אני אהיה העיניים שלך -פרק 68-

ג'ואי כיווץ את גבותיו בכאב כשהוא התחיל להתעורר, הכאב החד בישבנו העיד על מה שהוא ואיאן עשו במשך רוב הלילה, כנראה שהגוף של ג'ואי עדיין לא באמת התרגל לשכב עם איאן שוב ושוב ושוב ושוב, שלא לדבר על זה שאיאן היה די אגרסיבי, כאילו והוא עוד שנייה תכנן לקרוע את ג'ואי מבפנים רק בשביל לגנוב חתיכה מהצעיר לעצמו.

כשהאקט המיני התרחש ג'ואי נהנה מזה יותר מתמיד, אבל עכשיו, כשהאנרגיות והאדרנלין נעלמו, נשארו להן תופעות הלוואי של הסקס המוצלח.
—

הצעיר פקח את עיניו לבסוף, משפשף אותן קלות לפני שהוא הביט על הבלונדיני שישן מחובק אליו, גבו החשוף יצא מהשמיכה ושיערו הבלונדיני היה מבולגן על פניו- גולש עד לחזהו החשוף של הצעיר, מה שנתן לו את המראה הילדותי והחמוד שג'ואי כל כך אהב.

"אתה יפה בעצמך" הצעיר לחש וליטף את ראשו של בן זוגו, מחייך לעצמו כשרכן מטה ונישק את הקרקפת של איאן, "מי שמדבר" ג'ואי קפץ מעט כששמע את איאן והוא התרחק לאחור, רואה איך שהעיוור פוקח את עיניו ומחייך אליו באור.

"ממתי אתה ער?" ג'ואי שאל, מחייך כשאיאן שלח את היד שלו אל לחיו, מלטף אותה ברוך, "התעוררתי לפני כמה דקות" איאן מלמל לפני שהרים את ראשו ורכן קדימה רק בשביל לנשוק לסנטרו של ג'ואי, "איך ישנת?" הבלונדיני בירר, ממשיך לנשק את סנטרו של הצעיר, "טוב" ג'ואי מלמל לפני שהוריד את פרצופו מעט למטה, מאפשר לאיאן לנשק את שפתיו שוב ושוב.

"כואב לך, נכון?" איאן מלמל לפני שמצץ קלות את שפתו התחתונה של ג'ואי, "מה?" ג'ואי מלמל בחוסר הבנה כשאיאן שחרר את שפתו, "הטוסיק החמוד שלך" איאן מלמל בהשתובבות בזמן ששלח את ידיו אל פלחי ישבנו של ג'ואי שהסתתרו מתחת לשמיכה, מלטף אותן קלות ללא שום מחשבה מינית, והצעיר הסמיק לעצמו והזיז את ידיו של איאן מישבנו, מחזיר את הידיים של הבלונדיני לגבו התחתון ואיאן חייך לעצמו, ג'ואי כל כך מתוק.

"א-איך אתה יודע?" ג'ואי שאל, לא מתכוון להתכחש לכך, "כי מלמלת בכאב בזמן שישנת, הנחתי לעצמי שזה בגלל שהייתי קשוח אתמול" איאן אמר בצער, מלטף את גבו של ג'ואי קלות, ושחור העיניים חייך לעצמו לפני שחיבק את איאן, פרצופו עדיין למול פניו של איאן, מאפשר לעצמו לנשק את בן זוגו ברצון לכמה רגעים.

