אני אהיה העיניים שלך -פרק 33-

הבנים ישבו למול איאן ולורי, חוזרים לבגדים הרגילים שלהם ומתחילים להעריך את הבגדים שלהם עוד יותר, "איך היה היום?" איאן שאל בחיוך והנערים הביטו זה על זה, בודקים מי הולך לדבר ראשון.

"היה בסדר" ג'אק מלמל, מחליט שכדאי שהוא ידבר כמה שיותר מהר בשביל שהיום יסתיים, "רק בסדר?" העיוור שאל בחיוך, "היה גם מצחיק" דני הוסיף ואיאן הנהן, "ג'ואי?" הוא שאל והצעיר נאנח, למה איאן תמיד רוצה שגם הוא ידבר?
"היה נחמד" ג'ואי מלמל ואיאן השתדל שלא לחייך, רוצה להישאר סמכותי, יודע שג'ואי נעלב ממנו מעט ממה שקרה בשירותים.
–
*חצי שעה לפני*

"אני הולך להתפנות" ג'ואי אמר לבנות שהנהנו אליו והוא התרומם, מחזיק את השמלה האדומה מעט למעלה וצועד בבטחה אל לורי ואיאן, "אני הולך להתפנות" ג'ואי הודיע לשני האחראים שלו שהנהנו אליו בהבנה והוא הביט לשנייה אל איאן המחוייך לפני שהוא הלך מהם ויצא החוצה.
–

"לעזאזל" ג'ואי קילל, מרים את השמלה המתוסבכת למעלה ונוגס בה רק בשביל לעשות פיפי כמו שצריך, למה שמלה צריכה להיות כל כך מסובכת?
—

הצעיר נאנח בהקלה כשסיים להטיל את מימיו, משחרר את השמלה מאחיזת שיניו ומאפשר לה ליפול בחזרה למטה לפני שהוא יצא מחוץ לתא, קופץ בבהלה כשאיאן עמד ליד הכיורים, "למה אתה כאן?" ג'ואי שאל כשהתקדם לכיור, פותח את המים ושוטף את ידיו, "כי רציתי לדבר" איאן אמר והצעיר הביט עליו, "על מה?" שחור העיניים מלמל, מביט אל תוך העיניים האפורות של האחר, "על הכל" איאן אמר, מסתכל בעיוורון על הנער.
–

"אני יכול לגעת בך שוב?" איאן שאל לפתע לאחר שתיקה, "יכולים לראות אותנו" ג'ואי אמר והאחר גיחך,  "אל תדאג, אנחנו עיוורים" הבלונדיני אמר בציניות וג'ואי נאנח בגיחוך, "מה אם ג'אק או דני יבואו? מה אם אחד מהעובדים יבוא?" הצעיר שאל ואיאן צקצק לפני שהוא אחז בידו של ג'ואי, מושך אותו בעדינות אליו, "בחמש הדקות האלו אני מאמין שאף אחד לא יבוא" איאן אמר לפני שחיבק את הצעיר, "התגעגעתי לחיבוק" הוא לחש וג'ואי פלט "פף" קטן ומזלזל, "זה לא שהתחבקנו הרבה בכללי" שחור העיניים אמר, מרגיש איך שידו החמימה של איאן מלטפת את שיערו.

"אבל החיבוקים הבודדים שהיו, נתנו לי את האפשרות להתגעגע" הבלונדיני אמר וג'ואי חייך קלות, "אתה כל כך קיטשי" הנער מלמל, "אני יודע" איאן צחק לפני שנאנח בהקלה, אוהב את הריח של ג'ואי.

"אנחנו לא ביחד, אתה יודע את זה, נכון?" ג'ואי בירר ואיאן הנהן, ממשיך לחבק אותו, "אבל נוכל להתנשק בכל זאת?" איאן שאל והתרחק, רוצה לבדוק אם ג'ואי ייפול לפח ובאמת ינשק אותו.

