אני אהיה העיניים שלך -פרק 72-

איאן נשם עמוק ועצם את עיניו לפני שיצא עם כולם מהדירה- חוץ מלורי שבחרה להישאר בדירה ולבכות לעצמה.
–
ידיו של העיוור רעדו בחשש בזמן שהוא אחז בדובי האפור, מחזיק את עצמו מלהישבר עוד יותר.

מליסה אחזה בידו, עוזרת לו ללכת אל הרכב כמו שצריך, "ניסע אחריכם" היא אמרה כשפתחה את דלת הרכב הקדמית למען איאן, והצעיר הנהן אליה בהבנה לפני שהוא נכנס אל תוך הרכב.
—

"איאן" דרייק אמר והתכופף למול החלון, "מה?" הבלונדיני מלמל, "תשמור על עצמך ילד" לבן השיער ביקש ואיאן חייך קלות, "אני מצטער שאני עוזב אותך לבד" אפור העיניים אמר בכנות והאב נאנח ושלח את ידו קדימה אל בנו, מלטף את שיערו, "כל עוד אתה מאמין שאתה עושה את הדבר הנכון, אז אין לך את הצורך להתנצל בפניי" חום העיניים לחש לפני שהתרחק מהרכב, מסתכל על איך שלוק מכניס את המזוודות שלהם אל תא המטען.
–

"תיסע בזהירות, כל דבר קטן שקורה תודיע לי" דרייק ביקש והנהג הנהן בהבנה וסגר את תא המטען, "כן אדוני" לוק אמר ברצינות ודרייק גיחך, "אין צורך ב'אדוני'" האב אמר וטפח על כתפו של העובד שלו, "תודה לך" הוא הוסיף והשטני הביט אליו בחיוך, "כשתחזור אני אדאג שיהיו לך חיים טובים" המבוגר אמר ולוק נאנח בחיוך, "החיים שלי טובים גם כרגע" הוא השיב ודרייק רק המשיך לטפוח על כתפו, מודה לו על כל מה שהוא עשה, עושה ויעשה למענם.
—

ג'סיקה עלתה לרכב של מליסה לפני ששחורת השיער התניעה את הרכב והתחילה לנסוע אחרי לוק ואיאן, דרייק נשאר בבית עם לורי שלא הייתה מסוגלת לצאת החוצה, איאן ידע כבר שהפרידה קשה לאביו ולורי יכולה לתמוך בו לפחות ברגעים האלו, גם אם היא שבורה בעצמה.
—

"אתה חושב שהוא יבין אותי ויסלח לי?" איאן שאל לפתע בשקט ולוק הביט עליו לכמה רגעים לפני שחזר להסתכל על הכביש, "אני חושב שגם אם ג'ואי יכעס עלייך, הוא לא ינטוש אותך, אולי הוא יכעס ואולי יהיה לו קשה להבין את הפעולות שלך, אבל אני מאמין שג'ואי בסופו של דבר יאמין בך יותר מכל אחד אחר" הנהג אמר בכנות והעיוור חייך לעצמו וחיבק את הדובי אליו, אומנם זה היה ילדותי, אומנם זה היה לחלוטין רחוק מהאישיות שלו, אבל הבובה הזאת נתנה לו נחמה קטנה, אחרי הכל היא מג'ואי.
—-

"לחשוב שג'ואי לא יודע כלום" ג'סיקה אמרה בעצב, גורמת למליסה להיאנח בייאוש, "הוא ישנא אותי" האם אמרה ברצינות וג'סיקה הביטה עליה בעצב, "הוא ישנא את כל מי שלא אמר לו על מה שקורה עם איאן?" בעלת הגומות מלמלה בשאלה עצמית, "כנראה" שחורת השיער אמרה, יודעת שג'ואי לא יהיה קל עם כולם.

