אני אהיה העיניים שלך -פרק 32-

"תגידי שלום יפה" ג'סיקה אמרה בחיוך לזואי שלא רצתה לעזוב את אחיה כשהם עמדו מחוץ לגדר הצבעונית של המרכז לעיוורים, "אני אחזור מהר הביתה כשאני מסיים" ג'ואי אמר, מחבק את זואי אליו ונושק לקרקפת שלה בעדינות, "אתה מבטיח לחזור מהר?" היא שאלה והוא הנהן במהירות, "מבטיח" הוא הוסיף במילים והיא חייכה באושר לפני שעברה אל ידיה של ג'סיקה, "בהצלחה" בעלת הגומות אמרה בחיוך והצעיר חייך אליה בחזרה, מסתכל הצידה אל דני שהגיע אל השער גם כן.

"שלום" דני אמר בחיוך אל ג'סיקה, סורק את גופה עם עיניו והיא גיחכה, "סורי בייבי, לא ילך לך" היא לחשה וטפחה על כתפו של השטני המזועזע בזמן שג'ואי צחק, "אל תתרגש, לג'סיקה לא הולך עם אף אחד" שחור העיניים ניסה להרגיע וג'סיקה נשפה בבוז לפני שנשקה לשפתיו, מפתיעה אותו ואת הנוכחים.

"ג'סיקה!" ג'ואי מלמל ברוגז והיא רק קרצה לו בחיוך, "אין בעד מה" היא אמרה והנער נאנח, מביט על דני וזואי שהיו עדיין מופתעים, "אל תגידי את זה לאמא ואבא" ג'ואי אמר לקטנה שהנהנה קלות, "אתם חברים כמו אמא ואבא?" היא שאלה בחיוך וג'ואי נאנח והביט על ג'סיקה המצחקקת, "לא, אנחנו רק חברים טובים" הוא אמר לאחותו בחיוך, "ג'סיקה קצת משוגעת" הוא לחש לה, "היי!" בעלת הגומות אמרה בכעס והאחר גיחך.
–

"היי" ג'אק הגיע, מחייך אל ג'סיקה שנאנחה לעצמה בייאוש מוחלט, "נראה לי שאלך" היא אמרה לג'ואי, אין לה כוח להתעסק עם עוד אחד ושחור העיניים הנהן ונופף לשתי הבנות, "תיהנו לכן" הוא אמר וזואי הנהנה, "נעשה כיף!" ג'סיקה אמרה בהתלהבות והקטנה חייכה באושר, מנופפת לאחיה שנכנס עם חבריו אל תוך המרכז.
—

"היא נישקה אותו!" דני אמר בקול וג'ואי סימן לו להיות בשקט, במיוחד כשהם היו ליד החדר, "ג'סיקה נישקה את ג'ואי? בפה?" ג'אק שאל כשהם עמדו בפתח הדלת וג'ואי עצם את עיניו בחוסר אמונה, במיוחד כשאיאן ולורי היו בחדר.

"אתם יכולים לשבת" איאן אמר וג'ואי יכל לשמוע את שינוי הטון שלו, יכול להיות שהוא כועס? שהוא מקנא?
–

"תהיו בשקט!" ג'ואי לחש כשהם התיישבו בכיסאות, "אין בניכם כלום? אתה בטוח?" ג'אק שאל ברצינות, "אין בנינו כלום!" ג'ואי אמר בקול, רוצה שאיאן ישמע את זה ולא ידאג, אבל כשהוא הביט בפניו של איאן הוא לא ראה שינוי בהבעות פניו, יכול להיות שאיאן לא זוכר את מה הם דיברו בניהם בטלפון?

"אם אתה אומר" דני אמר בהשתובבות, מסתכל על ג'ואי שהיה נראה מנותק ממנו לחלוטין לפני שהוא הסתכל על הכיוון שג'ואי מביט עליו, לורי ואיאן, מניח לעצמו שהוא הבין על מה מדובר.

