אני אהיה העיניים שלך -פרק 44-

היום הסתיים וג'ואי היה הראשון לצאת מהמרכז.

"אמא?" הוא שאל בבלבול כשראה את מליסה עומדת מחוץ לשער והוא הביט על ג'אק ודני שהתקדמו ביחד איתו אל היציאה.
–

"ביי" ג'ואי אמר לשני הנערים להתראות, מסתכל עליהם הולכים לפני שהוא הביט על אימו, "מה את עושה כאן?" הוא שאל אותה, "באתי לקחת אותך הביתה" היא אמרה ברוגז וג'ואי כחכח בגרונו, "אני לא חוזר, אני ישן אצל איאן" הוא אמר לה והיא נאנחה, "אתה עדיין מתכוון להמשיך את השטות הזאת?" היא שאלה ברצינות והוא הביט עליה בכעס, "למה זה שטות? למה האהבה שלי למישהו נחשבת בעינייך שטות?" ג'ואי אמר ברוגז, משתיק את אימו עם חוצפתו לכמה רגעים.

"אם אתה בוחר להתעקש אז תגיד לטד ולרוי שיפסיקו להגיע ולבקש ממני לסלוח לך" היא אמרה בשילוב ידיים וג'ואי הנהן, "אני לא צריך שתסלחי לי על שום דבר שעשיתי" הוא אמר לה והיא הביטה עליו בחוסר מילים, "אתה עדיין לא מבין לאן נכנסת, אתה חושב שבלעדיי ובלעדי אבא אתה תצליח להתמודד? אתה לא חושב על זואי שכל היום בוכה ורוצה שתחזור?" , "כן, אני אצליח להתמודד" ג'ואי אמר, "ולגבי זואי, אל תאשימי אותי, תאשימי אותך ואת אבא" שחור העיניים אמר, מסתכל על לוק שהביט עליהם מהרכב.

"אני הולך" ג'ואי אמר לפני שעקף את אימו והלך אל הרכב, ומליסה רק עמדה והסתכלה לאן שהוא הולך, מודאגת לו.
–

היא התכוונה לחזור לרכב, אבל אז היא ראתה את איאן יוצא בחיוך מהמרכז והיא החליטה לחכות לו.

"איאן" מליסה אמרה, מקפיצה קלות את העיוור שיצא מהשער ונעצר, "מליסה?" הוא שאל בבלבול, "כן" שחורת העיניים אמרה, "אני יכולה לדבר איתך?" היא שאלה והוא הנהן, "בוא תיכנס לרכב" היא אמרה והוא הנהן שוב, לא יודע מה להגיד לה.
—

ג'ואי הביט מהרכב על איך שאיאן נכנס עם אימו למכונית והוא פער את עיניו, יוצא במהירות החוצה והולך אליהם, מנסה לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה, "תחכה בסבלנות!" מליסה צעקה מהרכב וג'ואי הביט עליה בזעזוע, "איאן תצא" ג'ואי אמר, דופק על החלון, "תחכה ברכב" איאן אמר, נשמע תחת עמעום החלון, "בבקשה" הוא הוסיף והצעיר זרק מבט מזהיר לאימו לפני שהוא חזר אל הרכב, ממשיך להביט עליהם מהחלון.
—

"הוא ישן אצלך היום?" מליסה שאלה בשקט, "כן" איאן השיב, "הוא ישן כבר אצלך אתמול?" היא ביררה והוא הנהן.

"אני לא אשקר" היא התחילה לדבר, "אני לא מרוצה מהזוגיות שלכם" היא אמרה בכנות ואיאן הנהן בשקט והיא נאנחה, "אתה יודע למה, נכון?" היא שאלה, "בגלל שאני עיוור" הוא השיב והיא נאנחה, מבינה עד כמה נוראית היא נשמעת, "נכון" היא אמרה.