"אבל אני יודעת שהבן אדם שהוא הכי ישנא זה את עצמו" האם מלמלה בעצבות, מכירה את הילדון שלה יותר מדי טוב, אם ג'ואי יצטרך להאשים מישהו בכל המצב הזה, אז הוא יאשים את עצמו, אם הוא יצטרך לכעוס על מישהו, אז הוא יכעס על עצמו, ואם הוא יצטרך לשנוא מישהו, אז הוא ישנא את עצמו.
–

"ג'ואי המסכן" ג'סיקה לחשה בעצב ומליסה נגסה בשפתה התחתונה, עוקבת עם עיניה אחרי הרכב של לוק, "אני מקווה שאיאן יהיה בסדר" המבוגרת מהשתיים לחשה וג'סיקה הביטה עליה ואז על הרכב שמולן גם כן, "גם אני" היא מלמלה, "לפחות לוק יהיה איתו" היא הוסיפה ומליסה הנהנה בהסכמה.

"הוא פוגע בעצמו בשביל ג'ואי" שחורת העיניים אמרה בעצבות, "זה כי הוא אוהב אותו יותר משאנחנו חושבות" הצעירה אמרה בחיוך, "כנראה שהוא הצליח למצוא בג'ואי את כל היתרונות האפשריים" היא הוסיפה והאם חייכה לעצמה.

"הם מתאימים זה לזה" מליסה אמרה וג'סיקה הביטה עליה בחיוך מאושר, "אני כל כך שמחה שהבנת את זה" הצעירה אמרה והאם גיחכה קלות, "ומה איתך? איך את תסתדרי כשלוק לא יהיה?" אימו של ג'ואי שאלה, "זה לא יהיה קשה" ג'סיקה אמרה בכנות, "אנחנו רק עכשיו נפגשנו, אני מאמינה שאם לקח לי יותר מ18 שנה לפגוש אותו, אז תהיה לי את היכולת לחכות עוד כמה שנים עד שבאמת נהיה ביחד" הצעירה אמרה בצחקוק קטן ומליסה צחקקה גם כן, "לך לפחות תהיה את האפשרות ליצור איתו קשר" האימהית אמרה וג'סיקה הנהנה בהסכמה, "אני אגנוב ממנו מידע על איאן ואגיד לג'ואי הכל" היא אמרה בהשתובבות, "אני רק מקווה שהוא יסלח לי" היא הוסיפה בעצב ומליסה נשפה בכבדות, "הלך על שתינו" האם אמרה וג'סיקה צחקקה קלות, מוצאת בעצב גם משהו משעשע.

"היחידים שהוא לא יכעס עליהם יהיו זואי, טד ורוי" בעלת הגומות אמרה ומליסה הנהנה בהסכמה, "לפחות שני החברים הטובים שלו לא יודעים כלום, ככה שהוא יצליח להיות קל איתם אחרי שיגלה את האמת" מליסה מלמלה וג'סיקה נאנחה לעצמה, משפשפת קלות את פרצופה, היא התקשתה להאמין שהכל יהיה בסדר.
—

איאן עצם את עיניו, משנן בזיכרונו את מגע גופו של ג'ואי, את הצורה שלו, את הקול שלו, את כל כולו, עכשיו זה טרי במוחו, אבל אם הוא לא ישנן את זה שוב ושוב בכל יום שעובר, הוא עוד עלול לשכוח פיסות מג'ואי, והוא ממש לא רוצה את זה.

ומה אם הגוף של ג'ואי ישתנה? בעצם זה לא מה אם, כי הגוף של ג'ואי בטוח ישתנה, אז איך הגוף של ג'ואי ירגיש אז? הוא יהיה נעים ורך כמו עכשיו? הוא יהפוך להיות שרירי? אולי הוא ישמין? איאן לא באמת ידע, אין לו גם את היכולת לדעת, אבל הוא ידע שלא משנה איך ג'ואי יראה ושלא משנה איך ג'ואי ירגיש, הוא הולך לאהוב אותו באותה הצורה שהוא אוהב עכשיו, ואולי אפילו יותר- אם זה אפשרי בכלל, כי איאן בטוח בכל ליבו שהוא הגיע עם ג'ואי אל שיא היכולת שלו לאהוב מישהו.
—

"הגענו" לוק אמר לפתע ואיאן פקח את עיניו, ממשיך לראות את החושך שהוא פתאום כל כך שנא, "הבנתי" איאן לחש בקול חלש לפני שפתח את דלת הרכב ויצא החוצה, פותח לאחר מכן את מקל הנחייה שלו וממתין בשקט שלוק יוציא להם את המזוודות.
–

