודע שאיאן שם לב לכך שהוא הגיע.
–
"ג'ואי!" דני לחש בצעקה כשהגיע וראה את ג'ואי שעון על הקיר, "היי" ג'ואי מלמל בשקט, "איך היה אתמול?" בעל המשקפיים שאל, "בסוף הם מצאו את הטבעת על הרצפה", ג'ואי מלמל, לא מספר את האמת, "ידעתי!" השטני אמר בחיוך, "אין מצב שאתה היית עושה את זה" הוא הוסיף וג'ואי חייך אליו.
–
"אה, תראה מה הבאתי!" ג'ואי לחש ופתח את התיק, מוציא משם חבילת שוקולד, "באמת קנית?" דני שאל בהפתעה ולקח את חבילת השוקולד, "כן, הבטחתי אחרי הכל" שחור העיניים אמר בחיוך, רואה איך שדני מביט באושר על השוקולד.
"ג'ואי, דני!" ג'אק קרא בקול, ושני הנערים סימנו לו להיות בשקט והוא צעד אליהם באיטיות, "למה אתם בשקט?" הוא לחש, "סתם לא בא לנו להיכנס עדיין" ג'ואי אמר בחיוך, "מה נסגר בסוף עם הטבעת?" כחול העיניים שאל בסקרנות, "הם בסוף מצאו אותה, זה לא הוא גנב!" דני אמר בחיוך וג'אק נאנח בהקלה, "ידעתי!" כחול העיניים אמר, טופח על כתפו של הגדול מבניהם.
"קח" ג'ואי אמר כשהוציא חפיסת שוקולד מתיקו, "שוקולד!" ג'אק אמר בחיוך, לוקח את מה שהובטח לו, "זהו, עכשיו אני לא חייב לכם כלום" הוא אמר בחיוך והם הנהנו.
—-
"הגיע הזמן להיכנס!" איאן קרא, מקפיץ את שלושת הנערים, "הם שמעו אותנו?" דני לחש וג'ואי הרים את כתפיו בחוסר אכפתיות לפני שהוא נכנס פנימה, לא מסתכל על איאן ולא על לורי ורק מתיישב, מניח את תיקו מתחת לכיסא.
—
"לפני שאתם תלכו להחליף בגדים היינו רוצים לדבר איתכם על מה שקרה אתמול" איאן התחיל וג'ואי הביט עליו בכעס לפני שהרכין את ראשו מטה, לא מעוניין להסתכל עליו יותר, "ג'ואי לצערי הרב נתקל בסיטואציה לא נעימה וזה קרה באשמתנו, אנחנו רוצים לבקש ממנו סליחה ומקווים שדברים כאלו לא יקרו יותר בעתיד" המבוגר מבין הגברים אמר, "לורי" הוא מלמל והיא כחכחה בגרונה, "אנחנו מצטערים" היא לחשה, מאגרפת את כפות ידיה ומשתדלת לא לבכות, איאן צעק עליה יותר מדי אתמול בשביל שהיא תצליח להישאר מפוקסת.
"יש לך משהו להגיד ג'ואי?" איאן שאל, "לא" ג'ואי ענה מבלי לחשוב פעמים, גורם לאיאן לשתוק לכמה שניות לפני שהוא הנהן לעצמו בהבנה, "אדבר על כך גם למול המחלקה" איאן אמר, "אין צורך" ג'ואי ירק והאחר נאנח, "זה מחובתי לעשות זאת כאחראי עלייך" העיוור הוסיף וג'ואי נאנח, "אז תעשה מה שאתה צריך לעשות" הצעיר מלמל בבוז, "אתם יכולים ללכת להחליף בגדים" איאן אמר לבסוף, מתרומם ללוקר ומגיש לבנים את מדיהם.
"ג'ואי" הוא לחש כשהצעיר לקח את המדים שלו, "אל תדבר אליי" שחור העיניים אמר לפני שהסתובב ויצא החוצה, הולך להחליף את בגדיו.
—–
"אתה באמת שונא אותו" ג'אק אמר בחיוך, "ובצדק" שחור העיניים אמר בכעס, גורם לדני ולג'אק לגחך, "זה נראה כאילו והוא באמת מצטער" קצוץ השיער אמר, "לא אכפת לי" ג'ואי השיב, גורם לבעל המשקפיים לצחוק קלות.
—
הם חזרו לחדר, מגישים ללורי את הטלפונים הכבויים שלהם וחוזרים להתיישב בכיסאות, מחכים שיגידו להם ללכת לעבוד.
