אני והיא/שחור ולבן~פרק 5

אכלתי את הפיצה שלי והם כל כך התציחוקי אותי שנחנקתי כמעט.
"את בסדר?" שאלו,לקחתי לגימה מין הקולה ואז עוד פעם הם צוחקים והצחוק של סתיו מתגלגל ומדבק ואז עוד פעם נחנקתי
"יאו תנשמי" אמר לידן
"אני ינסה" לחשתי בין שיעול לשיעול. ישבנו עד שעה מאוחר בפארק מחזיקים פיצות קפואות,לידן ודני הלכו לדבר לבד ולא חזרו,וערן הלך ונשארנו רק אני סתיו ואושרי.
ניהיה לי קר..מאוווד
"טוב הלכתי לבית קר לי" אמרה
"כן גם לי" אמרתי לה
"טוב ביי" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי
"ביי" השבתי . היא נתנה נשיקה בלחי לאושרי והלכה
"קר לך?"שאל..מאותה נשיקה לא שמעתי את הקל שלו
"קצת" אמרתי,הוא הוריד את הג'קט אדידס ושם עליי
"תודה" אמרתי לו והוא חייך,לא אמרתי לו כלום על הנשיקה..
"טוב ניראלי אני ילך" אמרתי
"רוצה שאני ילווה אותך?"שאל
"הבית שלי פה לא צריך" אמרתי,קמתי מין הספסל
"אור" אמר אושרי
"מה?"הסתובבתי ושאלתי אותו
"הג'קט" אמר
"אה חח הנה" אמרתי והורדתי את הג'קט והלכתי לבית,רוח קרה נשפה ורעדתי מקור,חציתי את הכביש והתקדמתי אל הבית,פתחתי את הדלת וראיתי שאמא בסלון,נזכרתי שהתעצבנתי עליה אז לא אמרתי כלום
"איפה היית?"שאלה כשהייתי במדרגה השנייה
"בפארק" השבתי ועליתי למעלה,התקדמתי לחדר שלי ושמעתי בכי,זה בא מהדלת של ליאושר
שמתי את האוזן שלי בדלת שלה כדי לשמוע יותר טוב ובאמת..זה היה הבכי של ליאושר
תקתקתי על הדלת
"מי זה?" שאלה לאחר כמה דקות
"אני" השבתי,אחרי דקה היא פתחה את הדלת
"מה את רוצה?"שאלה בטון מגעיל בשביל מה הלכתי???
"את בוכה?"שאלתי ואז דימעה קטנה ירדה לה על הלחי
"ליאושר" אמרתי
"לא אני לא" אמרה וניגבה את הדימעה הקטנה
"אז סתם יורדות לך דמעות?" שאלתי
"אני מכירה אותך" אמרתי ונכנסתי לחדר שלה
"תספרי לי מה קרה,ועכשיו" אמרתי לה בתוקפנות..בכל זאת אני הילדה הבכורה ב-2 דקות!!