אני והוא

אוקיי אני חייבת להודות שזה קצת מוזר לכתוב ביומן..
כאילו, בחיים לא הייתי חושבת על לכתוב ביומן עד שהפסיכולוג שלי הציע לי, האמת שזה יכול להיות נחמד, לשבת ככה כל ערב ולכתוב… במקום לראות טלוויזיה או מול המחשב.
הפסיכולוג שלי אמר לי לכתוב על כל מה שקרה אז אולי באמת כדאי אני אספר.
זה התחיל לפני בערך חודש כשאמא שלי החליטה שעוברים דירה למקום זול יותר ולדירה זולה יותר. דיי התבאסתי אם לומר אץ האמת, אבל ידעתי שאי אפשר לעשות משהו כי לא היה לנו כסף.
המצב הכלכלי שלנו ממש הדרדר מאז שאבא שלי נפטר שנה שעברה ובגלל זה אמא עובדת כמו מטורפת במלא משמרות ועבודות.
כשהגענו לבית החדש זה היה נורא. הוא היה ממש מגעיל ומלוכלך וממש התגעגעתי לחדר הישן שלי. נתקפתי געגועים לכל החברות והחברים שלי והתחלתי לפחד שאולי אני לא אצליח למצוא חברים בבית ספר החדש. כמובן שבסוף מצאתי חברים והאמת שאני דיי מקובלת אבל כמובן שלא יכלתי לדעת את זה באותו רגע.
אחרי שפרקנו את הארגזים וסידרתי לעצמי את החדר הכי דומה שאפר לחדר הקודם נשמעה דפיקה בדלת.
אמא שלי בדיוק דיברה בטלפון אז אני פתחתי, בדלת עמד נער. (חייבת להגיד שהוא ממש חתיך).
הוא הציג את עצמו בתור גרייסון ואמר שהוא בכיתה י' בדיוק כמוני ושהוא שמע שאני עוברת לכאן אז הוא בא להכיר אותי.
הזמנתי אותו להכנס לבית והבאתי לו שוקו חם, הוא סיפר לי שזה המשקה האהוב עליו (ביוק כמוני) ישבנו בחדר שלי ופשוט דיברנו איזה כמה שעות פשוט על הכל.
אני סיפרתי לו על הבית ספר הישן שלי ועל כל החברים שלי והוא סיפר לי על הבית ספר החדש שלי ושהוא יהיה איתי באותה כיתה עם עוד כמה חברים שלו.
חייבת להודות שהוא ממש מצא חן בעיני ואפילו עד כמה שלא באלי להגיד את זה… ממש התאהבתי בו.
חבל שלא ידעתי מההתחלה שהוא יהיה זה שיבגוד בי.