"אתה מעוניין במישהי אחרת?" דני לחש והאחר הביט עליו בשאלה, "מה?" ג'ואי שאל בלחישה, לא באמת מבין למה הוא מתכוון, ובעל המשקפיים צחקק קלות, "אתה דלוק על לורי, נכון?" חום העיניים שאל, "עליתי עלייך!" הוא אמר בהתלהבות, "מה?" ג'אק שאל בצעקה חלושה, ושחור העיניים הביט על דני בזעזוע לפני שהתחיל לצחוק צחוק מתגלגל, תופס את תשומת ליבם של לורי ואיאן שלא באמת הבינו מה כל כך מצחיק.

הוא תפס במיוחד את תשומת ליבו של איאן שלא הבין איך ג'ואי צוחק אחרי שג'סיקה נישקה אותו למול כולם, הרי הם דיברו בניהם בטלפון ואמרו שהם אוהבים זה את זה, ג'ואי לא אמר לו שאין בניהם כלום?
—
"שקט" לורי אמרה כשהגיע הזמן להתחיל לעבוד והיא ואיאן הלכו להתיישב כהרגלם למול הנערים, "איך עבר לכם סוף השבוע?" לורי שאלה בחיוך, לא מצליחה להביט בעיניו של ג'ואי, "היה בסדר" ג'אק אמר, "איך את מרגישה?" הוא הוסיף לשאול ולורי חייכה קלות, יודעת שאיאן אמר להם שהיא הייתה חולה, "אני מרגישה מצויין, תודה" המתולתלת אמרה בחיוך כן.

"אני הבנתי שאיאן אמר לכם לצפות ליום ראשון" הבת אמרה ושלושת הנערים הנהנו קלות, "מעולה" היא הוסיפה בצחקוק, "היום זה יום מיוחד והוא יום שבו אתם מתהפכים" היא אמרה בצחקוק, "מתהפכים?" דני שאל, "היום, בשביל לשמח את המחלקה שלכם, אתם הולכים ללבוש שמלות ופאות" היא אמרה ושלושת הנערים פערו את עיניהם.

"מה פתאום! למה שנעשה את זה?" ג'ואי שאל, לא מספיק הוא מבולבל מינית, הוא גם צריך להתלבש כמו אישה? לא! הוא לא מוכן.

"כי זה או זה או כלא" איאן אמר בקרירות ולורי הביטה עליו בהפתעה, הנה שוב פעם איאן והשטויות שלו, העיקר שג'ואי יעשה את מה שהוא רוצה שהוא יעשה.
אבל היא לא יכלה להתנגד לו, אחרי הכל איאן עדיין לא סולח לה ואם היא תעשה משהו נוסף נגד ג'ואי או נגד הרגשות של איאן אליו, אז העיוור לא יוותר לה יותר.

"לעזאזל" ג'ואי מלמל, "אז תלבש שמלה?" איאן שאל בחיוך וג'ואי נאנח, "כן" הוא השיב, יודע שלא כדאי לו לענות בשלילה, "מעולה" הבלונדיני אמר, "בלוקר יש מספר שמלות ופאות, אתם יכולים ללכת לראות, יש גם כל מיני קשתות וסיכות לשיער, אני בטוח שתמצאו משהו שמוצא חן בעיניכם" העיוור אמר בשעשוע והנערים נעמדו באיטיות, מסתכלים זה על זה בחוסר אמונה בזמן שהלכו אל הלוקר, קופאים למולו.

"יש לי שיער, אני יכול בלי פאה?" ג'ואי שאל ואיאן הנהן, "אבל אתה חייב להיות עם קשת או סיכה על הראש" העיוור מלמל, מתאפק שלא לצחוק, והצעיר נאנח לפני שהוא היה הראשון להתקדם ללוקר, זה לא שהוא היה כל כך נרגש לבחור שמלה, הוא פשוט רצה לבחור את השמלה הכי נורמלית והכי פחות מביכה.
—-

ג'ואי נחר וצחק כשהסתכל על ג'אק לובש שמלת מיני שחורה וצמודה, "דווקא אותה בחרת?" שחור העיניים שאל וג'אק חייך, "קצת צחוקים לא יזיק" כחול העיניים אמר בחיוך, שם על עצמו את הפאה הבלונדינית ועליה סיכת פרח כחולה, "יפה לי?" הוא שאל וג'ואי כמעט וצרח את הצחוק, גורם לשני האחרים לצחוק גם כן.
–

