אני אהיה העיניים שלך -פרק 40-

"בהצלחה ג'ואי!" טד צעק כשצעיר התרחק אל המרכז לעיוורים והוא הסתובב אל חבריו שנופפו לו והוא נופף להם בחזרה, "תודה!" הוא צעק כתשובה לפני שהסתובב, הולך בחיוך אל מקום עבודתו.

——
"ג'ואי!" ג'אק קרא כשג'ואי נכנס בשער, "היי" ג'ואי לחש בחיוך, לא יודע אם ג'אק יודע עליו ועל איאן, "למה הלכתם אתמול?" כחול השיער שאל בחיוך והאחר נאנח בהקלה, מבין שהוא לא יודע.

"צץ משהו אתמול אז נתנו לי אישור ללכת מוקדם" חום השיער אמר, לא באמת משקר אבל חוסך בלא מעט פרטים ובעל הקעקוע הנהן בהבנה, "עשית כיף אתמול לכבוד גיל 18?" כחול העיניים שאל כשהם הלכו ביחד אל תוך המרכז, "כן, היה ממש כיף" ג'ואי אמר בחיוך, משקר לחלוטין.
–

הם שמעו שריקה מאחוריהם והם הסתובבו, רואים את דני רץ אליהם קלות, "הגעתי בזמן" בעל המשקפיים אמר בחיוך והם הנהנו אליו, "נעלמת אתמול" השטני אמר לג'ואי בזמן שנשם מעט במהירות, "צץ לו משהו" ג'אק ענה במקום הנשאל ודני הנהן בהבנה, "חגגת אתמול?" חום העיניים שאל וג'ואי הנהן עם חיוך מאולץ, לא נותן להם להבין שקרה משהו לא טוב.
—-

ג'ואי היה האחרון להיכנס לחדר הקבלה, מביט על איאן ללא הפסקה, הוא רצה לקום ולחבק אותו, להגיד לו שהוא מצטער על מה שקרה ושהוא עדיין אוהב אותו, אבל הוא היה צריך לשבת בשקט מבלי לעשות כלום ולהתמודד עם המצב שהם נמצאים בו, הם בהמשך היום ימצאו זמן להיות לבד.
—-

"לפני שנתחיל הייתי רוצה להגיד משהו" העיוור אמר בחיוך, והנערים הביטו זה על זה ואז עליו, "לורי לא תמשיך איתנו יותר" הוא אמר והבנים הסתכלו עליו בהפתעה, אפילו ג'ואי היה מופתע, "למה?" ג'אק שאל, "קרה לה משהו אישי שמנע ממנה להמשיך לעבוד כאן" איאן אמר בחיוך, לא מספר את האמת וג'ואי שיחק עם אצבעותיו, שמח מכך אבל מרגיש גם אשמה, אחרי הכל זה מקום העבודה של לורי, איפה היא עוד תעבוד?

"היא מוסרת לכם בהצלחה" איאן אמר בחיוך, שוב פעם משקר והנערים נאנחו קלות, "יהיה לה מחליף?" דני שאל ואיאן הניע את ראשו לשלילה, "כרגע לא, אולי בעתיד כן" הוא ענה והם הנהנו בהבנה.

"אתם יכולים ללכת להתארגן" העיוור אמר לבסוף והנערים נעמדו, ג'ואי בכוונה הלך אחריהם, שולח את ידו אל כתפו של איאן ונוגע בה קלות לפני שהלך אל הלוקר, הוא עשה את זה גם כשהלך אל המלתחות, גונב מאיאן חיוכים קטנים.
—-

"מעניין מה קרה ללורי" ג'אק מלמל, "חברה שלך הלכה" דני אמר בגיחוך לג'ואי שנאנח בייאוש, דני לא הולך להפסיק בקרוב.