"אני לא יודעת אם אתה יודע את זה, אבל אדם הוא לא האבא הביולוגי של ג'ואי, כשהייתי בת 17 נכנסתי להריון, הבן זוג שלי החליט לברוח ולהשאיר אותי להתמודד לבד" היא התחילה לדבר ואיאן הקשיב לה בריכוז, "הייתי מאוהבת בו עד מעל הראש, האמנתי שאני והוא נהיה לנצח לעד, אבל בסוף זה לא קרה, הוא עזב אותי בפתאומיות" היא אמרה בחיוך.

"אני לא יודעת עד כמה הזוגיות שלכם רצינית, אבל מה אם יקרה משהו כזה לג'ואי? מה אם ג'ואי יעשה לך דבר כזה? אתם תצליחו להתמודד עם זה?" היא שאלה, נחנקת מעט מהדמעות שאיימו לרדת ואיאן המשיך לשתוק.

"ג'ואי עבר לא מעט דברים, נאלצנו להשאיר אותו בידיים של נערים ובייביסיטרים שונים בזמן שאני ואדם עבדנו עד שעות הלילה המאוחרות, בקושי ראיתי אותו והוא בקושי ראה אותי וברגע שהכל הסתדר התחלנו להיות איתו יותר, אבל זה הרגיש לי מאוחר מדי, זואי נולדה והחלטתי לקרוא לה בשם דומה לשלו, רציתי שהוא יבין ויידע עד כמה שאני אוהבת ומעריכה אותו" היא אמרה בחיוך כואב, מנגבת דמעה שירדה מעיניה, "זואי היא ילדה נפלאה שזקוקה לאחיה שמסרב לחזור בגלל הזוגיות ההתחלתית שלכם" מליסה אמרה בלחש, ממשיכה להביט על איאן שהיה נראה כאילו והוא עומד לבכות.

"אתם עדיין צעירים ויש לכם חיים שלמים לפניכם, ג'ואי עוד ילד, הוא עדיין לא בנוי למערכת יחסים מסובכת שכזאת, העולם לא יקבל אתכם בכזאת קלות ואני לא רוצה שג'ואי יסבול עוד, הילד הקטן שלי סבל מספיק" היא מלמלה בעצב, מסתכלת על פניו הנעצבות של איאן.

"אני אוהבת אותך, באמת, הייתי שמחה אם תהיה חבר טוב של ג'ואי, אבל להיות בן זוג שלו זה כבר משהו שאני לא יכולה לאפשר" היא אמרה בכנות.

"אז רק אם אני אצליח לראות תהיה לי את האפשרות להיות איתו מבלי שתתנגדו לזה?" הוא שאל והיא נאנחה, "כנראה שכן" שחורת העיניים אמרה בכנות, "אם הזוגיות שלכם רצינית ואתם תמשיכו להיות ביחד לעוד הרבה שנים, אני לא רוצה לדעת עד כמה ששניכם תסבלו ממנה, אתה תרגיש אשם שגררת את ג'ואי לתוך זה, אחרי הכל אתה צעיר, אתה כרגע יכול לעשות הכל, אבל מה יקרה בעוד כמה שנים? אתה חושב שהעיוורון לא יהיה מגבלה שתקשה עלייך לתפקד?" היא שאלה בכנות ואיאן שתק, לא יודע באמת מה להגיד לה.

"אני רוצה שתיפרד מג'ואי" היא אמרה לבסוף ואיאן הניע את ראשו לשלילה, מפתיע אותה, "אני לא אפרד ממנו, אני אתן לו לעשות את ההחלטה, אומנם ג'ואי עדיין צעיר, אבל הוא מספיק בוגר בשביל להחליט על חייו, אני אעשה את הכל בשביל שלג'ואי לא יהיה קשה איתי וברגע שאבין שאני הופך להיות נטל עליו אני אפעל ואעשה צעד שיועיל לו מבלי שום שיקולים אגואיסטים שלי" הוא אמר בכנות והיא נאנחה באכזבה, "אז אתה אומר לי שתמשיך להיות איתו כרגע?" ,"כן" איאן אמר והיא עצמה את עיניה, מלקקת את שפתיה בחוסר רצון, "אתה יכול לצאת" היא אמרה לבסוף והוא הנהן לפני שפתח את הדלת, פותח מחדש את מקל הנחייה שלו.

