אני לא בוחרת להיות מאוהבת פרק 14

נ.מ רומי
בוקר יום שבת
יצאתי מה מקלחת והרגשתי יותר טוב, דניאל נתן לי חולצת פיג'מה שלו שנראתה עליי כמו שמלה, שתיתי את הקפה שהוא הכין לי וםתחתי את הטלפון
שיייטטט
-15 שיחות שלא נענו מאמא
-15 שיחות שלא נענו מאבא
-5 שיחות שלא נענו מהבית
-3 שיחות דלא נענו מצור המכוערתת
-10 שיחות שלא נענו מעומק המורה
ממש פחדתי להתקשר עכשיו הביתה, מאז מה שקרה… אני יודעת שזה היה חד פעמי אבל התרחקתי מהם, אני מפחדת להיות לידם, כל פעם שאני לידם אני נזכרת במה שהם עשו לי …
"הלו ?" שאלתי בפחד אחרי שהתקשרתי לאמי
"רומי ?! איפה היית ?!" היא שאלה העצבים
"סליחה אבל הלכנו למור ונרדמנו ושחכנו להודיע…" אמרתי
שמעתי שהיא מתכוונת לצעוק עליי אך היא שמרה על איפוק ואמרה: "בפעם הבאה תודיעי לי מובן ?! כולנו דאגנו לך …" היא אמרה
"בסדר סליחה אמא," אמרתי וניתקתי. עכשיו למור. לעומר אני ממש לא אתקשר
"הלו ?" היא ענתה בישנוניות
"מור ?" שאלתי
"רומי !! איפה היית ?!" היא שאלה
"סתם לא הרגשתי טוב ואת היית עסוקה עם ליה אז איזה מישהו חמוד עזר לי ללכת הביתה …" אמרתי
"עם מי את מדברת ?" שמעתי מישהו לידה ויכולתי להשבע שזה הקול של עומר
"את. במיטה … עם עומר ?" אמרתי
"כן ! את לא מאמינה, אני אספר לך הכל מחר" היא אמרה וניתקתי
התחלתי לבכות, כל כך כאב לי ולא הפסקתי לדמיין את שניהם … איככ אני נגעלת רק מלחשוב על זה !
"קטנטנה מה קרה ?" דניאל נכנס בבהלה לחדר
"חברה שלי שכבה .. עם מי שאני אוהבת" אמרתי והמשכתי לבכות. הוא חיבק אותי ובמשך חצי דעה, ואז לבשת את הבגדים הקודמים שלי וחזרתי הביתה.

–בוקר יום ראשון–
יצאתי בחוסר חשק מהמיטה, ממש לא רציתי לשמוע את החוויות של מור ושל עומר מהלילה, וגם לא רציתי לראות את עומר, יש לנו איתו היום שעה ראשונה ושנייה, ממש לא באלי לראות אותו …
יצאתי מהבית ברגל, פתחתי את השער של הבצפר בחוסר חשק, נכנסתי לכיתה, זרקתי את תיקי על השולחן ושמתי את הראש בתקווה שאוכל להמשיך לישון.
מור נכנסה לכיתה ונראתה מאושרת יותר מתמיד, לפחות אחת מאיתנו מאושרת, רק חבל שכדי שאחת תהיה מאושרת השנייה צריכה לסבול.
"את לא מאמינה !" היא אמרה
"שכבתם ?" עניתי ביובש
"כן, זה היה מדהים !" היא אמרה
"אני לא מאמינה עלייך" אמרתי
"מה ?" היא שאלה
"למה נתת לו את מה שהוא רוצה ?! הוא מבוגר ממך ב10 שנים !! אתם חברים פחות משבוע וכבר שכבתם?!" שאלתי העצבים. איך היא מפקירה את עצמה כך
"אני לא מאמינה עלייך, כל כך קשה לך לפרגן ?!" היא אמרה
"מאז שאת עם עומר את השתנת, אני לא מכירה אותך יותר" אמרתי, לקחתי את התיק ויצאתי מהכיתה, אך בדיוק נתקעתי בעומר
"גברת לוי, מה את חושבת שאת עושה ?" הוא שאל
"או הנה עוד אחד מסריח" אמרתי
"אל תתחצפי אליי !! אני לא חבר שלך !!" הוא אמר
"לא, אבל אתה חבר של מי שקוראת לעצמה חברה שלי" אמרתי ויצאתי מהכיתה
"לאן את חושבת שאת הולכת ?!" הוא צעק לי מרחוק
"למקום שפחות מסריח בו" אמרתי והמשכתי ללכת. נגעלתי ממנו, הוא מבוגר ממנה ב10 שנים, ועל השבוע הראשון הוא שוכב איתה ? ונגעלתי ממיר עוד יותר, היא הופכת לכזאת מופקרת ? איך ?