"אני כבר מאמין לו, לא נראה לי שהוא דלוק על לורי" ג'אק אמר, מגן על ג'ואי שחייך אליו, "בכל מקרה אני מקווה שזה לא משהו רציני ושהיא בסדר" השטני אמר, מסיים להתלבש, "לך תדע, אולי היה נמאס לה לעבוד איתנו" כחול השיער אמר בגיחוך וג'ואי מצא את זה משעשע והוא גיחך גם כן, אחרי הכל יש מצב שללורי באמת היה נמאס מהם באיזשהי צורה.
—

הם חזרו להתיישב בחדר, מסתכלים על איאן ומחכים שהוא ידבר, "ג'אק ודני אתם יכולים ללכת, אני צריך לדבר עם ג'ואי" הוא אמר בסמכות ושני הנערים הביטו על ג'ואי שהרים את כתפיו בחוסר ידע, "בהצלחה" כחול השיער לחש ודני טפח על כתפו של ג'ואי שחייך אליהם.

הצעיר חיכה שהם ילכו, וכשהדלת נסגרה הוא נעמד במקומו והלך מהר לאיאן, מחבק אותו בחוזקה, "אני כל כך מצטער" ג'ואי אמר ואיאן חייך וחיבק אותו בחזרה, נושם עמוק ומריח את ריחו העדין של ג'ואי.

"דיברתי אתמול עם ג'סיקה" העיוור אמר, "אני יודע, היא אמרה לי" ג'ואי השיב והתרחק, מניח את מצחו כנגד המצח של האחר, "אני לא רוצה שניפרד" הוא לחש ואיאן חייך קלות, "גם אני" הוא השיב בכנות, שולח את ידיו למעלה ואוחז בלחייו של ג'ואי.

"תישן אצלי היום" איאן אמר והאחר הנהן, "תשלים עם ההורים שלך, אני יכול להבין למה הם מתנגדים" הבלונדיני אמר בעצב וג'ואי התרחק מעט, "לא רוצה" הוא מלמל והאחר גיחך, "אתה חייב ג'ואי, הם ההורים שלך, הם דואגים לך" הבלונדיני אמר ונעמד, "יש כאן את המתנות שהם השאירו" הוא הוסיף לפני שהלך אל הלוקר, פותח אותו ומתכופף עד למדף האחרון, ממשש את השקית עם המתנות, "הם פה, ניקח אותם בסוף היום" איאן אמר והתיישר, שומע את כחכוח הגרון של ג'ואי וככה הוא הצליח לכוון את עצמו אליו, נעמד למולו.

"אני עדיין כועס עליהם" ג'ואי השיב בכנות ואיאן הנהן, מרגיש איך שהצעיר אוחז בכפות ידיו, "הם אמרו לך דברים רעים" ג'ואי מלמל בעצב ואיאן חייך, ליבו התמלא בחום כשהבין עד כמה שג'ואי עצוב בשבילו, "אני בסדר ג'ואי, אני ילד גדול" הבלונדיני אמר בחיוך, מרים את ידיו האחוזות למעלה ונושק לכפות הידיים של האחר.

"אני שמח שאתה מקבל אותי איך שאני" איאן לחש וג'ואי נאנח לפני ששחרר את מגע הידיים רק בשביל לחבק את איאן כמו שצריך, "אם הייתי נפרד ממך זה לא בגלל שאתה עיוור, אלא בגלל שאתה טיפש" ג'ואי לחש והאחר צחקק, מחבק את הצעיר אליו בחוזקה, "אשתדל לא להיות טיפש" איאן אמר ושניהם צחקו ביחד.
–

"תיתן לי נשיקה" העיוור אמר לפתע וג'ואי הרים את גבותיו והזיז את ראשו מעט לאחור, עדיין מחבק את איאן בזמן שהוא הצמיד את שפתיהם, מזיז אותן באיטיות.