"תגיד לו לחזור הביתה" היא אמרה, "אגיד לו" הוא אמר, "נסיעה טובה, תשמרי על עצמך" הוא אמר לפני שסגר את הדלת, שומע את רעשי הריצה של ג'ואי והוא חייך לעצמו.
–

"הכל בסדר?" ג'ואי שאל, אוחז בפניו של איאן ורואה איך שדמעות מציפות את עיניו, "היא אמרה לך משהו רע?" הצעיר שאל בעצב ואיאן הניע את ראשו לשלילה, "היא רק אמרה לי את האמת" העיוור לחש והצעיר נאנח, "בוא נלך" הוא אמר, לוקח מאיאן את המקל נחייה ומקפל אותו לפני שהוא אחז בידו, עוזר לו ללכת בעצמו ומליסה הביטה עליהם מהרכב, מסתכלת על איך שהם נכנסים ונוסעים משם ורק אז היא פרצה בבכי, היא באמת רצתה לקבל את הבן שלי, היא באמת רצתה שיהיה לו טוב, אבל היא לא יכלה להבין איך לג'ואי יהיה טוב אם הוא יהיה עם איאן.
—-

ג'ואי נכנס לבית, בוכה בדרמטיות בעוד שאיאן כבר נרגע וחיבק אותו אליו, "מה קרה לו?" דרייק שאל ונעמד למולם, "כלום, הוא מודאג לאיאן" לוק אמר בחיוך, "הייתה לאיאן שיחה עם אמא של ג'ואי ומאז ג'ואי לא מפסיק לבכות" הנהג הוסיף, "הוא בוכה בשביל הבן שלי כרגע?" דרייק שאל ולוק הנהן, גורם למבוגר לחייך קלות, "קח אותו לחדר איאן, נביא לכם את האוכל כבר לשם" האב אמר והעיוור הנהן, לוקח את הבוכה ביחד איתו.

"בפעם האחרונה שמישהו בכה למען איאן זאת הייתה לורי וזה כי היא אמרה לו שג'ואי לא מתאים לו" דרייק מלמל, "ועכשיו ג'ואי בוכה למען איאן בגלל שפגעו באיאן באמת, זה מה שמיוחד בו, הוא לא אגואיסט לאיאן" לוק אמר והאב הנהן בחיוך.

"אני אחמם להם את האוכל" הנהג אמר לבסוף, "תודה" דרייק אמר וטפח על כתפו, חוזר לשבת בסלון ולחשוב על כמה שג'ואי נפלא לבנו.
—

"ה…ה…היית צריך לפתוח לי את הדלת!" ג'ואי אמר בכעס, ממשיך לבכות בזמן שנשכב על המיטה ואיאן נאנח, מוריד את נעליו וגרביו של ג'ואי לפני שהוא הוריד את שלו גם כן, נשכב לצידו של ג'ואי ומחבק אותו אליו.

"מצטער" איאן אמר בחיוך, "הייתי צריך להקשיב לך" הוא הוסיף וג'ואי הנהן, מכה מעט את גבו של איאן לפני שהוא החזיר לו חיבוק, ממשיך לבכות לאיאן למרות שהעיוור המשיך לסרב לספר לו על מה הייתה השיחה.
—

"ג'ואי?" איאן מלמל כשהאחר נרגע, "מה?" ג'ואי שאל, "אני רוצה שתחזור ממחר לבית שלך" איאן אמר ברצינות וג'ואי התרחק מהחיבוק, מביט בזעזוע אל תוך עיניו של איאן.