"איאן…" הצעיר לחש במבוכה, מביט אל תוך עיניו הרציניות של איאן, "אפשר" הוא מלמל בלחש ואיאן חייך, "אז תתקרב אתה" הגדול יותר אמר ותוך מספר שניות הוא הרגיש איך שג'ואי מתקרב יותר ויותר, וברגע שהשפתיים היו כמעט וקרובות איאן הניח את ידו על שפתיו של ג'ואי, חוסם אותו.

"נתנשק רק כשנהיה זוג" הבלונדיני לחש, גורם לג'ואי המבולבל להביט עליו בזעזוע, "חתיכת מטומטם!" הצעיר אמר בכעס, בועט ברגלו של איאן המצחקק לפני שהוא יצא מחוץ לשירותים, לא מאמין שאיאן עשה לו את זה, "חוצפן" ג'ואי מלמל לעצמו ברוגז, מרגיש איך שליבו משתגע בתוכו.

–
*הווה*

"מעולה" איאן אמר לבסוף, "אני שמחה שנהניתם" לורי אמרה בחיוך, "תיקחו את הטלפונים" היא הוסיפה והנערים נעמדו במהירות, עוברים על פניו של איאן ולוקחים את הטלפונים.

"דני וג'אק, תישארו כאן לכמה דקות, ג'ואי אתה יכול ללכת" איאן אמר לפתע, גורם לנערים להביט זה על זה ושחור העיניים הביט בשאלה על איאן לפני שהוא יצא מהחדר.

"הם עשו משהו רע?" הוא שאל את עצמו בזמן שיצא מהמרכז, מסתכל למספר שניות על רכב חונה עם נהג בפנים שהביט עליו גם כן לפני שהוא הלך לדרכו הביתה, לא יודע שזה לוק, הנהג של איאן.
—–

"ג'ואי הלך ברגל, כנראה שנפגוש אותו בדרך אז אתה צריך להסתתר" לוק אמר כשאיאן נכנס לרכב, "אני כבר חושב שאני לא צריך להסתיר ממנו את זה שיש לי כסף" העיוור אמר והנהג הביט עליו בחיוך, "קרה משהו טוב בניכם?" הוא שאל, רואה את החיוך הקטן של איאן, "אפשר להגיד" הבלונדיני אמר בזמן שחגר את עצמו, עוצם את עיניו, "לעצור לו אם נפגוש אותו?" הנהג שאל בזמן שהתניע את הרכב, "אין צורך, הוא ילד גדול" איאן לחש, "אני מבין" לוק אמר, מתחיל לנסוע, "אבל תודיע לי מתי שנהיה לידו" העיוור הוסיף ולוק חייך לעצמו, "כן אדונ-" לוקי נעצר, נזכר שאיאן לא אוהב את המילה הזאת.
–

ג'ואי בעט באבנים שעל הרצפה בזמן שהביט על הטלפון שלו, קורא את ההודעות הדרמטיות מטד, "מה כבר רוי אמר לו אתמול שהוא כזה לחוץ?" ג'ואי שאל את עצמו, מרגיע את חברו וכותב לו שהוא לא השתנה כמו שהוא חושש שהוא.

הצעיר נאנח והכניס את הטלפון לכיסו, ממשיך להביט על הקרקע, וכשהוא חשב על מה שקרה עם איאן הוא התעצבן ובעט באבן כבדה בחוזקה, "איה" הוא אמר והתכופף, לוחץ על כף רגלו הכואבת, "לעזאזל איתך איאן!" ג'ואי צעק על האבן.
—

"הוא לידנו" לוק אמר, נוסע לאט יותר ואיאן פקח את עיניו, פותח מעט את החלון, "אני שונא אותך איאן!" הוא שמע את ג'ואי צועק, "הוא צועק על אבן" לוק אמר, מתאפק שלא לצחוק, במיוחד כשהוא ראה את המבט המבוהל של איאן שכנראה לא ציפה לצעקה הזאת.

"נראה לי שהוא קיבל מכה" לוק אמר, "מהאבן?" איאן בירר, "כן" לוק השיב והעיוור פלט צחקוק, "מגיע לו" הוא אמר והנהג הביט עליו בהפתעה, מתפלא שלאיאן יש גם את הצד הילדותי הזה.

