אני והחבר הדמיוני שלי – פרק 39

"בטח, שאני אוהב את אדל! למה אתה שואל את זה בכלל?"
הייתי מאושרת: )
אבא של אביו אמר: "לא יודע..כי זה לא נראה ככה,איך הכרתם?"
דניאל אמר: "סיפור ארוך..אני עייף אני רוצה ללכת לישון,נדבר מחר".
דניאל הלך לחדר וראה אותי מקשיבה..
דניאל אמר: "מה את מאזינה שם?" וחיבק אותי..
אמרתי: "סתם,יצאתי מהקלחת ו-שמעתי אותך מדבר ושמעתי איך אמרת ש.."
דניאל אמר: "ש…נו תמשיכי.."
אמרתי: "שאתה אוהב אותי".
דניאל אמר: "בטח שאני אוהב! טיפשה קטנה".
נכנסנו לחדר והלכנו לישון.

~בוקר~
כבר בבוקר אני מריחה ניחוחות של פנקייק…
הלכתי למטבח וראיתי את אמא שלי ואת אמא של דניאל,
מדברות, מצחקקות ומבשלות.
אמרתי: "בוקר אור"
אמא שלי אמרה ונישקה אותי במצח: "בוקר טוב יפה שלי, לכי תקראי לדניאל ונישב לאכול".
אמרתי: "אני הולכת"
הלכתי לחדר, ראיתי את דניאל כבר מתעורר…
אמרתי לו: "אמא שלך ואמא שלי כבר חברות"
דניאל אמר: "אה..תתקרבי שנייה"
התקרבתי "ובמקרה" דניאל נישק אותי.
טוק טוק!
מישהו דפק בדלת.
דניאל שאל: "מי?"