מליסה חנתה לצידם, היא וג'סיקה יצאו במהירות מהרכב, נעמדות ליד שני הגברים, "זהו" איאן לחש כשהרגיש את הנוכחות של שתיהן, "זהו" מליסה מלמלה לפני שחיבקה אותו בחוזקה, "אני אוהבת אותך" היא אמרה בכנות ואיאן חייך לעצמו והחזיר לה חיבוק, מרגיש את הטפיחות הקטנות שעל גבו, "תשמור על עצמך בשבילך ובשביל ג'ואי" היא ביקשה והוא הנהן.
—-

"אני אדאג לו" ג'סיקה אמרה כשהיא חיבקה את איאן לאחר מליסה, ואיאן חייך כשהבין שהיא מתכוונת לג'ואי, "אני יודע" איאן אמר בכנות מוחלטת, "ג'ואי אוהב אותך, אני בטוח שאת תצליחי לדאוג לו" הבלונדיני אמר והיא הנהנה לחיבוק, "תדאג לו מרחוק" היא אמרה כשהתרחקה, "אדאג לו" הוא השיב ברצינות וג'סיקה נאנחה וטפחה על כתפו, "תהיה חזק איאן" היא ביקשה והוא צחקק לעצמו קלות, "אשתדל" הוא אמר ואחז חזק יותר בבובה הפרוותית, הוא חייב להיות חזק, כי אם לא, אז הכל יכול להיהרס.
—

"הגיע הזמן שלנו ללכת" לוק אמר לפתע, הורס עם מילותיו התמימות את הפיסה החיובית היחידה שהייתה איכשהו עוד לאיאן.

"כבר עכשיו?" ג'סיקה שאלה ולוק הנהן, "כן" הוא אמר והיא נאנחה בעצב לפני שחיבקה אותו במהירות, "תשמור על איאן ותחזק אותו, אני אדבר איתך" היא אמרה במרץ לפני שהתרחקה ולוק הנהן אליה בחיוך לפני שהוא חייך אל מליסה ואחז במזוודות, "להתראות" הוא אמר, "להתראות" שתי הבנות אמרו יחדיו בעצב.

"ג'ואי צריך אתכן" איאן אמר, "נהיה איתו, אל תדאג" מליסה אמרה ברצינות והוא נאנח לעצמו לפני שהסתובב, הולך עם לוק אל תוך שדה התעופה וככה שני הבנים נעלמו מהאופק, מליסה וג'סיקה כבר לא ראו אותם.
—

"מה נעשה עכשיו?" מליסה שאלה בחוסר ידע, "נקווה שהכל יהיה בסדר?" ג'סיקה השיבה בשאלה לפני שנאנחה וחיבקה את מליסה, "אני מפחדת שיקרה לאיאן ולג'ואי משהו רע" בעלת הגומות לחשה בכנות ומליסה נאנחה בחזרה והנהנה בזמן שטפחה על גבה של הצעירה, כן, היא גם מפחדת שיקרה לג'ואי ולאיאן משהו רע, היא לא רוצה שהילד שלה יסבול יותר.

"תבטיחי לי שתגני עליו תמיד?" מליסה מלמלה וג'סיקה התרחקה מהחיבוק והנהנה במרץ, "בגלל שאני אמא שלו, הוא לא תמיד מספר לי דברים אישיים, אז אני מניחה לעצמי שאיתך הוא יותר פתוח, אני יודעת שאת תעשי בשבילו הרבה" שחורת העיניים הוסיפה וג'סיקה נאנחה שוב, "אני מקווה שהוא יהיה פתוח אליי אחרי שהוא יבין שידעתי מזה שאיאן הולך לעזוב" הנערה אמרה והמבוגרת מבין השתיים שפשפה את פניה בייאוש.