"לעצור לו?" לוק שאל ואיאן הניע את ראשו לשלילה, "אבל תיסע אחריו" הצעיר מבניהם אמר ולוק הביט עליו בשעשוע, "הוא התחיל ללכת שוב" לוק הסביר כשראה את ג'ואי חוזר למצב הליכה.

"אתה יודע מה?" איאן אמר לפתע, מבטו משועשע, "תצפצף חזק ותיסע!" הבלונדיני אמר בצחקוק והנהג הביט עליו בחוסר מילים, לא מאמין שאיאן אמר לו לעשות את זה.

"קדימה!" איאן אמר ברוגז, רוצה להבהיל את ג'ואי והאחר נאנח לפני שצפצף, "אמא!" איאן שמע את הצרחה של ג'ואי והוא סגר את החלון וצחק בקול, מרגיש איך שהרכב נוסע מהר יותר והוא מצא את עצמו צוחק כל הדרך הביתה, מדמיין איך שפרצופו המבוהל של ג'ואי מרגיש.
—

"חתיכת…" ג'ואי מלמל, נוגע בחזהו המבוהל, "אני אמצא אותך ואני אזיין אותך!" הצעיר צעק לרכב הרחוק, "לעזאזל" הוא לחש, נושם עמוק ומנסה להרגיע את הבהלה, לא מאמין שיש אנשים כאלו חצופים בעולם הזה שנהנים להבהיל אחרים.

–
ג'ואי לבסוף נרגע, ממשיך ללכת ולחשוב על איאן, למה הוא עשה לו את זה? למה הוא התנגד לנשיקה? הוא היה כל כך מרושע בשירותים, עד שהיה לו את האומץ לנשק אותו הוא סירב?

"חתיכת חרא! אני לא רוצה לדבר איתך בחיים!" ג'ואי אמר ברוגז ואחרי כמה שניות הוא נאנח, "לא לכל החיים, רק עד מחר" הוא מלמל ונגס בשפתו התחתונה במבוכה, נזכר במה שהיה לפני זה, איאן נגע בו למול לורי, איאן אמר לו שהוא אוהב אותו, זה כל מה שג'ואי היה צריך לחוות היום בשביל שהחששות שלו ייעלמו.
—

"שלום" ג'ואי אמר בחיוך כשנכנס הביתה, מקבל חיבוק מאימו שבדיוק סיימה לבשל, "איך היה לך היום?" היא שאלה, "אני לא רוצה לדבר על זה" הוא אמר בחיוך ציני והיא צחקקה, מבינה שכנראה היה משהו מיוחד ומשעשע שג'ואי מעדיף לא לספר.

"בוא תשב לאכול" היא אמרה בחיוך, "אבא וזואי?" ג'ואי שאל והאם חייכה, "הם הלכו לעשות קצת קניות" היא מלמלה בזמן ששמה לו אוכל על הצלחת.
–

"ג'ואי?" שחורת השיער שאלה כשהתיישבה לידו, "מה?" הצעיר שאל בסקרנות, "מה אתה רוצה כמתנה?" מליסה שאלה וג'ואי מצמץ בבלבול עד שנזכר שיש לו בשלישי יום הולדת, "שכחת?" היא שאלה בגיחוך כשראתה את המבט המופתע שלו והוא הנהן, היו לו ימים כל כך מבלבלים שהוא שכח שבשלישי הוא יהיה בן 18.

"ילד מעופף" היא אמרה בציניות, מלטפת את ראשו, "יש משהו מיוחד שאתה רוצה?" היא שאלה והוא הניע את ראשו לשלילה, לא רוצה משהו מיוחד, "אם תיזכר במשהו תגיד לי" שחורת העיניים אמרה וג'ואי הנהן, ממשיך לאכול בזמן שהיא צפתה בו בחיוך, שמחה מכך שג'ואי מאושר.
—

"חזרנו!" זואי קראה בחיוך, נותנת לג'ואי שישב עם מליסה בסלון אחרי מקלחת לשמוע אותה, "ג'ואי חזר?" אדם שאל בזמן שהכניס את המצרכים למקרר ולארונות המטבח, "כן" ג'ואי קרא ואדם חייך לפני שהגיע לסלון, מסתכל על בנו.

