אני אהיה העיניים שלך -פרק 62-

ג'ואי ואיאן שכבו על המיטה אחרי שהם התקלחו ואחרי שג'ואי החליף מצעים, מנסה לטשטש כמה שיותר את המפגש המיני שלו ושל איאן מוקדם יותר.

"אולי לא נלך לעבוד?" איאן שאל בזמן שליטף את שערותיו של ג'ואי שצחקק קלות, "ואז לג'אק ולדני לא יהיה אחראי ואותי יכניסו לכלא על זה שהברזתי, שלא לדבר על זה שהם כנראה יבינו שקורה עם שנינו משהו" הצעיר אמר ואיאן נאנח, כל כך הרבה דברים מונעים מהם להיות ביחד.

"אבל אתה יכול להיות אצלי היום גם" ג'ואי הציע אבל האחר הניע את ראשו לשלילה, הוא צריך לדבר עם אבא שלו על ההחלטה הסופית ולדבר גם עם לורי על ההחלטה שלו.

"אוף" הצעיר מלמל בביאוס, מלטף את זרועו הנעה של איאן, "לא נורא" הצעיר אמר לבסוף, "יש לנו את כל הזמן שבעולם" הוא הוסיף ואיאן חייך באילוץ כשליבו התכווץ בכאב, "נכון" איאן מלמל, "יש לנו את כל הזמן שבעולם" הוא השיב וג'ואי גיחך בשמחה, מרוצה מכך שאיאן חושב ככה גם כן- למרות שאיאן למעשה רק מראה לו שהוא חושב ככה גם כן.
–

"אתה רוצה לישון אצלי בשבת?" איאן שאל לפתע, "כן" ג'ואי השיב מבלי לחשוב פעמיים, רוצה להיות עם איאן בכל הזדמנות אפשרית, "מעולה" הבלונדיני אמר בחיוך, ממשיך ללטף את שיערותיו החומות של הצעיר בזמן שרכן קדימה ונשק למצחו קלות.

"אני אוהב אותך" איאן לחש וג'ואי גיחך, ליבו מתמלא בכל פעם שאיאן אומר לו את זה, "גם אני" הוא השיב ואיאן חייך ונשק שוב למצחו לפני שג'ואי הרים את ראשו מעלה, מאפשר לאיאן לנשק את שפתיו ללא מילים או רמזים, הם כבר הבינו אחד את השני עם תנועות ומגע בלבד.
—-

"נו, איך היה עם ג'סיקה?" ג'ואי שאל בהשתובבות כשהוא ואיאן נכנסו לרכב של לוק כשהוא בא לאסוף אותם לעבודה, "היה בסדר" לוק מלמל בסמכות וג'ואי נאנח, "לא התנשקתם?" הוא בירר ולוק נאנח, "לא, רק אכלנו והלכנו לסרט כי היא ביקשה, אחר כך טיילנו בקניון, שוב בגלל שהיא ביקשה" לוק אמר וג'ואי נאנח בייאוש, לא מאמין שלוק וג'סיקה לא עשו כלום ביחד, "אתה פשוט טיפש שאתה ככה מוותר עליה" הצעיר אמר ולוק כחכח בגרונו, מביט על איאן מהמראה, "זה לא שיהיה לי זמן להיות איתה בקרוב גם ככה" הוא מלמל, מבחין בגבותיו המבולבלות של איאן שהתכווצו בחוסר הבנה.

"למה אתה מתכוון?" ג'ואי בירר ולוק הזיז את עיניו אל האופק, "סתם, כנראה שאקח לי חופשה ארוכה בקרוב" הוא מלמל ובאותו הרגע איאן הבין, לוק יודע על הניתוח.

"באמת? לאן? מתי? אחרי שאתם חוזרים מחו"ל?" ג'ואי שאל בתמימות ולוק צחקק, "כנראה, ומי יודע לכמה זמן…" הוא השיב וג'ואי הביט על לוק בעצב, "אני לא אראה אותך יותר?" הצעיר אמר ואיאן יכל לשמוע את העצבות בטונו של ג'ואי והוא לא רצה לתאר לעצמו מה יקרה כשג'ואי יבין שהוא זה שעוזב רחוק ולהרבה זמן.