איאן הוציא "מממ" מחוייך מגרונו כשהוא ולורי הצליחו לשמוע את הצחוק המתגלגל של הנערים שהתלבשו במלתחות, "אתה צריך להפסיק לאיים על ג'ואי בכלא" לורי מלמלה ואיאן הוריד את חיוכו, מכחכח בגרונו, "אני אעשה את מה שאני מוצא לנכון לעשות לגבר שאני אוהב" הוא אמר לה בעוקצנות וירוקת העיניים נאנחה בכבדות, "יפה שהחלטת שאתה אוהב אותו כל כך מהר" היא מלמלה בכעס והוא הביט עליה ברוגז עם עיניו העיוורות, מזהיר אותה והיא השתתקה והזיזה את עיניה ממנו, לא רוצה להסתכל עליו כרגע.
—

"אני לא מאמין" ג'ואי אמר והסתכל על השמלה הארוכה והרופפת בצבע אדום שלבש, "למה בחרת דווקא אותה? הצבע כל כך בוהק" דני שאל, פאה שטנית על ראשו ביחד עם סיכת לב שחורה בזמן שלבש שמלה אפורה וצמודה שהגיעה לו עד לברכיים.

"דבר ראשון, הם לא באמת רואים את הצבע" ג'ואי הזכיר איפה הם נמצאים ושני הנערים גיחכו קלות, מחכים להסבר השני, "דבר שני, הבד נעים" הוא אמר בחיוך, מחזיק את עצמו מלהסמיק, אחרי הכל מה שחשוב במערכת יחסים הלא ממומשת שלו עם איאן זה המגע, והוא צריך לשים דגש חזק יותר על התחושה ולא על המראה.

"אז זה כאילו נוח?" דני שאל, מה אכפת לו עם הבד נעים או לא? מה זה השיט הזה שג'ואי הפיל עליו עכשיו?

שחור העיניים הנהן, "כן, בחרתי את זה מתוך נוחות, והיא גם לא צמודה כמו שלכם, אפשר לראות לכם הכל" המבוגר מבין השלושה מלמל, רואה איך שג'אק עושה פוזות ומבליט את התחת שלו והוא רק הביט עליו בזעזוע, מביט לאחר מכן על דני שהחליט גם כן לעשות פוזות.

"אוי ואבוי" ג'ואי מלמל, גורם להם לצחקק ולהביט עליו, רואים איך שהוא שם את הקשת האדומה והפרוותית על שיערו, "אם תסתובב אתה תראה כמו בחורה" דני אמר בחיוך, הולך אל אחורי גופו של ג'ואי, "אין לך שרירים" הוא הוסיף, נוגע בזרועות החשופות והרכות של חום השיער שהסתובב באחת והביט עליו ברוגז, "אני לא בחורה אז אל תחשוב שאני לא אשבור אותך לשניים אם תגיע בי!" ג'ואי אמר ברוגז ודני גיחך, "אתה מאיים עליי?" בעל השמלה האפורה שאל וג'ואי הרים גבה בהתגרות.

"די די בננות" ג'אק אמר, מניח כל יד על כתף של נער אחר, "לא לריב ריב חתולות כרגע" כחול העיניים אמר בהשתובבות, "כולנו יפות, אנחנו בנות מאוד יפות" הוא הוסיף ושני האחרים הביטו עליו בזעזוע לפני שהתרחקו ממנו, "לקחת את כל הקטע של השמלה יותר מדי רציני" ג'ואי מלמל, מסתכל על ג'אק שהעיף חלק מהפאה שלו אחורנית בדרמטיות, "ברור~" ג'אק זימר בקול גבוה, "אוקיי, אני אצא" ג'ואי מלמל לפני שברח מחדר המלתחות וחזר לחדר הקבלה, שוכח לרגע איך שהוא נראה.
–
"או" לורי אמרה, מחזיקה צחקוק ואיאן חייך כשזיהה את הנוכחות של ג'ואי, "החלפת לשמלה?" איאן שאל, "כן" ג'ואי מלמל בביישנות, מובך כל כך מהמצב שהוא נמצא בו כרגע.