"אוי ג'ואי, איך הוא יתמודד?" היא שאלה את עצמה, "אני אמא מרושעת" היא הוסיפה וג'סיקה צקצקה בלשונה לפני שחיבקה את מליסה בחזרה, "אל תגידי את זה מליסה, את לא מרושעת, וג'ואי יתמודד בסופו של דבר, בין אם הוא רוצה ובין אם הוא לא רוצה" הצעירה אמרה באמונה, מאמינה שג'ואי יצליח להבין את כולם ואת המצב שכל אחד היה נמצא בו, אומנם זה יהיה לו קשה להבין- אבל דרך הפעולה של כולם הייתה די מובנת.
—

"אני חושבת שכדאי שנחכה לג'ואי מחוץ למרכז, אני לא חושבת שהוא יישאר שם אחרי שהוא יגלה את האמת" מליסה אמרה, מכירה את הילד שלה, וג'סיקה הנהנה בהסכמה, "אולי נחנה במקום שהוא לא יוכל לראות אותנו כשהוא מגיע, אבל אחר כך נחנה למול המרכז?" הצעירה הציעה בשאלה ומליסה הנהנה והתניעה את הרכב, מתחילה לנסוע אל המרכז לעיוורים.
—

"תהנה בעבודה עם החבר שלך" טד לחש לאוזנו של ג'ואי כשהם התחבקו מחוץ לשער בית הספר כשיום הלימודים נגמר, והצעיר הסמיק ובעט ברגלו של הג'ינג'י שצחקק לעצמו בשעשוע, הוא אהב לעצבן את ג'ואי.

"אל תציק לו" רוי אמר ברוגז ודחף את המנומש משחור העיניים רק בשביל לחבק את ג'ואי המיואש בחוזקה, "עוד מעט העבודה תסתיים ותעשה פוצי מוצי עם איאן" קצוץ השיער לחש וג'ואי היה מזועזע לחלוטין משני חבריו, הם אומנם לא שמעו זה את זה, אבל הם חשבו על אותו הדבר פחות או יותר, מה שנתן לו הוכחה חד משמעית ששניהם טיפשים.

"תעזוב אותי!" ג'ואי אמר בכעס ודחף את רוי ממנו רק בשביל להביט ברוגז על שני חבריו, "אני אשפד לכם את התחת!" הוא אמר בנעילת שיניים מאיימת ושני האחרים צחקקו לעצמם, מרגיזים אותו עוד יותר והוא בעט ברגליהם לפני שהסתובב והלך מהם במהירות.

"אוהבים אותך ג'ואי!" רוי צעק, "תתחתן איתי ג'ואי!" המנומש צעק בשעשוע וג'ואי נשף בכבדות והרים את האצבע המשולשת שלו מעלה בזמן שהתקדם אל המרכז לעיוורים, מאפשר לרוי ולטד לצחוק לעצמם.
–

"הוא חמוד" רוי לחש, "כל כך" טד הסכים איתו בזמן שחיבק את עורפו של כחול העיניים, "רוצה לבוא אליי? נשחק במשחקי מחשב?" טד שאל ורוי הביט עליו בחיוך, "בטח" קצוץ השיער אמר והמנומש חייך בחזרה לפני ששניהם התקדמו אל ביתו.
—

ג'ואי התמתח בחיוך כשהוא ראה את המרכז לעיוורים באופק, הלב שלו פעם במרץ- כנראה שבגלל שסוף סוף הוא יפגוש את איאן שוב, אחרי הכל הם היו כמה ימים ברצף ביחד, ועכשיו, אחרי שבית הספר הפריד בניהם, ג'ואי מצא את עצמו נרגש במיוחד למפגש החוזר שלהם.
—

המטוס המריא, ואיאן, שישב במחלקה הראשונה של המטוס, עצם את עיניו בזמן שאגרף את ידיו בחוזקה, מאפשר לדמעות לרדת בשקט כשהוא השעין את הכיסא שלו אחורנית, רוצה לישון בשביל לשכוח לכמה רגעים מהמציאות שהוא נמצא בה.

ושוב הוא שינן במוחו את המראה של ג'ואי, הוא לא רצה לשכוח, הוא פחד לשכוח, הוא היה חייב לזכור את איך שג'ואי מרגיש, כי אם הוא ישכח הוא לא יצליח לעמוד בפיתוי והוא יוותר על הכל ויחליט להיות אגואיסט ולחזור לג'ואי.
–
איאן ידע שלג'ואי יהיה קשה וזה מה שמנע ממנו לישון, הוא שכח מהפחד מהניתוח, הוא שכח מהפחד מהתוצאות המסוכנות שהניתוח יכול להוביל אליהן, הוא שכח מהפחד מכל הסיטואציה הקשה והמסובכת שהוא נמצא עמוק בה.