"אל תהיה כזה דרמטי, איאן יהיה איתך" לוק מלמל לפני שהתניע את הרכב, משאיר את איאן לשתוק בזמן שהוא נסע משם.
–

"ג'סיקה יודעת מזה?" ג'ואי שאל, "לא" לוק השיב, "החלטתי על זה רק אתמול אחרי שסיימתי את הפגישה איתה" הוא הוסיף וג'ואי נאנח בעצבות, "מה יהיה עם ג'סיקה? זה מרושע מצדך לעזוב אותה ככה" ג'ואי אמר ברוגז ואיאן אגרף את ידיו, מתאפק כמה שיותר חזק לא לפלוט את מה שהולך לקרות בשביל לבקש את הסליחה הכי עמוקה שלו מג'ואי.

"זה לא שאנחנו בזוגיות, זה היה יותר מרושע אם היינו ביחד" לוק מלמל, תוך כדי עוקץ את איאן שעצם את עיניו כשראשו התחיל לכאוב, "אתה עייף?" ג'ואי שאל כשראה את בן זוגו, "כן" איאן לחש והצעיר חייך והשעין את ראשו של בן זוגו על כתפו שלו לפני שהוא עטף את עורפו, טופח על הכתף הרחוקה של איאן שנשבר בתוך תוכו.

"תישן" ג'ואי לחש ואיאן הנהן, מחזיק את עצמו מלהישבר ולפרוץ בבכי מיואש, הוא היה כל כך מבולבל, אבל הוא ידע שבסופו של דבר, הדבר הכי טוב לעשות זה לעבור את הניתוח.

בהתחלה זה יהיה קשה, זה יהיה עצוב ואולי הוא יתחרט על זה, בעצם לא אולי, הוא בטוח יתחרט על מה שהוא יעשה, אבל בסופו של דבר, אם הכל ילך כמו שצריך, הוא יהיה שמח שעשה את התהליך הקשה וכל הכאב והעצב ישתלמו לו ולג'ואי, אבל זה רק בתנאי שהכל ילך כמו שצריך, כי אם זה לא, אז המצב יהיה גרוע יותר.
—

"הגענו" לוק הודיע ואיאן הזדקף במקומו לפני שאחז בפניו של ג'ואי שחייך אליו, "ניפגש" הצעיר אמר ואיאן הנהן לפני שסגר את המרחק בניהם, מנשק את ג'ואי שוב ושוב, נשיקות קטנות שמילאו את כל כולו באנרגיה, "ניפגש" איאן לחש בחזרה וג'ואי הנהן, גונב עוד נשיקה מאיאן לפני שהעיוור יצא מחוץ לרכב ופתח את מקל הנחייה שלו, הולך כמו שצריך אל מקום העבודה המוכר.
—

"אני לא רוצה שתלך" ג'ואי אמר ללוק כשהוא נשאר ברכב, מתכוון לחכות שם עוד כמה דקות לפני שהוא יצא גם כן וילך למרכז, "אני לא באמת חושב שתצליח לעצור אותי" לוק אמר, "אתה לא רוצה להיות בזוגיות עם ג'סיקה?" ג'ואי שאל ברצינות ולוק חייך, "היא עוד צעירה" הנהג אמר, מה שגרם לג'ואי להיאנח בכבדות, "אז זה התירוץ שלך? שהיא צעירה מדי?" הוא שאל ברוגז, גורם ללוק לצחקק קלות, "אז אחרי שתחזור מהחופשה שלך ג'סיקה כבר תהיה מספיק גדולה?" ג'ואי שאל והשטני חשב לעצמו לכמה רגעים, "אולי" הוא ענה לבסוף וג'ואי הנהן, "אני ממליץ לך לא להתחיל עם אף אחת בחופשה שלך, כי כשתחזור ג'סיקה לחלוטין תגנוב לך את הלב!" הצעיר אמר ברצינות לפני שאחז בחוזקה בתיקו, יוצא מהרכב ומחייך לעצמו ברצון.