"אבל אני בסדר" ג'ואי לחש לנשיקה, מרגיש איך שאיאן מושך את גבו קרוב יותר אליו, "אתה בטוח?" איאן שאל ברצינות, שואב את שפתיו של ג'ואי אליו, "כן" חום השיער לחש, מאפשר לאיאן לישר אותו לשכיבה ישרה על הגב בעוד שפניו של איאן היו מעלה, נותנות לשפתיו את היכולת לנשק את הצעיר כמו שצריך.
–
"נהנית?" איאן שאל, "כן" ג'ואי ענה בכנות בזמן שעטף את עורפו של איאן עם זרועותיו, "מאוד" הוא הוסיף ואיאן חייך לנשיקה לפני שהמשיך לנשק את ג'ואי, מאפשר ללשונותיהם להיפגש יחדיו מספר פעמים לפני שהוא ניתק את הנשיקה- לא לפני שהוא גנב עוד מספר ניקורים כמובן.
"אני אוה-", "גם אני אוהב אותך" ג'ואי אמר במהירות עוד לפני שאיאן סיים את דבריו, מה שגרם לבלונדיני לצחקק באושר ולחבק במרץ את גופו של ג'ואי, "אתה כל כך חמוד" אפור העיניים לחש וג'ואי צקצק כשהחזיר לו חיבוק חזק, "אני לא חמוד" הצעיר מלמל בקול שקט, "אתה כן" איאן אמר בהשתובבות, מתחיל לדגדג את צדי גופו החשוף של ג'ואי, גורם לצעיר לצחוק בקול ולנסות לדחוף אותו ממנו ללא שום הצלחה, מה שמנע ממנו לעצור את הצחוק.
–

"ר-רגע, אהה~!" ג'ואי צחק בקול כשאיאן התחיל לנגוס גם בצווארו, נותן לאיאן את ההזדמנות לחוקק במוחו את הצחוק המתגלגל שלו כמה שיותר, "א-איאא~" ג'ואי לא הצליח לדבר, צוחק בקולי קולות כשאצבעותיו של איאן דגדגו את בטנו וחזהו ללא שום רחמים, "מממ?" איאן שאל בחיוך, נושק לצווארו של ג'ואי ומלקק אותו מדי פעם, "א-אני" ג'ואי מלמל לפני שחזר לצחוק, "אני לא נושם!" הוא הוסיף במהירות לפני שאפשר לעצמו לצחוק עוד יותר ואיאן צחקק והמשיך לדגדג את בן זוגו לעוד מספר רגעים לפני ששחרר אותו, נותן לג'ואי להירגע ולנשום כמו שצריך לפני שהוא חיבק אותו בחוזקה אליו, מאפשר לג'ואי לחייך ברוגע תחת המגע החמים.

"אתה מטומטם" הצעיר לחש בזמן שליטף את גבו של איאן שהנהן אליו בהסכמה, "אבל אני המטומטם שלך, נכון?" איאן לחש בהשתובבות והצעיר גיחך, "נכון" הוא השיב ולאחר מכן הוא קיבל מספר נשיקות על לחיו מאיאן, "אז אין לי בעיה להישאר מטומטם תמיד כל עוד אני שלך" הבלונדיני מלמל ושחור העיניים נשק לכתפו החשופה, "תתכונן להיות מטומטם לעוד הרבה זמן" ג'ואי לחש ואיאן חייך לעצמו בעצבות, שמח שג'ואי לא יכול לראות את פניו, "לכבוד הוא לי" אפור העיניים מלמל בהשתובבות, מסתיר עם זה את העצב שבליבו וג'ואי חייך וחיבק את איאן קרוב יותר אליו.
—

"מה השעה?" ג'ואי שאל אחרי מספר שניות של שקט ואיאן ליטף את שעון הברייל שלו, "11 וחצי" העיוור מלמל וג'ואי הנהן בהבנה, שמח שלו ולאיאן יש עוד קצת זמן להיות ביחד עד שהם יצטרכו להיפרד בעבודה.

"ג'ואי" איאן לחש לפתע והתרומם מעט רק בשביל לתת לג'ואי להביט בפניו, "מה?" ג'ואי שאל בשקט, "אני רוצה שתישן אצלי גם היום" איאן אמר ברצינות והצעיר הרים גבה בחוסר הבנה, זה לא שהוא מתנגד לישון אצל איאן, אבל למה איאן נראה כל כך רציני.