לא היה לשון ולא היה משהו נזקק או רעב, זאת הייתה נשיקה עדינה, שפתיים שנעות קלות על השפתיים האחרות, מרגיעות זו את זו ומוכיחות אחת לשנייה שהן לא ייפרדו שוב.
—

ג'ואי ואיאן נכנסו אל המחלקה, הצעיר הלך אל הבנות, מרגיע אותן ואומר להן שהכל בסדר, הן די נלחצו מזה שהוא עזב מוקדם אתמול.
—

"נהנית אתמול?" מיילי שאלה, "כן, מאוד!" ג'ואי אמר במהירות, מנסה להישמע כמה שיותר אמין, "מה עשיתם?" נטלי שאלה בהתרגשות, "הייתי עם טד ורוי ושתינו אלכוהול" הוא אמר בגיחוך, מספר את מה שהוא היה אמור לעשות, "אווו~ זה לא חוקי!" קים אמרה, שולחת את ידה אל ג'ואי ומחפשת את שיערו, הוא הבין את זה והזיז את ראשו קרוב אליה, מאפשר לה לבלגן את שיערו החום בצחקוק.
—

"תבוא לעזור לי" איאן אמר כשנעמד למול ג'ואי והצעיר נעמד באחת, הולך אחרי בן זוגו אל עגלת האוכל ומתחיל לחלק לאנשים את החמגשיות, מאפשר לעצמו לגנוב ליטופים מאיאן כשהוא לקח ממנו את החמגשיות.
—

"רוצה שאני אוכל לידך?" ג'ואי לחש בשאלה כשסיים לחלק ואיאן הניע את ראשו לשלילה, "תאכל עם הבנות, אני אסתדר כאן לבד" העיוור אמר והצעיר נאנח, "תאכל איתנו" ג'ואי הציע לבסוף ואיאן גיחך, "וזה לא יהיה חשוד מדי?" איאן לחש וג'ואי נגס בשפתו התחתונה, מסתכל לאחור ורואה איך שג'אק ודני מחליפים בניהם מבטים לפני שהם הביטו עליו ועל איאן בשאלה.

"כנראה שכן" ג'ואי אמר כשחזר להסתכל בעיניו האפורות של האחר, "בתאבון" איאן אמר לבסוף, "בתאבון" ג'ואי השיב באנחה מבואסת לפני שלקח לעצמו חמגשית ובקבוק מים, הולך אל הבנות המחייכות שהמתינו לבואו לפני שהן התחילו לאכול ביחד איתו.
–

היום עבר כרגיל להפתעתו של ג'ואי, לא היו בלאגנים ולא היה שום דבר מוזר וזה שימח את הצעיר.

העבודה והמטלות שנתנו לו עזרו לו לשכוח את הריב עם ההורים, הוא הצליח לחייך והצליח לצחוק, הוא לא היה מבואס והוא גם לא היה עצוב, אומנם היציאה מהארון לא הייתה כמו שהוא ציפה, אבל הוא הצליח להתמודד איתה בעזרת האנשים הנכונים, אומנם הוא לא יצא במלואו מהארון, אבל הוא ידע שאם זה יקרה אז עדיין הכל יהיה בסדר.
—-

"עבודה טובה" איאן אמר בחיוך לשלושת הנערים כשהם חזרו לבגדים הרגילים שלהם בסוף היום, "מחר יום אחרון של השבוע אז תבואו עם הרבה אנרגיות" הוא אמר והם גיחכו, "ביי ביי" ג'אק נשמע, "להתראות" איאן השיב, שומע את הנערים יוצאים לבחוץ והוא הלך אל הלוקר, מוציא את שקית המתנות וממתין מעט בפנים לפני שפתח את מקל הנחייה שלו, מתחיל לצאת.
—-

צפצוף המכונית נשמע והוא חייך לעצמו, הולך אליה ונכנס אל המושב האחורי, יודע שג'ואי כנראה שם, "המתנות" העיוור אמר, מרגיש שהשקית נלקחת ממנו והוא קיפל את המקל לפני שסגר את הדלת וחגר את עצמו.
–