"אני מקווה שגם אתה תגדל בזמן הזה ותבין את איאן" לוק מלמל ונאנח לעצמו לפני שנסע בחזרה אל מקום עבודתו.
—-

ג'ואי נופף לג'אק לפני שהתיישב לצידו, "מחר יום אחרון לשבוע הזה" בעל הקעקוע לחש בחיוך וג'ואי הנהן, שמח גם הוא לסיים את השבוע, הוא רוצה לנוח כמה שיותר והוא במיוחד מחכה ליום שבת, להיות עם איאן.

"רוצה להתערב על זה שדני מאחר היום?" ג'אק שאל וג'ואי גיחך, "אוקיי, 10 דולר על זה שהוא לא יאחר היום" שחור העיניים אמר וכחול העיניים הנהן בחיוך, "10 דולר על זה שהוא מאחר" ג'אק השיב וג'ואי הנהן כתשובה.
—

"שיט" חום העיניים מלמל כשהשעה שלוש כבר עברה ודני לא הגיע, "טוב" איאן אמר והתיישב למול הנערים, "אני מניח לעצמי שג'ואי הפסיד בהתערבות" הוא אמר, מוכיח לנערים שהוא היה קשוב להתערבות שלהם, "10 דולר אליי" ג'אק אמר וג'ואי נאנח ופתח את תיקו, מוציא את ארנקו ונותן לכחול השיער את הסכום המדויק.
–

"חצי חצי!" דני נשמע לפתע וג'ואי הביט בהפתעה על פתח הדלת, מסתכל על השטני המחוייך ואז על ג'אק שצחקק ברשעות והוא כיווץ את גבותיו בחוסר הבנה, "אתם תכננתם את זה?" הוא שאל ובעל המשקפיים הנהן לפני שהתיישב לצידו, "זה לא פייר" ג'ואי אמר ברצינות ושני הנערים המשיכו לצחקק, שמחים על שהפילו את ג'ואי בפח.

"ג'אק ודני, אתם מנקים שירותים היום" איאן אמר ברוגע, מפתיע את הנערים שהביטו עליו במהירות, ג'אק ודני הפסיקו לצחוק בעוד שג'ואי פרץ בצחוק, מצביע עליהם וצוחק על מר גורלם, "תהיה בשקט ג'ואי אלא אם כן אתה תרצה לעזור להם לנקות את השירותים" איאן הוסיף, הוא צריך לנסות ולהיות סמכותי עם בן זוגו בעבודה בשביל שאף אחד לא יחשוד בעצם וג'ואי הפסיק לצחוק, "מעצבן" הוא לחש בכוונה, מאפשר לג'אק ודני להמשיך להאמין שהוא לא אוהב את איאן.

"איאן בבקשה אל תיתן לי לנקות את השירותים" דני התחנן, "מה שאמרתי לא יכול להשתנות" העיוור אמר, גורם לשני הנערים המבואסים להיאנח בייאוש, לא מאמינים שהם צריכים לנקות שירותים.
—

"אני שונא אותו" ג'אק אמר ברוגז כשהם התלבשו במלתחות וג'ואי חייך לעצמו בשקט, "הוא יכול להיות פייר לפעמים" שחור העיניים מלמל, "רק כשהוא עושה לך משהו טוב אתה מחמיא לו" דני אמר וג'ואי צחקק, לא מתכחש לכך, "זה מגיע לכם על זה שעבדתם עליי" שחור העיניים אמר בהשתובבות, "אני חושב שאיאן נתן לנו לנקות כי עבדנו עלייך" ג'אק אמר ודני הנהן בהסכמה, "אז כנראה שהוא מחבב אותך יותר משאתה חושב" ג'אק אמר בקריצה וג'ואי הביט עליו בכאילו גועל, "איכ" הוא מלמל, משקר להם.