"אוקיי?" העיוור שאל כשלא היה מענה, "א-אוקיי" ג'ואי אמר לבסוף, רואה החיוך של איאן והוא חייך לעצמו גם כן, מניח לעצמו שהוא סתם דמיין, "אתה רוצה לעשות משהו מיוחד היום?" ג'ואי שאל, "להיות איתך היום זה כבר משהו מיוחד" איאן אמר בכנות והצעיר גיחך וצבט קלות את לחיו השמאלית של איאן.

"אני אלמד אותך קצת ברייל היום, רוצה?" איאן שאל וג'ואי פער מעט את עיניו בהפתעה, "באמת?" הוא שאל בחוסר אמונה ואיאן הנהן עם חיוך רגוע, שמח שהטון של ג'ואי היה נשמע נלהב, לא יודע עד כמה ג'ואי שמח מההצעה הזאת, עכשיו הוא יוכל ללמוד בעזרת איאן כתב ברייל וככה יהיה לו קל יותר לתקשר איתו- לפחות זה מה שג'ואי האמין בו, הוא לא באמת יודע שמחר איאן עוזב.

"רוצה שנתחיל כבר עכשיו?" איאן שאל, "כן" ג'ואי אמר באושר לפני שנישק קלות את שפתיו של איאן והתרומם לישיבה, "אבל קודם צריך להתקלח ולצחצח שיניים" הוא הוסיף ואיאן הנהן, מרגיש את כף ידו של ג'ואי אוחזת בכף ידו שלו, "בוא" הוא שמע את ג'ואי לוחש לפני שג'ואי התרומם מהמיטה, מושך את איאן לעמידה גם כן, "נתעורר על עצמנו" הצעיר אמר ואיאן הנהן בחיוך, מאפשר לג'ואי לקחת את שניהם אל המקלחת, שם הם יכלו לצחצח שיניים ביחד ולהתחבק מתחת לזרם המים החמים של המקלחת.
—-

"א?" ג'ואי שאל כשהאצבע שלו נגעה בעיגולים הבולטים שבספר הלימוד שהיה לאיאן, שניהם ישבו על המיטה, ג'ואי ישב בין רגליו המכופפות מעלה של איאן שהיו כקירות לגופו, בעוד שגופו העליון נשען על בטנו של המחוטב שחיבק אותו בזמן שאחז בספר, "נכון" איאן אמר בחיוך כשג'ואי זכר את מה שהוא לימד אותו, "צדקתי?" ג'ואי שאל בחיוך, "כן" איאן השיב ונשק לראשו של הצעיר שצחקק באושר, שמח שהוא למד משהו.

"וזה?" איאן שאל ומישש עיגולים שונים, מאפשר לג'ואי להניח שם את האצבע שלו, "2?" ג'ואי בירר, "יפה!" איאן אמר בחיוך כשהצעיר ענה נכון, "יאיי" ג'ואי אמר באושר מסתכל על כל הנקודות שכבר לא היו נראות לו כל כך זרות, אומנם הוא בטח ישכח כמה מהם, אומנם הוא עדיין מתבלבל ואומנם יש לו עוד הרבה מה ללמוד בשביל להיות בקיא בברייל, אבל זה עדיין נתן לו נקודת אור קטנה, סוף סוף תהיה לו את האפשרות לדעת משהו שיגרום לו להאמין שהוא באמת שווה את איאן.

"תיתן לי נשיקה" איאן אמר לפתע וגו'אי חייך והזיז את ראשו אחורנית, נושק לשפתיו של איאן ומתכוון להתרחק לאחור, אבל העיוור לא אפשר לו כי הוא אחז בפניו ונשק לו עמוקות, ולמה לג'ואי להתנגד? הוא זרם עם איאן והחזיר לו נשיקה עמוקה בחזרה.
–

"ג'ואי ואיאן" קולו של לוק נשמע לפתע ביחד עם דפיקות על הדלת, "מה?" איאן אמר ברוגז, לא מרוצה מכך שלוק גרם לג'ואי להתרחק מהר מהנשיקה, "כבר 2 ועשרה" לוק אמר וג'ואי פער את עיניו, הוא לא מאמין שהזמן ככה עבר מהר, הם אפילו לא יצאו מהחדר, הם לא אכלו ולא אמרו שלום לדרייק וללוק, הם היו ביחד לבד עם עצמם והזמן עבר לו במהירות אפילו מבלי שהוא באמת שם לב לכך.