"שלום לך" האב אמר, הולך אל בנו ומבלגן את שיערו הלח, "איך היה לך היום?" בעל המשקפיים שאל וג'ואי נאנח בחיוך, "לבשתי שמלה" הוא מלמל, גורם למליסה ולאדם להרים גבה בבלבול, "ש-שמלה?" האב שאל בחוסר אמונה, "שמלה? כמו שלי?" זואי אמרה בהתרגשות ורצה אליו, מתיישבת על ידו וג'ואי כחכח בגרונו.

"חייבו אותנו ללבוש שמלות ולשים פאות" הוא מלמל, "למה?" מליסה אמרה בגיחוך, "יום ההפכים או משהו כזה, הם רצו שנצחיק את האנשים" הנער השיב ומליסה צחקקה, "איזה שמלה לבשת?" זואי שאלה בהתלהבות, "אדומה ארוכה" הוא הסביר והקטנה התלהבה, "ושמת פאה?" היא שאלה והוא הניע את ראשו לשלילה, "בגלל שיש לי שיער אז אפשרו לי לא לשים פאה, אבל שמתי קשת אדומה" הוא אמר וכולם צחקקו בעוד שזואי הביטה עליו בפליאה, "השמלה הייתה יפה?" הקטנה שאלה והוא הרים את כתפיו בחוסר ידע, לא באמת יודע אם היא נחשבת יפה או לא.

"אני מאמינה שהיא הייתה יפה" מליסה אמרה בחיוך וזואי הנהנה, "והצלחת להצחיק אנשים?" הקטנה שאלה וג'ואי הנהן, "כן, הם היו די שמחים מזה" הוא הסביר, "אתה בן אדם טוב כי אתה משמח אנשים, נכון אבא?" זואי שאלה והאב הנהן, מתיישב לצידה, "נכון" הוא אמר לה בחיוך, "אם אני בן אדם טוב לא הייתי אמור להיות שם מלכתחילה" הנער מלמל, "היי, אל תגיד את זה!" מליסה אמרה ברוגז, צובטת את לחיו הקרובה של ג'ואי, "אתה בן אדם טוב גם אם עשית טעות" היא הוסיפה והוא רק גלגל את עיניו, "את יכולה להיות כל כך דרמטית, זה היה בציניות!" הוא אמר בבוז והיא נשפכה בכבדות לפני שחיבקה אותו בחוזקה, מוחצת אותו אליה, "אני לא נושם!" הוא אמר בדרמטיות והיא צחקקה באושר, "ואני הדרמטית כאן…" היא מלמלה בגיחוך בזמן ששחררה אותו, מקבלת ממנו מבטים נוזפים.
–

"היה לי כיף עם ג'סיקה!" זואי אמרה לפתע וג'ואי הביט עליה, "באמת?" הוא שאל בחיוך והקטנה הנהנה במהירות, "היא קנתה לי גם דובי!" זואי הוסיפה לפני שירדה מהסלון, רצה אל החדר ומוציאה מימנו בובת דובי קטנה בצבע אפור.

"תראה!" היא אמרה בהתלהבות טהורה, חוזרת להתיישב לצד אחיה, "נכון שהוא חמוד?" היא שאלה וג'ואי הנהן, "זה צבע כמו העיניים של איאן, אפורות!" זואי אמרה לפתע וג'ואי הביט עליה בהפתעה, "נכון" הוא מלמל, נוגע בפרווה האפורה, "בחרתי את הצבע כי איאן חמוד" היא הוסיפה והצעיר חייך אליה, "את חמודה יותר" הוא אמר, נושק ארוכות ללחי המחוייכת שלה.