"אני בטוח שלא הייתה לו בעיה לתת לי לנקות את השירותים גם כן, הוא פשוט צריך עובדים למחלקה" ג'ואי אמר ושני האחרים חשבו על זה, "יש בזה משהו" ג'אק מלמל, מסתכל על ג'ואי שסיים להתלבש, "מה עם ג'סיקה?" הוא שאל לפתע וג'ואי הסתכל עליו בחיוך, "יש לה מישהו" שחור העיניים השיב, "באמת? מי?" ג'אק שאל בסקרנות וג'ואי חייך אליו ברשעות, "לא תגלה" הוא ענה לבסוף לפני שיצא מהמלתחות במהירות, משאיר את ג'אק ודני לחשוב לעצמם.
—-

איאן מצא את עצמו יושב בכיסא שלו במחלקה מבלי באמת להיות מרוכז בסביבה, מה שהעסיק אותו היו המחשבות על הניתוח ועל העזיבה, הצחוק של ג'ואי שצחק עם הבנות לא באמת הקל עליו והוא עצם את עיניו קלות לפני ששפשף את מצחו באכזבה עצמית, שונא את עצמו על כך שהוא לא יכול לראות.

למה העולם התאכזר אליו? למה העולם מונע ממנו לראות? למה הוא לא יכול להחליט על עצמו אם לראות או לא לראות? למה הוא לא יכול לחשוב על דרך טובה יותר בשביל לגרום לג'ואי להיות מאושר?

איאן נאנח ופקח את עיניו העיוורות בזמן שגירד את ראשו בשנאה עצמית, למה הוא ככה? למה דווקא הוא? הוא לא ידע שום דבר חוץ מזה שהוא רוצה לשנות את עצמו.
—-

היום נגמר ואיאן למעשה לא באמת ייחס לו חשיבות, אחרי הכל הוא לא באמת הרגיש אותו.

"איאן?" קולו של דני נשמע והעיוור ניער מעט את ראשו, יוצא מהבועה שלו, "כן?" איאן שאל, "כבר 7" השטני אמר והעיוור הנהן לפני שהתרומם מכיסאו, לא יכול לראות את המבט המודאג שג'ואי שלח אליו.
—-

ג'ואי הביט על איאן ארוכות, מסתכל על פרצופו העייף של בן זוגו והוא נאנח בשקט ולקח את הטלפון שלו ממנו, נוגע קלות באצבעותיו לפני שהוא התרחק ויצא החוצה עם חבריו לעבודה, רוצה להסתובב וללכת בחזרה אל איאן, אבל הוא לא באמת יכל לעשות את זה.
—-

"להתראות" ג'ואי אמר לג'אק ולדני לפני שהוא עשה את עצמו הולך אל ביתו, אבל כשהם התרחקו הוא נעצר ורץ קלות אל הרכב של לוק שהמתין לאיאן.
–

"אתה ישן אצל איאן היום?" לוק שאל כשהצעיר נכנס לרכב, "לא" ג'ואי אמר במהירות, "אבל איאן מתנהג מוזר" הוא הוסיף ולוק הביט עליו בסקרנות, "למה אתה מתכוון?" הנהג שאל ברצינות, "אני חושב שהוא עייף או שהוא לא מרגיש טוב" חום השיער אמר בדאגה ולוק נאנח, הוא כבר הניח לעצמו את הסיבה להתנהגות של איאן- והיא איכשהו קשורה לנער המודאג שבמושב האחורי.

רק אם ג'ואי היה יודע את זה…
—

ג'ואי הסתכל מהחלון על איאן שהתקרב לרכב כשלוק צפר, "למה הוא ככה?" הוא שאל את עצמו בדאגה, עוקב בחשש אחרי איאן עד שהוא נכנס למושב האחורי.

"איאן מה קרה לך היום?" ג'ואי הגיע ישר לעניין והעיוור חייך לעצמו, "תשב במושב הרחוק" הבלונדיני אמר וג'ואי הביט עליו בחוסר הבנה למרות שהוא עשה את המבוקש וזז למושב האחרון.