–
"אין היום משהו מיוחד, כולם נמצאים במחלקה 'ה', הבנו את הטעות שלנו וכנראה שזאת תהיה המחלקה היחידה שבה תהיו, יכולים להיות שינויים אבל כרגע זה מה שהוחלט" איאן אמר בקול סמכותי, מצליח לשמור על קור הרוח שלו למרות שהוא רצה לדבר עם ג'ואי ולהסביר לו את הדברים, משום מה הוא לא מצליח לחשוב על לוותר על ג'ואי, יכול להיות שהוא כבר התחיל להרגיש אליו משהו שהוא יותר ממשיכה?
–
"אתם יכולים ללכת" לורי אמרה והתרוממה, מחכה שהנערים יצאו לפני שהיא הביטה על איאן, "אני מצטערת" היא אמרה ואיאן נאנח, נמאס לו כבר לשמוע את צירוף המילים האלו ממנה, "אין לי על מה לדבר איתך" העיוור אמר ברצינות והתרומם גם הוא, "האמון שלי בך נעלם, הייתי מעדיף לפטר אותך אבל אני נותן לך הזדמנות אחרונה, בפעם הבאה שתעשי משהו מטומטם שכזה לג'ואי או לכל אחד אחר, אני לא אחשוב פעמיים ואנתק איתך כל קשר" הוא אמר בכעס, גורם לה לבכות שוב, "תישארי כאן עד שתירגעי" הוא הוסיף לפני שיצא, הולך אל המחלקה.
—-
"תקשיבו!" הוא אמר במחיאת כפיים, תפוס את תשומת הלב של כולם, "בטח הוא ידבר על מה שקרה" מיילי לחשה, טופחת על גבו של ג'ואי, כולם שמעו על מה שקרה, השמועות רצו מהר והכעס על מה שעשו לג'ואי גם מיהר להגיע.
–
איאן נשם עמוק כששמע את השקט, יודע שהם מחכים לשמוע את ההתנצלות של המקום, "אני בטוח ששמעתם את מה שקרה אתמול עם מחלקה 'ד' ועם ג'ואי" איאן אמר, "ג'ואי לא היה קשור לזה בכלל!" נטלי קראה בכעס, שולחת את ידה אל הנער שלידה ומחבקת אותו אליה בצורה אימהית.
"אני יודע" איאן אמר בכנות, "היו אי הבנות ולצערנו פעלנו בצורה שלא מכבדת את המקום, פעלנו לפי דעות קדומות ולפני שהבנו שג'ואי עושה כאן תהליך בשביל לכפר על מה שעשה בעבר, הנחתנו עליו את אשמת הגניבה גם כשהוא לא היה אשם, רק כי הוא היה באותו המקום בזמן הלא נכון" העיוור אמר ברצינות, שומע התלחשויות כעוסות ורגועות, כנראה שהם עדיין לא מרוצים מדבריו.
"אני רוצה להצטער בשם המרכז ובשמי, ג'ואי, אני נורא מתנצל על מה שהיה אתמול, אני מאמין בך ואני יודע שאתה לא תעשה את זה" אפור העיניים אמר ברצינות כנה וג'ואי הביט עליו במעט עצב לפני שהזיז את עיניו ממנו.
איאן לא אשם בזה והוא עדיין מקבל את כל האש, הוא לא זה שצריך להתנצל, טוב, אולי קצת, אבל לורי היא האשמה העיקרית וזה מכעיס שהיא לא מתנצלת כמו שצריך.
ג'ואי נאנח קלות, אולי אחרי הכל איאן כן מתעניין בה יותר משהו מתעניין בו, אחרי הכל הוא הגן עליה ולא עליו.
–
"בפעם הבאה, במקום להאשים מישהו סתם ככה, תחקרו את עצמכם לפני" קים אמר בכעס, אוחזת בידו של ג'ואי שחייך אליה קלות, היא אומנם לא יכולה לראות את החיוך, אבל הוא לא יכל שלא להודות לה עם חיוכו.
"אקח את זה לתשומת ליבי" איאן אמר בכנות, "מצטער על ההפרעה, אתם יכולים להמשיך בשלכם, האוכל יגיע בקרוב" הוא הוסיף לפני שהלך אל כיסאו, מתיישב עליו ומאגרף את כפות ידיו, חושב על זמן הגיוני שבו הוא יוכל לקחת את ג'ואי לשיחה אחד על אחד.