"אז אתה נפרד ממני בגלל מה שהיא אמרה לך?" ג'ואי שאל, מתחיל לבכות שוב, ואיאן צחק, "אני לא נפרד ממך" הוא אמר במהירות וג'ואי משך באפו, "אז למה אתה אומר את זה?" הצעיר שאל, "כי אתה צריך להיות עם המשפחה שלך, ההורים שלך דואגים לך וזואי מאוד מתגעגעת אלייך, אל תגרום לה לצלקת בגיל קטן" הבלונדיני אמר, "אני לא יכול להיכנס לבית כל עוד אני איתך" ג'ואי מלמל, "אמא שלך אמרה לי שהיא רוצה שתחזור, אני חושב שהיא אמרה לך ללכת רק כי היא כעסה" העיוור השיב והאחר נאנח.

"הם ינסו להפריד בנינו כשאהיה בבית" ג'ואי מלמל ואיאן אחז בפניו, "ואתה תיפרד ממני אחרי הניסיונות שלהם?" העיוור שאל והצעיר הניע במהירות את ראשו לשלילה, "אז אין לי מה לדאוג" איאן אמר בחיוך וג'ואי פרץ שוב בבכי, חוזר לחבק את איאן שנאנח לעצמו.
—–

לוק תקתק בדלת, שומע את הבכי של ג'ואי עוד מבחוץ, "כן?" איאן נשמע והנהג פתח את הדלת, "האוכל" הוא אמר, "תניח אותו על השידה" איאן ביקש, "כן" העוזר אמר, מביט על ג'ואי לפני שהוא הניח את המגש עם האוכל החם, "בתאבון" הוא אמר, "תודה" איאן השיב טופח על גבו של ג'ואי בזמן שלוק יצא החוצה, נאנח לעצמו גם כן, "הוא בוכה הרבה" הוא מלמל לעצמו בעצב לפני שירד למטה, מספר לדרייק על ג'ואי הבוכה.
—-

ג'ואי ניגב את עיניו בזמן שהתחיל לאכול, מסתכל על איאן שאכל לצידו גם כן, "למה אתה אוהב אותי?" ג'ואי שאל בהפתעה, גורם לאיאן לעצור עוד לפני שהכניס את כף האוכל אל פיו, "למה אתה אוהב אותי?" איאן השיב לו בשאלה, "לא יודע" ג'ואי מלמל, "אתה מטומטם מדי אז אני באמת לא מבין מה מצאתי בך" ג'ואי אמר בחיוך, מצליח להירגע ולחזור להיות עוקצני כהרגלו ואיאן גיחך.

"לא צריך לדעת למה בשביל לאהוב" המבוגר יותר אמר ברצינות וג'ואי הביט עליו בחיוך, "אתה יכול להמשיך לאכול" הצעיר אמר לבסוף ואיאן הנהן, מתכוון להכניס את הכף לפיו, "דיברת עם לורי?" ג'ואי שאל, מונע מאיאן להמשיך לאכול ואיאן חייך והחזיר את הכף אל הצלחת, שולח את ידו אל ג'ואי ומרגיש את כתפו, מכוון את עצמו בעזרתה אל לחיו של ג'ואי, צובט אותה קלות.

"לא, אני לא מתכוון לדבר איתה יותר" איאן אמר בכנות וג'ואי הביט עליו, "למה?" הוא שאל, "כי היא פגעה בך" הבלונדיני השיב מבלי לחשוב פעמיים וג'ואי חייך במבוכה, מאפשר לאיאן להרגיש זאת, "אז אני לא צריך לדבר עם המשפחה שלי כי הם פגעו בך" ג'ואי אמר ואיאן צקצק בשלילה, "משפחה זה שונה, והם גם לא באמת פגעו בי, הם מנסים שאתה לא תיפגע" העיוור אמר וג'ואי נאנח, "אני עדיין כועס עליהם" הוא אמר, "אני יודע" איאן השיב, "אבל הם עדיין אוהבים אותך ורוצים שתחזור" איאן אמר וג'ואי הסתכל עליו ארוכות.