"איך אתה יודע שזאת המכונית שלך?" ג'ואי שאל בסקרנות, "הצפצוף שונה משאר המכוניות" לוק הסביר, "התקנו במיוחד בשביל איאן מערכת שונה ברכב" הנהג הסביר וג'ואי פלט, "מממ" מבין, מסתכל על איאן שחייך בגאווה, "אל תהיה כל כך שחצן" הוא אמר, מכה את ראשו של איאן שהוריד את חיוכו באחת, לוק צחקק קלות והעיוור כחכח בגרונו בעצבנות, גורם לנהג להפסיק לחייך ולהתחיל לנסוע, וכאן זה היה תורו של ג'ואי לצחוק על מערכת היחסים המוזרה של איאן ולוק, מכניס קצת שתוטניקיות לרכב הסמכותי.
—

"הגענו" לוק אמר והכניס את הרכב לתוך חניית הבית, "כ-כאן אתה גר?" ג'ואי שאל בחוסר אמונה, מסתכל על בית קרקע גדול בעל שלוש הקומות, "כן" איאן אמר בחיוך והצעיר המשיך לבהות מבלי מילים בבית הגדול, "לורי גרה לידך?" ג'ואי שאל לפתע, "כמה בתים מכאן" לוק אמר וג'ואי פלט "פף" שקט, גורם לאיאן לחייך קלות.
–

ג'ואי יצא מהרכב עם תיקו, נותן לאיאן לקחת את שקית המתנות, "שנכנס?" איאן שאל ושלח יד אחת לצידו והצעיר חייך ואחז בידו, משלב את אצבעותיהם ביחד בזמן שאיאן הוביל אותו אל תוך הבית.

—-
"ואו" ג'ואי לחש, מסתכל על הקומה הראשונה, רואה בצד השמאלי סלון גדול וטלוויזיה גדולה ובצד הימיני היה מטבח גדול עם שולחן אוכל ארוך, "אתה גר רק עם ההורים?" ג'ואי שאל בהפתעה, "רק עם אבא" איאן אמר בחיוך וג'ואי הביט עליו בהפתעה.

מה עם האמא? לג'ואי לא היה את האומץ לשאול אז הוא בחר להשתובב, "בית כזה לשני גברים? כל כך מפונקים" הוא אמר, שומע לפתע צחוק של גבר מבוגר, מה שגרם לו להיצמד בבהלה אל איאן.
–

"או" ג'ואי מלמל כשראה את הגבר המבוגר, שיערו לבן וחיוכו נמרח על פניו, "אתה אבא של איאן, נכון?" הצעיר שאל וניתק את ידו מאיאן רק בשביל לשלוח את ידו אל האב שלחץ אותה בשמחה, "אתה יכול לקרוא לי דרייק" חום העיניים אמר וג'ואי הנהן אליו, "אני הבנתי שהיו כמה בעיות אתמול" המבוגר אמר וג'ואי חייך בתמימות, "קצת" הוא מלמל והמבוגר צחקק.

"בקומה השנייה זה חדר השינה של איאן, אתה יכול לישון איתו" הוא אמר, "ב-ביחד?" ג'ואי שאל, הוא אומנם ידע שהוא ישן אצל איאן, אבל הוא הניח לעצמו שהם ישנו במקומות שונים, "למה? אתה לא מרוצה מבני?" דרייק שאל וג'ואי הניע את ראשו לשלילה, "לא…פשוט…" הוא מלמל והביט על איאן המחוייך, מה שגרם לו לצקצק ולצבוט את צד מותנו של איאן, מפתיע את דרייק עם התנהגותו.

"נישן ביחד" איאן אמר בחיוך, חוזר לאחוז בידו של ג'ואי שהסתכל עליו לכמה רגעים לפני שהביט על אביו של איאן שהנהן ברצון, "תעזור לי לעלות, אני לא יכול ללכת לבד" איאן אמר בתמימות, משקר לג'ואי, ודרייק הביט עליו בהפתעה, איאן לא מתנהג בדרך כלל בילדותיות.

"יא! איאן!" ג'ואי אמר לפתע ברוגז, גורם למבוגר להיות יותר מדי מופתע.