"בוא נראה" איאן מלמל וג'ואי בלע את רוקו כשראה איך שהעיוור מתקרב אליו, הוא הביט אל תוך עיניו האפורות של האחר כשהבלונדיני שלח את ידיו קדימה, נוגע בשמלה האדומה ואוחז במותניו של ג'ואי בזמן שליטף אותן קלות, גורם לצעיר לחייך מעט.

ג'ואי זרק מבט ללורי הלא מרוצה, משום מה הוא הרגיש טוב עם עצמו לגרום לה לקנא, להיות ביצ'י זה לא משהו שהוא רגיל אליו, אבל הוא גילה על עצמו כרגע דבר חדש.
–

"יופי" איאן לחש, שולח את ידיו אל שיערו הרך של ג'ואי ונוגע בקשת הפרוותית, "אתה יפה" איאן לחש בשקט, לא נותן ללורי לשמוע אותו חוץ מהצעיר שהמשיך להביט אל תוך עיניו המהפנטות, מאפשר לו לחזור לגעת בשמלה ובזרועותיו החשופות כל עוד הנערים האחרים המשיכו להתמהמה בחדר המלתחות.
"אתה עדיין רזה" איאן לחש, "זה לא בסדר?" ג'ואי שאל בלחישה, מרגיש איך שאיאן לוחץ חזק יותר על מותניו, "אתה אוכל כמו שצריך?" הבלונדיני שאל, "כן" חום השיער השיב בלחישה.

"אתה זוכר את שיחת הטלפון?" הצעיר שאל ואיאן הנהן, גורם לו לחייך בהקלה, "נישקת את ג'סיקה" העיוור לחש וג'ואי נאנח, "היא נישקה אותי, אבל זה לא הגיע מקטע רומנטי, היא יודעת שאני אוהב אותך" ג'ואי לחש והמבוגר יותר חייך, שולח יד אחת אל פניו של ג'ואי וצובט קלות את לחיו, "אני אוהב אותך גם" הבלונדיני לחש, מעט בקול, רוצה שלורי תשמע את זה והיא לחלוטין שמעה, במיוחד כשהיא לא הצליחה להוריד את העיניים מהם.
–
איאן התרחק מג'ואי כששמע את ג'אק ודני, ולורי הביטה עליהם והפעם החשק לצחוק לא הגיע, היא הייתה כל כך פגועה וכל כך מבואסת ממה שקרה עם איאן וג'ואי שהיא פשוט עמדה שם ללא מילים, מאפשרת לאיאן לגעת בבנים האחרים קלות ולבדוק שהם באמת לובשים שמלות.
—

"אוקיי, אחרי שהתלבשתם והפכתם להיות יפים במיוחד" איאן אמר בשעשוע והנערים צחקקו לעצמם, הם אומנם לא היו מרוצים מזה, אבל הם לא יכלו להכחיש שזה מצחיק ואת האמת שהם היו צריכים את שברון השגרה הזה.

"אתם יכולים לתת לנו את הטלפונים" איאן אמר בחיוך, שומע את האנחות של הנערים לפני ששמע את תזוזת הכיסאות, מרגיש איך שהם עוברים על פניו ומניחים את הטלפונים בקופסה לפני שהם חזרו לשבת.
–

"מעולה" העיוור אמר בחיוך, "אתם יכולים ללכת, אני בטוח שהם מחכים לכם" הוא אמר לבסוף והנערים התרוממו שוב לפני שיצאו מהחדר, מביטים זה על זה, בוחנים את הגופים זה של זה בזמן שהם צחקו לעצמם ונכנסו אל המחלקה הרועשת.
—

"הם פה! הם פה!" ג'ואי שמע את נטלי צועקת באושר, "בוא לכן ג'ואי!" מיילי קראה, מנופפת לכיוון הנערים בשמחה והצעיר חייך והתקדם אל שלושת הבנות המאושרות.