"אני רוצה להגיד לאיאן שלום" היא אמרה בכנות, "אתם חברים, נכון?" היא שאלה את אותה השאלה שהיא רגילה לשאול, "כן" הוא ענה לבסוף, מפתיע את מליסה ואדם, "התחברתם?" מליסה שאלה בחיוך וג'ואי הנהן קלות, "הוא טיפש, אבל הוא בסדר" הוא מלמל, גורם להוריו לצחקק, "אני שמחה שאתה החלטת להיות חבר שלו" האם אמרה בכנות וג'ואי חייך אליה, חושב לעצמו שהוא יותר מרק חבר שלו ושהלוואי והיה לו את האומץ להגיד את זה מול כולם.
—

איאן ישב בשולחן האוכל עם אביו, אוכלים ביחד ארוחת ערב, "אתה לא רוצה לתת צ'אנס ללורי? היא נורא נחמדה והיא אוהבת אותך" המבוגר אמר ואיאן נאנח, מניח את המזלג והסכין בחזרה על השולחן, "אמרתי לך שאני לא מוותר על ג'ואי" איאן אמר ברצינות והאב הנהן לעצמו, "לא ביקשתי שתוותר, אבל הייתי שמח לפגוש אותו ולדעת מה כל כך מיוחד בו שאתה לא מוכן לוותר עליו" האב אמר ברצינות והעיוור כחכח בגרונו, "הוא עדיין לא יודע שאני הבן של הבעלים של המרכז, הוא אפילו לא יודע שאני עשיר, כשנהיה ביחד אני אביא אותו לכאן" הבלונדיני אמר ואביו הביט עליו, רואה את האמת בפניו.

"הוא בכלל אוהב אותך שאתה מאמין שתהיו ביחד?" הוא שאל ברצינות ואיאן חייך, לוקח את הסכין והמזלג שלו, "כן" הוא השיב, "ג'ואי לא יודע לשקר" הוא הוסיף בלחש וחזר לאכול בשקט בזמן שהאב רק הביט עליו בחיוך, שמח שבנו מאושר.

"הבנתי שהוא עוד צעיר" האב מלמל ואיאן הרים את עיניו האפורות אליו, "יש לו יום הולדת 18 בשלישי" הבלונדיני מיהר להגיד, "אני יודע" המבוגר אמר, "יש משהו מיוחד שהוא רוצה בשביל שאקנה לו?" הוא שאל ברצינות, חושב על כל מיני דברים יקרים לקנות לו.

איאן צחקק בשעשוע, "ג'ואי הוא לא כזה, הוא לא אחד שאכפת לו מכסף, זה קצת מצחיק להגיד את זה על מישהו שניסה לגנוב בעבר, אבל אני מאמין שזה לא היה מתוך רוע" איאן אמר בחיוך, "אז אתה לא רוצה שאקנה לו מתנה?" האב שאל והאחר הניע את ראשו לשלילה, "אני כבר אדע מה לתת לו, דברים יקרים לא יזיזו לו, הוא צריך מעבר לכך" העיוור השיב, מאפשר לאביו להבין שבמערכת יחסים הזאת אין לו באמת אפשרות להתערב, מה שהמבוגר מצא די מעניין, כי עד עכשיו איאן היה משקיע בפרטנרים שלו בהרבה מתנות וכסף, כנראה שעדיין קיימים בעולם אנשים שיעדיפו דברים אחרים על פני מתנות ומזומנים.
—

"אבל אתה יודע שאתה מבסס את עצמך כרגע על שקר, נכון?" האב שאל ואיאן כיווץ את גבותיו בשאלה, "ג'ואי הרי לא יודע מי אתה באמת, למה אתה לא מספר לו? אתה מפחד שאז הוא ירצה אותך בגלל הכסף? אם כן אז אתה עדיין לא בוטח בו כמו שצריך" הוא אמר ואיאן נאנח, "אני רוצה שהוא יראה אותי מעבר לגבר עשיר, אם אני רוצה לבסס מערכת יחסים רצינית וארוכה אני רוצה לדעת בביטחון שהאדם השני אוהב אותי לא בגלל הכסף שיש לי להציע, אלא בגלל מה שלי עצמי יש להציע בשבילו" הבלונדיני אמר ברצינות והאב חייך לעצמו בגאווה, איאן השתנה וזה היה מרענן לצפייה.