הצעיר ניתק את מגע הידיים והניח את ידיו על מותניו, מביט עמוק אל תוך עיניו האפורות של איאן, "אתה עובד עלי נכון?" הוא שאל ואיאן הניע את ראשו לשלילה, "שקרן! אתה יכול ללכת טוב מאוד לבד, אתה לא תינוק" ג'ואי מלמל ברוגז, בועט קלות ברגלו של איאן שהתאפק שלא לצחוק, הוא ידע שאבא שלו לחלוטין מזועזע מההתנהגות של הצעיר, אבל הוא ידע שזה לא זעזוע רע, הוא ידע שאבא שלו ימצא את זה מעניין.
—-

"אתה יכול לעלות, אני אדבר עם אבא שלי לרגע" איאן אמר לבסוף, מגיש לג'ואי את שקית המתנות, "אוקיי" ג'ואי אמר בחיוך, ממשיך להביט לתוך עיניו של איאן- מה שגרם לדרייק להביט עליו בפליאה.

לא הרבה אנשים מספיק אמיצים בשביל להביט לתוך העיניים של איאן, במיוחד שלא בכזאת טבעיות.

הרבה אנשים זלזלו באיאן בגלל העיוורון שלו, כשהוא היה מדבר הם היו עושים את עצמם מקשיבים כשלמעשה הם היו עסוקים בדבר אחר, זה קרה עם בני ובנות זוג שלו, זה קרה עם מכרים ועם חברים, לורי די דומה לג'ואי, אבל ההבדל בינה לבינו זה שהיא תמיד מזכירה לאיאן שהוא עיוור ושיש לו אותה, ככה שהיא מנסה לפתח בו תלות בה, ג'ואי לעומתה מתייחס לאיאן כמו אל בן אדם רגיל.

"אתה מתייחס אליו כרגיל" דרייק אמר לפתע, תופס את תשומת ליבו של ג'ואי שהביט עליו בשאלה, "למה שאני לא?" ג'ואי שאל במעט חוצפה, גורם לאיאן לחייך חיוך קטן וצדדי, "יש סיבה שאני לא אמור להתייחס אליו כרגיל?" שחור העיניים הוסיף בשאלה, "הוא עיוור" האב אמר, רוצה לשמוע את התשובה של ג'ואי, "נו ו…" הצעיר אמר בחוסר אכפתיות, "אני אמור לרחם עליו בגלל זה? הוא אמור לקבל הטבות בגלל זה? לא, הוא צריך לקבל על הראש כמו כל אחד אחר" ג'ואי סיים את דבריו, מביט במבוגר בחוצפה נערית לפני שהוא שמע את איאן מגחך והוא הביט עליו בכעס, מושך קלות באוזנו של בן זוגו, "אני עולה" הוא אמר לבסוף, משחרר את אוזנו של בן זוגו ומחייך אל המבוגר לפני שהוא זז מהם, ממשיך להסתכל על הבית בזמן שעלה במדרגות.
—-

"נו? מה אתה חושב?" איאן אמר והאב נאנח, שותק לכמה רגעים.

"אני ממש אוהב אותו!" דרייק אמר בהתלהבות ואיאן חייך אליו, "נכון שהוא חמוד?" איאן שאל בהתלהבות גם כן, "תיזהר לא לשים עליו עין" איאן הזהיר בציניות והאב גיחך, "אל תדאג" דרייק אמר בגיחוך, נאנח בהקלה וטופח על כתפו של בנו.

"אולי לא נעביר את ג'ואי?" המבוגר שאל ואיאן חייך, "זה אפשרי?" העיוור שאל, "אם תהיה בעיה אני אנסה לסדר אותה" האב אמר ואיאן נאנח בהקלה, "תודה" הוא אמר.

"עכשיו תלך אליו" חום העיניים אמר ואיאן הנהן לפני שעקף אותו, רץ קלות ועולה במהירות במדרגות המוכרות, רוצה להיות עם ג'ואי, "כמו ילד" לבן השיער לחש לעצמו, ג'ואי מצא חן בעיניו הרבה יותר משציפה.