מה שהכי הפחיד אותו, מה שלמעשה היה הדבר שהיחידי שהפחיד אותו כרגע- זה שג'ואי יסבול, זה שלג'ואי יהיה קשה להתמודד עם המצב, זה שמה שהוא עושה בסוף יגרום לג'ואי רק לרצות להתרחק ממנו עוד יותר.
–

הוא נאנח לעצמו וניגב את דמעותיו לפני שנשם עמוק, מחליט לנסות להירגע ולישון, זה היה קשה, זה לא היה קל, אבל בסופו של דבר איאן היה אנושי, והעייפות לא פוסחת על אף אחד, במיוחד לא על מישהו שלא ישן כל הלילה ובכה בכי שהגוף לא באמת רגיל אליו, איאן לבסוף נרדם, הגוף שלו לא באמת הצליח להישאר ער.
–

לוק הביט עליו מהכיסא שהיה כמה מטרים לידו, הוא נאנח לעצמו והמשיך להביט על איאן, מוודא שהכל בסדר איתו ושהוא מצליח להיות חזק בשביל עצמו.
—

"ג'ואי" שחור העיניים שמע את דני צועק לו מאחור והוא חייך לעצמו והסתובב, עוצר ומחכה שהשטני יגיע אליו.

"מה קורה?" דני שאל בחיוך כשהגיע לצידו של ג'ואי ושניהם נכנסו אל שער המרכז, "הכל טוב" ג'ואי אמר בכנות והמנומש הביט עליו בהשתובבות, "נו איך הולך לך עם ג'סיקה? הזוגיות בניכם הולכת כמו שצריך?" הוא שאל וג'ואי צקצק ונעצר שוב, מביט על חברו לעבודה ברוגז, "בפעם המי יודע כמה…" חום השיער התחיל לדבר, "אני וג'סיקה לא נמצאים בזוגיות, אנחנו רק ידידים טובים" ג'ואי אמר ודני גלגל את עיניו, לא מאמין לג'ואי.

"ואני נמצא בזוגיות גם ככה" הצעיר הוסיף ודני פער את עיניו בהפתעה, "באמת? יש לך חברה? איך קוראים לה? בת כמה היא? שכבתם? היא יפה?" בעל המשקפיים שאל בהתלהבות וג'ואי נאנח בצחקוק, "אני יכול רק להגיד לך שהיא יפה" הצעיר אמר בהתגרות לפני שהתקדם אל המרכז, "אני לא מאמין לך" בעל המשקפיים אמר כשהתחיל ללכת לצידו של ג'ואי- שהרים את כתפיו בחוסר אכפתיות, "אל תאמין, העיקר שאני יודע את האמת" ג'ואי אמר ודני הביט עליו עמוקות, מנסה לפענח אם ג'ואי משקר לו או לא.
–

"היי!" ג'אק נשמע מאחוריהם כשהם הלכו במסדרון לכיוון חדר הקבלה ושני הנערים נעצרו והסתובבו אליו בחיוך, מחכים שהוא יבוא.

"מה איתכם?" כחול השיער שאל בחיוך, "לג'ואי יש חברה" דני אמר וג'ואי נאנח, לא מאמין שדני לא הצליח לשמור את מה שהוא אמר לו לעצמו, "באמת? ג'סיקה?" ג'אק שאל וג'ואי נאנח בכבדות, "הוא אומר שזאת מישהי אחרת" דני השיב לשאלה.

"יכול להיות…?" ג'אק מלמל וג'ואי הביט עליו, "שזאת לורי?" כחול העיניים שאל בחיוך והמבט הנגעל של ג'ואי נתן לו את התשובה המתאימה, "אז מי זאת?" בעל הקעקוע שאל וג'ואי רק חייך והרים גבה בשעשוע לפני שחזר ללכת אל חדר הקבלה, מחליט להשאיר את ג'אק ודני סקרנים ומבולבלים, הם בחיים לא ידעו שהוא מדבר על לא אחר מאשר איאן.