—-
"ג'ואי, אני יכול לדבר איתך אחר כך?" איאן שאל כשהגיש לצעיר את חמגשית האוכל ביחד עם בקבוק מים, "לא" ג'ואי ענה בחדות, "תיתן לו זמן איאן, זה לא היה יפה מה שעשיתם לו" נטלי אמרה, שומעת שאיאן נאנח בכאב, חושבת לעצמה אם יש בכאב הזה משהו אחר ממה שנראה לעין.
"הייתי שמח אם תשנה את דעתך בהמשך היום" איאן אמר לפני שהלך מהם, ממשיך לחלק אוכל לאנשים בעוד שג'ואי הביט עליו בשקט, מעדיף לנסות ולהתעלם ממנו.
—
היום עבר לאט, ג'ואי ניסה להתרכז בבנות כמה שיותר, הרבה ניחומים והרבה עידוד הגיעו ממספר עיוורים, מה שגרם לג'ואי להתעודד ולהבין שהרבה מהם לא מסתכלים עליו כאל גנב, אלא כאל בן אדם רגיל שעשה שטות ובא לכפר עליה.
אבל רוב המחשבות שלו היו על איאן והוא לא יכל שלא לפזול ולהביט על האחר מדי פעם, הוא יכל לראות את הפרצוף המבואס שלו, גם כשלורי ישבה לידו הוא היה נראה קריר ולא מרוצה.
—
"נגמר היום" איאן קרא, גורם לנערים להתרומם וג'ואי חיבק את הבנות לשלום לפני שהוא הלך עם הנערים האחרים אל חדר הבקרה, לא מסתכל על איאן שהוביל אותם אל החדר.
–
"טלפונים" לורי אמרה, מגישה להם את הניידים וג'ואי חטף ממנה את הטלפון בכעס, הוא כעס עליה נורא, ובצדק.
"אתם יכולים לחזור לבגדים הרגילים" איאן אמר ושלושת הנערים יצאו מבלי לדבר, הולכים אל חדר המלתחות ומחליפים מהר בגדים, לא מדברים ורק ממהרים ללכת משם כמה שיותר מהר.
—
הם הגישו לאיאן את הבגדים- ג'ואי פשוט נתן לו אותם במהירות לפני שהתרחק ממנו, לא מאפשר להם להיות קרובים יותר משצריך, "אתם יכולים ללכת" לורי אמרה לבסוף, "מחר ב3" היא הוסיפה והם רק הנהנו ולקחו את התיקים שלהם, יוצאים החוצה.
—-
"ג'ואי! ג'ואי! ג'ואי!" זואי צעקה מחוץ לשער, דוחפת את פניה מעט בין הסורגים וג'ואי חייך לעצמו ונופף לה במהירות, הוא התגעגע אליה.
–
"להתראות" ג'אק אמר בחיוך, טופח על כתפו של ג'ואי, "נתראה מחר" חום השיער אמר והאחר הנהן לפני שהלך, "ביי ביי" דני אמר בחיוך לג'ואי, "ביי" שחור העיניים השיב בחיוך, מסתכל על איך שגם הוא הולך משם.
–
"מה איתך יפה?" ג'ואי שאל, מרים את אחותו ונושק ללחי שלה ארוכות, "אני בסדר" היא אמרה וחיבקה אותו בחוזקה, "היה לך כיף עם לולה?" חום השיער שאל והיא הנהנה במרץ, "אבל יותר כיף לי איתך" היא אמרה בחיוך, גורמת לו לצחוק קלות והוא הסתכל על המכונית, רואה את אימו מנופפת לו והוא נופף לה בחזרה.
"בואי נלך הביתה" הוא לחש לקטנה שהנהנה במרץ, מחבקת אותו ומחזירה לו את הכוחות שאבדו לו והוא עצם את עיניו לכמה רגעים, מחבק אותה אליו בחוזקה ומריח את הריח המתקתק שלה, "אני אוהב אותך" הוא אמר לה והיא חייכה והתרחקה מעט, מסתכלת אל תוך עיניו, "גם אני אוהבת אותך, הרבה הרבה" היא אמרה ברצינות, מלטפת את שיערו קלות והוא חייך אליה, "את כל כך חמודה!" הוא קרא לפני שנשק ללחיה שוב ושוב, גורם לה לצחוק בקול בזמן שהוא לקח אותה לרכב, שם אותה בכיסא התינוק לפני שהתיישב לצידה, אוחז קלות בידה של אימו לפני שהוא חגר את עצמו.
הוא לבסוף הסתכל על המרכז לעיוורים, רואה את איאן יוצא לבד ממנו, כנראה שלורי לא לוקחת אותו, אבל ג'ואי התעלם, מאפשר לאימו לנסוע הביתה.