"או ואו" איאן מלמל בהפתעה, כנראה שגם הוא היה די מופתע מעצם עובדה שהזמן עבר במהירות, "אנחנו כבר יוצאים" הוא הוסיף כשרגיש איך שג'ואי יוצא מחיבוק ידיו, "תעשו את זה מהר" הנהג אמר לפני שירד בחזרה לקומה הראשונה, ממשיך לדבר עם דרייק על הטיסה שהולכת להתרחש מחר.
—

"תשאיר את הדברים שלך כאן, לוק ילך להביא לך היום בגדים חדשים מהבית" איאן אמר אחרי שהוא וג'ואי סיימו להתלבש, "אוקיי" הצעיר אמר בהבנה לפני ששלח הודעה לאימו, מודיע לה שהוא ישן גם היום אצל איאן ושלוק יבוא לקחת לו בגדים, ולהפתעתו הרבה היא החזירה לו תשובה מסכימה תוך כמה שניות.
–
"נצא?" איאן אמר, "כן" ג'ואי השיב ואחז בכף ידו של בן זוגו לפני ששניהם יצאו מהחדר וירדו למטה מהמדרגות.
—-

"היי" ג'ואי אמר בחיוך לדרייק שהגיע אליהם אחרי שהיה במטבח, "היי" האב אמר בחיוך, נותן לג'ואי כוס חד פעמית עם קפה, "אתה צריך את זה לדרך, לא ככה?" האב אמר בחיוך וג'ואי צחקק ולקח ממנו את כוס השתייה, "ומה איתי? לא מגיע לי קפה?" איאן שאל, יודע לפי הניחוח על מה ג'ואי ואביו מדברים, "מגיע לך גם" חום העיניים אמר בחיוך לפני שהלך למטבח ומזג לבנו גם כן קפה לפני שחזר אליהם והגיש את המשקה החמים לבנו.

"תודה" איאן אמר בחיוך ולקח את השתייה מאביו, "תיסעו בזהירות" דרייק אמר וג'ואי הנהן בחיוך, "ג'ואי יהיה אצלי גם היום" הבלונדיני הודיע לפתע ודרייק הביט עליו ואז על ג'ואי, מחייך אל הצעיר המובך בהבנה, "אוקיי" המבוגר אמר, זורק מבט קצר ללוק- אומנם המבט לא היה ארוך מספיק, אבל לוק כבר הבין שדרייק מודאג מכך שאיאן מתקשה לשחרר את ג'ואי, אחרי הכל מחר הוא עוזב, מה יקרה לו כשהוא יהיה רחוק מג'ואי? דרייק באמת פחד לדעת.
—

ג'ואי לגם בזהירות מהקפה החמים שלו כשלוק התחיל לנסוע, "אתם בטח רעבים" הנהג מלמל, "לא ממש" הצעיר אמר, "לפחות לא אני" הוא הוסיף והביט על איאן שישב לצידו ולגם גם כן מהקפה החמים שלו, "גם אני לא" איאן השיב בכנות ולוק הביט על שניהם למספר שניות קצרות לפני שחזר להביט על הכביש, "כנראה שהנוכחות אחד של השני השכיחה ממכם את העובדה שלא אכלתם מאתמול עד עכשיו" הוא אמר בהשתובבות וג'ואי צחקק קלות ביחד עם איאן, "יכול להיות שאתה צודק" אפור העיניים אמר בחיוך, "נכון" ג'ואי השיב ולגם מהקפה שלו, הוא כמובן גם שכח מהכאב בישבנו לאורך כל הזמן הזה, כנראה וזה גם חלק מההשפעה שבאה כתוצאה מכך שאיאן לידו.
—

"אני עוד מעט אבוא" ג'ואי לחש ונשק לאיאן לפני שהעיוור יצא מהרכב החונה, פותח את מקל הנחייה שלו ומתחיל ללכת אל המרכז לעיוורים, משאיר את ג'ואי ולוק לשבת ברכב.
—

"לוק…" ג'ואי מלמל חלושות והנהג הביט עליו מהמראה הקדמית, "מממ?" הוא שאל, "אתם טסים עוד מעט לחופשה" ג'ואי מלמל ולוק בלע את רוקו והנהן, סקרן לדעת למה ג'ואי העלה את הנושא הזה.

