אני החתולה פרק 2

"טוב אני צריכה לזוז" אמרתי מסמיקה כמו תמיד והרמתי את התיק שלי.
יותר מכל דבר אחר רציתי להשאר שם איתו, באמת שכן! אבל איכשהו נלחצתי מלהיות קרובה למישהו בצורה כזאת, איך שהוא דיבר אליי והסתכל עליי, לרגע הרגשתי שהוא באמת מכיר אותי, לא נלחצתי להיות עם בן O_O נלחצתי מזה שיראו אותנו ביחד וכל המוניטין הטוב שלו יכול להרס כי הוא מדבר עם לוזרית.
"את לא חייבת אם את לא רוצה" הוא אמר וצחק.
" אני לא רוצה, אני צריכה" אמרתי והתקדמתי לעבר הכניסה לבית הספר.
הפנים שלו נעצבו ואני רק המשכתי והלכתי.
וואו, הוא היה מושלם.. כל שניה אני אומרת לעצמי את אותו משפט כמו סתומה ולא מבינה למה לעזאזל לא ראיתי אותו מקודם.
כשלבסוף היה צילצול להפסקה וכולם יצאו כמו בהמות מהכיתה, התיישבתי לי על השולחן והרשתי לעצמי לשמוע לי מוזיקה בשקט בלי שיפריעו לי.
לפחות פה בריונים לא יבואו עליי, לא כשיש עדים..אמרתי לעצמי וצחקתי בשקט.
כמה בנת נכנסו לכיתה נרגשות ותחילו לצווח, אני יודעת שזה לא בסדר לצותת לאנשים אבל איכשהו שיחה שלהן נשמעה מלהיבה יותר מאשר לשבת בכיתה בלי לעשות כלום.
"הבחור הזה חתיך ברמות!" אחת אמרה וציחקקה.
"תשמעו בנות הוא שלי ומי שחושבת שהיא יכולה לדמיין שהיא נוגעת בו אני חותכת אותה" אמרה ספיר, (ספיר הייתה מלכת השיכבה כולם אהבו אותה ומי שלא,טוב נו הוא דבר ראשון לא היה מראה את זה שהוא לא סובל אותה אבל נגיד שלמישהו היה אומץ להגיד לה שהיא אנוכית שטלתנית מגעילה ברמות ונראת כמו זונה מהשוק בוודאי היה מוצא את יום מותו) היא נופפה את שערה בג'ינג'י.
"ספיר פה הוא לומד?" אמרה ילדה אחת מהפמליה שלה.
"כן, לכן אני מחכה פה י'סתומה אחת" היא אמרה וכולן צחקו עליה.
"למה הוא בכלל עובר עכשיו?!~" אמרה ספיר במבט שואל.
"שאלתי מלא אנשים, זה בגלל שהוא חיי בחוץ לארץ או משהו.." היא אמרה.
אני התחלתי לחשוב לרגע, תלמיד חדש?, חתיך?, כזה שאיתי בשכבה ובטוח שהבנות הכי שוות של השיכבה ימותו בשבילו?,
זה בטוח סקיי.
עייני נפערו במבוכה, אחרי הניפנוף המגעיל והלא אנוכי שלי .
הצילצול של חזרה ללימודים התנגן כאילו הוא אומר לי חזרה למציאות..ואני יושבת לי ומביטה עמוק בתוך המחברות והספרים ומחפשת שם מסתור.
הבנות הפרחות יצאו מהכיתה ועמדו שם בכניסה מחכות לרגע שבו יוכלו לנעוץ את שינייהם בו.
כולם נכנסו לכיתה ובן רגע סקיי נכנס.
וואו לרגע הכל מטומטם ממש כמו בספרים או בסיפורים.
כל הבנות מתלחששות והבנים ישר מציבים את החלטה הקשה האם לצרף אותו או להתייחס אליו חרא בגלל שהוא יגנוב להם את כל הבנות על בטוח.
" היי" אמר לחבורת בנות שציחקקה והן חייכו חיוך מאושר חושף שיניים.
מה הטימטום?!, למה הן כל כך סתומות?.
"ככה זה בטבע שלהן"