"אני אחזור מחר הביתה" שחור העיניים אמר ואיאן הנהן בהבנה, "אבל" ג'ואי המשיך והאחר הביט עליו בריכוז, "אם קורה שם משהו אני חוזר לכאן" ג'ואי אמר ואיאן הנהן, "אתה תמיד מוזמן לברוח לכאן אם יקרה משהו" הבלונדיני אמר בחיוך והצעיר נאנח קלות, "תאכל" הוא אמר לבסוף ואיאן חייך אליו ולקח את הכף בחזרה, מעלה אותה באיטיות לפיו, לא רוצה שג'ואי יעצור אותו והצעיר צחק, "תאכל כמו בן אדם!" ג'ואי אמר ברוגז ואיאן הכניס במהירות את האוכל לפיו, חושש מעט שג'ואי יתרגז עליו אם הוא לא יעשה את מה שהוא ציווה.
——

הם שכבו אחרי המקלחת הנפרדת על המיטה, מתחבקים ולא מדברים, רק נוגעים אחד בשני ללא מילים, מלטפים את הגוף של השני, מלטפים את הפנים של הגבר שלמולם.

"אני אוהב אותך" איאן לחש וג'ואי חייך והכניס את פניו לצווארו של איאן, "גם אני אותך" ג'ואי אמר, מלטף את שיערו של איאן ברכות, "מחר אין עבודה, אתה יכול לבוא אליי אחרי בית הספר ובערב נחזיר אותך הביתה" איאן אמר וג'ואי הנהן, "אתה יכול להביא גם את רוי, טד וג'סיקה אם אתה רוצה" הוא הוסיף וג'ואי השתנק לרגע לפני שדחף את איאן קלות ממנו, מתרומם במהירות מהמיטה ולוקח את הטלפון שלו.

"לא דיברתי עדיין עם ג'סיקה" ג'ואי אמר וחזר לשכב על המיטה, מניח את רגלו על בטנו של איאן בזמן שחייג לבעלת הגומות, חוטף ממנה צעקות על כך שלא דיבר איתה והדאיג אותה נורא.

הוא סיפר לה שהכל בסדר איתו ועם איאן והיא כמובן מיהרה לשאול אותו אם הם שכבו והוא מיהר להכחיש, רואה את החיוך המרוצה של איאן והוא בעט קלות בבטנו, גונב ממנו גניחת כאב וג'סיקה שמעה את זה ושאלה אם הם גם כרגע שוכבים- מה שגרם לג'ואי להסמיק באחת ולהגיד לה שהם לא עושים כלום והפעם איאן צחק וג'ואי גיחך קלות לפני שחזר לחבק אותו, ממשיך לדבר עם ג'סיקה בזמן שאיאן ליטף את גבו המכוסה, מרגיע אותו עד שהוא נרדם מבלי לשים לב וג'סיקה הביטה בבלבול על האוויר.

איאן לאחר מכן ענה לטלפון, אומר לג'סיקה שהוא ישן והם מצאו את עצמם מרכלים על ג'ואי, מספרים אחד לשני עד כמה שהוא חמוד.

ג'סיקה אפילו סיפרה לו על מה שקרה בינה לבין ג'ואי בדייט שלהם ואיאן היה צריך לנשום כמה פעמים עמוק בשביל להרגיע את עצמו, לא מאמין שג'ואי לא סיפר לו על כך, כמובן שג'סיקה מצאה את הקנאה של איאן משעשעת והיא צחקה עליו, אומרת לו שאין לו מה לדאוג כי ג'ואי לחלוטין דחה אותה ורץ אליו מבלי לחשוב פעמיים ואיאן מצא את עצמו מחייך בהקלה בזמן שהוא המשיך ללטף את הנער הישן, מדבר עם ג'סיקה לעוד כמה דקות לפני שהם ניתקו את השיחה בחיוך.
—

"יפיפה" איאן לחש כשליטף את פניו של ג'ואי והוא רכן מטה, נושק לשפתיים הפתוחות והרדומות של ג'ואי לפני שהוא עצם את עיניו גם כן, מאפשר לעצמו לישון ולהירגע מהשיחה הקשה שהייתה לו עם מליסה, כל עוד ג'ואי לצידו הוא יהיה בסדר.