נ.מ עומר (עכשיו אני עושה מה קרה כמה ימים לפני)
-יום שישי-
מור קראה לי לבוא דחוף לאיזה מסיבה, אז הגעתי והיא התנפלה עליי בנשיקה
"מה קרה ?" שאלתי שהיא סוף סוף עזבה אותי
"סתם, אני אוהבת אותך, רוצה שנלך אלייך, יש פה מלא אנשים ואני רוצה להיות איתך, אבל אנחנו חייבים להיות לבד כי אסור שידעו שאנחנו ביחד…" יא אמרה והנהנתי
"טוב אני הולכת להודיע לאומי שאני הולכת" אמרתי
"רגע היא תשאר פה לבד ?" שאלתי והיא הנהנה
"אז בואי נציע לה טרמפ הביתה, מסוכם לה להשאר פה לבד אם אתן לא מכירות אף אחד .. אמרתי והיא הנהנה ונכנסה לחפש אותה. חיכיתי בחוץ רבע שעה, בסוף היא יצאה בלי רומי
"איפה היא ?" שאלתי
"לא מצאתי אותה" היא אמרה ו התחלתי להתקשר אליה. אחרי רבע שעה שהיא לא ענתה, מור אמרה לי שהיא כנראה חזרה הביתה ונסענו אליי
"את רוצה לראות סרט ?" שאלתי ושמתי את הויאודי
"אני דווקא חשבתי על משהו קצת יותר מהנה" היא אמרה ונשכבה נעליי
"מור אני גדול ממך הבעשר שנים ו אנחנו יוצאים רק שבוע, זה לא מתאים". אמרתי ושמתי לנו סרט. באמצע הסרט מור הוציאה בקבוקים של בירה וודקה
"מאיפה זה ?" שאלתי
"סתם הגנבתי מהמסיבה" היא ענתה ופתחה את הבקוק ומזגה לשנינו
"את קטינה, רק אני שותה" אמרתי ושתתי שתי כוסותומאז אני לא זוכר הרבה .. ההשתכרתי …

-יום שבת –
מצאתי את מור איתי במיטה. מה ?
קמתי עם כאב ראש נוראי.
"נהנת ?" היא שאלה
"מה ?" שאלתי
"אתה לא זוכר ץ" היא שאלה
"לא זוכר מה ?" שאלתי
"איך בילינו בלילה" היא אמרה והבנתי על מה היא מדברת.
"פאק !" אמרתי והוצאתי אותה מהבית שלי. איך אני עושה דבר כזה ?! איך ?!
~חזרה ליום ראשון~
נ.מ רומי
חיפשתי מקום לשבת, ראיתי את דניאל יושב על מלאעערבים והתקרבתי אליו. אף פעם לא היה לי את האומץ להתקרב למקום הזה. איזה בלןנדה שיבה עליו
"דניאל ?" שאלתי והוא הסתובב אליי להעיף את הבלונדה ממנו
"קטנטנה ?" מה את עושה פה ?" הוא שאל אותי
"מבריזה" אמרתי
"זה לא מקום בשבילך" הוא אמר ותפס אותי ביד, והביא אותי למקום אחר
"למה את מבריזה ?" שאלתי
"זוכר את מה שסיפרתי לך אתמול ?" שאלתי
"נו ?" הוא שאל
"אז היום בבוקר רבתי עם חברה שלי וממש לא באלי לראות אותם" אמרתי
"רוצה שנבריז ?" הוא שאל
"בטח לאן ?" שאלתי ויצאנו מהבצפר. התיישבנו ליד הים על החול
"אני מת על הים" הוא אמר
"אני אוהב לגלוש כאן, זה מעייף אבל משחרר, כמעט יותר טוב מסיגריה או אלכוהול" הוא אמר
"ומה שמזכיר לי" הוא אמר והוציא סיגריה מהתיק
"אני אסמטית" אמרתי
"אה חח שחכתי" הוא אמר
"יהיה לי ממש קשה להיות לידך בלי לעשן"
"תצטרך להתרגל"
"אני לא בטוח שזה שווה את זה ?" שאלתי
"מה אני לא שווה קצת יותר מסיגריה ?" שאלתי
"לא חושב" הוא אמר יהיה לי טלפון
"זה הוא" אמרתי
"מי ?" הוא שאל
"זה ששכב עם חברה שלי" אמרתי והיליק לי הטלפון מהיד . דניאל תפס אותו וקרא:
"עומר המורה ?!"