טוב, זה לא היה מפתיע שג'ואי ירצה לנהל דו שיח על הטיסה, אחרי הכל הוא מאמין שאיאן טס לחו"ל וזה הגיוני לשאול שאלות לגבי זה, אבל כנראה שבגלל שהכל שקר אחד גדול וכנראה שבגלל שלוק מפחד שג'ואי יגלה משהו, אז זה סקרן אותו.

"אני רוצה לקנות לאיאן מתנה לפני הטיסה" שחור העיניים מלמל, "למה הוא צריך מתנה בגלל שהוא טס?" לוק שאל וג'ואי שיחק עם כוס הקפה הריקה, מובך בשביל להגיד את הסיבה המוצדקת, "ג'ואי?" לוק מלמל בשאלה והצעיר נאנח והביט עליו בביישנות, "כי אני רוצה שהוא יזכור אותי גם כשהוא יהיה בחופשה" ג'ואי מלמל ולוק גיחך קלות לפני שהתניע את הרכב, מפתיע את ג'ואי כשהוא התחיל לנסוע.

"ניסע לקנות לו מתנה עכשיו, יש לנו רבע שעה" לוק הסביר את עצמו וג'ואי הביט עליו בחוסר אמונה, "עכשיו?" הצעיר שאל, "כן, עכשיו" לוק השיב וג'ואי בלע את רוקו והנהן בהבנה, מנסה לחשוב מה הוא יכול למצוא לאיאן בזמן כל כך קצר.
—

"זה מה שבחרת?" לוק שאל כשג'ואי נכנס לרכב עם בובת דובי אפורה, בדיוק כמו שיש לו ולזואי, "כ-כן" ג'ואי מלמל במבוכה, מחבק את הבובה אליו לפני שחגר את עצמו, "אני אשמור אותה אצלי עד יום שלישי" לוק אמר, "אני יכול לשמור אותה בעצמי" ג'ואי אמר בתמימות, לא יודע שלוק רוצה לתת את המתנה הזאת כבר מחר לאיאן, "אתה גם ככה ישן היום אצל איאן, אם הוא יבקש ממך לישון אצלו גם ביום שני? הוא יכול לגלות בסופו של דבר את הבובה" לוק מלמל בסמכות רצינית וגו'אי הביט על הדובי בזמן שחשב לעצמו, לוק מדבר די בהגיון, אומנם איאן עיוור, אבל זה לא אומר שהוא לא יכול לגלות שג'ואי מסתיר ממנו משהו.

"אוקיי" ג'ואי אמר בסופו של דבר, מגיש ללוק את הדובי, "תשמור עליו טוב טוב" ג'ואי אמר והנהג הנהן והניח את הדובי במושב לידו, הוא כבר יניח את הבובה במקום בטוח בבית שלו.
–

"יש לדובי שם?" לוק שאל בהשתובבות, כנראה ציני, "לא" ג'ואי מלמל, "אבל איאן יכול להחליט איך לקרוא לו" ג'ואי אמר ברצינות ולוק הביט עליו במעט הפתעה, הוא לא תיאר לעצמו שג'ואי יהיה כל כך רציני לגבי בובה, אבל הוא לבסוף חייך לעצמו ונסע בחזרה למרכז, חושב לעצמו עד כמה שזה מעניין שג'ואי מסתכל ברצינות גם על פריטים שנראים לאחרים חסרי ערך.

ולוק גם הבין שאיאן לחלוטין עשה את הבחירה הנכונה שהוא החליט להיות עם הנער הזה, כי אחרי הכל מי עוד יכול לדאוג לאיאן בצורה כזאת חוץ מג'ואי?