"אל תישב!" קים אמרה בהתרגשות לג'ואי לפני שהיא נעמדה באיטיות, "תבוא אליי" היא אמרה בחיוך והנער עם השמלה הלך אליה, "אני הולכת לגעת בך" היא הודיעה, "אוקיי" הוא מלמל, רואה איך שהיא שולחת את ידיה וממששת בחיוך את השמלה, "ואו" היא אמרה בהשתובבות כשנגעה בזרועות החשופות של ג'ואי, "באיזה צבע השמלה?" היא שאלה, חוזרת לגעת בה, "אדומה" הצעיר אמר, מסתכל על איך שכפות ידיה נעות על ביטנו והוא חייך קלות כשראה את השמחה בפניה, אז היה שווה ללבוש שמלה אחרי הכל.

"גם אני רוצה!" מיילי אמרה והתרוממה גם כן, שולחת את ידיה ונוגעת בג'ואי והוא גיחך, במיוחד כשנטלי הצטרפה והוא מצא את עצמו ממושש יתר על המידה, לפחות הן לא נגעו בגופו התחתון.
–

"בנות!" לורי אמרה בכעס כשראתה את מה שקורה ושלושת הבנות ידעו שהיא מתכוונת אליהן והן התרחקו לאחור, חוזרות לשבת ומסמנות לצעיר שישב גם כן.

"מה קרה?" איאן שאל ולורי הביטה עליו, "החבר שלך נתן לבנות לגעת בו" היא לחשה בבוז לפני שהתיישבה במקומה, גורמת לאיאן להיאנח במעט קנאה וייאוש, אבל אין לו עוד מה לעשות בנושא חוץ מלשבת ליד לורי ולקוות שלא יגעו בג'ואי יותר מדי.
—-

המחלקה התמלאה בצחוקים והתלחשויות מצחיקות ואיאן חייך קלות, שמח שהנערים הצליחו לגרום לאנשים לחייך ולשמוח, הוא ידע שהם נערים טובים והוא שמח שהם נמצאים תחת חסותו, הוא קיווה בכנות שהם עוד ימשיכו ללמוד דברים טובים מהמקום ולא לעשות טעויות חוזרות.
—

"בנים, בואו לעזור!" איאן אמר בחיוך כשהגיע האוכל ושלושת הנערים הבינו שהוא מתכוון אליהם והם נעמדו והלכו אליו, לוקחים את הדברים הרצויים ומתחילים לחלק לאנשים, מאפשרים לעיוורים לגעת להם בשמלה ולגרום להם לצחוק ולשמוח.
–

ג'ואי מצא את עצמו נוגע בכף ידו של איאן בכוונה בכל פעם שהעיוור הגיש לו חמגשיות לחלק ואיאן לחלוטין ידע שזה לא בטעות, מה שגרם לו לחייך ולחכות לרגע הזה שג'ואי יחזור וייקח ממנו עוד חמגשיות.
–

לבסוף הנערים ישבו לאכול לצד האנשים שהם התחברו אליהם, מאפשרים להם להשתעשע ולצחוק עליהם.
—

"אתה בטוח יפה!" מיילי אמרה בחיוך, מלטפת את שיערו של ג'ואי וממששת את הקשת הפרוותית, "אני לא יפה" ג'ואי אמר, "אני גבר" הוא הוסיף, גורם לשלושת הבנות לצחקק, "וגבר לא יכול להיות יפה?" נטלי שאלה, גורמת לצעיר לנגוס בשפתו התחתונה, "לא יודע" הוא השיב וקים גיחכה, "אף פעם לא יצא לך לפגוש גבר יפה?" היא שאלה וג'ואי בלע את רוקו והביט על איאן, רואה איך שהבלונדיני אוכל בשקט את האוכל שלו, פניו היו יפות וטהורות והוא חייך לעצמו, "אתן צודקות, גבר יכול להיות יפה" הוא אמר לבסוף בלחש והבנות הנהנו בהסכמה, לא יכולות לראות את המבטים הרבים שג'ואי זרק לכיוון של הבן זוג הלא ממומש שלו.