"זזת?" איאן בירר, "כן" האחר לחש, "יופי" הוא השיב לפני שנשכב עם פרצופו לבטנו של ג'ואי, מניח את ראשו על ירכיו של הצעיר, "אני פשוט עייף" הוא לחש וג'ואי נאנח בחיוך בזמן שליטף את שיערותיו של איאן, "אתה יכול לנסוע" העיוור אמר ללוק שנאנח והתניע את הרכב, נוסע לאט מהרגיל בגלל שאיאן וג'ואי לא באמת היו חגורים.
–

ג'ואי הניע את אצבעותיו ברכות על שיערו העדין של איאן שנאנח לעצמו בהקלה, "אתה בטח עייף בגללי" הצעיר אמר בעצב ואיאן הניע את ראשו לשלילה, "להפך, אתה זה שמעיר אותי" העיוור אמר בשקט וג'ואי הסמיק קלות לפני שרכן מטה, נושק ללחיו של איאן מספר פעמים לפני שהתיישר, מלטף לאחר מכן את פניו הרכות של איאן, רוצה לתת לו לישון כמו שצריך.
—–

"הגענו" לוק אמר, "ששש" ג'ואי לחש כשאיאן נרדם על רגליו, "נישאר כאן עוד קצת" הצעיר אמר בחיוך, טופח קלות על גבו של איאן ולוק נאנח וכיבה את המנוע, מביט אל האופק ומאפשר לג'ואי להמשיך ללטף את איאן שעשה את עצמו ישן, רוצה שג'ואי יהיה לצידו כמה שיותר.
—

"אתה יודע שהוא אוהב אותך, נכון?" לוק מלמל לפתע וג'ואי הביט עליו ואז שוב על איאן, "כן, אני יודע" הוא לחש, "לא משנה מה יקרה תדע שהוא אוהב אותך" הנהג אמר ברצינות וג'ואי שוב פעם הביט עליו, "למה אתה אומר את זה כאילו ומשהו רע הולך לקרות?" הצעיר שאל ברצינות ולוק צחקק, "אתה מפענח את זה בצורה הזאת, שום דבר רע לא הולך לקרות" הנהג אמר ברוגע וג'ואי הביט עליו לעוד כמה רגעים לפני שחזר להביט על איאן, "זה כנראה כי אני מפחד שמישהו ינסה להפריד אותנו שוב" הוא מלמל ולוק נאנח, אם רק ג'ואי היה מבין שהמישהו שיפריד בניהם הוא לא אחר מאשר איאן, אז כנראה שהכל היה שונה כרגע.
—

איאן נצמד אל גופו של ג'ואי, מניח את פרצופו בתוך בטנו, והצעיר חייך ברוגע כשהניח לעצמו שזה מתוך שינה, לא יודע שאיאן עושה את זה בשביל שהוא לא יראה את פרצופו, איאן פחד שג'ואי ישים לב שהוא עומד לבכות.
—

"רוצה לישון אצלו היום? לא נראה לי שהוא יתעורר בקרוב" לוק אמר וג'ואי הניע את ראשו לשלילה, "אני אלך" הצעיר אמר לפני שהרים את ראשו של איאן בעדינות, זז באיטיות ממנו ופותח את הדלת אחרי שהניח את ראשו של הבלונדיני באיטיות על המושב, "תיסע בזהירות" ג'ואי ביקש ולוק הנהן בהבנה.

"תישן טוב" ג'ואי לחש לבן זוגו לפני שרכן ונשק ללחיו, "אני אוהב אותך" הוא הוסיף לפני שהזדקף וסגר בעדינות את הדלת, הולך אל ביתו.
—

"אתה יכול לקום" לוק מלמל בשקט כשג'ואי נכנס אל הבית ואיאן נאנח והתרומם לישיבה, "ידעת שאני ער" איאן אמר, לא שואל אפילו, "אני מכיר אותך יותר מדי זמן בשביל לדעת מתי אתה ישן ומתי אתה לא" הנהג אמר, "אתה יכול לבכות אם אתה רוצה" הוא הוסיף בשקט ואיאן הביט עליו מהמראה הקדמית, "אני לא מתכוון לבכות" הוא אמר בביטחון.

אבל כשלוק התחיל לנסוע ולהפעיל את המוזיקה בפול ווליום- איאן אפשר לעצמו לבכות.