אני לא יכול לסמוך עליכם שתשמרו על עצמיכם ? פרק שני
״היי אני עומר.. את לא מזהה אותי ?״ שאלתי עשר כשהבנתי שזאת היא. ״עומר ? איך גדלת שנים לא דיברנו 10!! 10 שנים לא דיברנו !!! כולנו התגעגענו אליך איפה הייתה ? יאוו אני לא מאמינה״ אמרה במהיר ולקחה נשימה ״ כן.. מה עם דנית דן ועדי ?״ שאלתי ״ עדי פחות איתנו מאז מה שקרה.. אבל כל השאר עדיין בסדר :)״ היא אמרה ולקחה נשימה בין לבין..
״טוב בוא הבאתי אוכל״ היא אמרה בחיוך לפני שהספקתי להגיד משהו.צחקתי והעברתי את היד על השיער ועלה בי פלאשבאק.
~ ״מזל טוב !!!!!!!״ הם צעקו לי כולם והתחילו להביא לי מתנות אבל זה לא עניין אותי עדי עצרה לרגע ואמרה ״ אממ אני הכנתי לך שיר״ היא הוציאה את הגיטרה והתחילה לנגן לנו וממש אהבתי את זה.~
״ הי אתה מקשיב ?״ שמעתי את אריאל שואלת ״ כן סליחה אני פשוט לא הייתי מרוכז״ עניתי לה.
״ טוב כדאי שאני ילך יש מחר בית ספר אתה בא נכון ?״ היא שאלה אותי כשראתה שמאוחר ״ כן ותודה האוכל היה ממש טעים.״ ״תודה וניפגש מחר ביי״ היא אמרה ויצאה בחיוך סידרתי את המיטה והלכתי לישון
*בבית ספר*
נכנסתי לכיתה טיפה באיחור ובצד ליד החלון ראיתי את דן ודנית בצד השני של הכיתה את אריאל ממולי זיהיתי את עדי המורה הציגה אותי וביקשה ממני לשבת ישבתי מאחורי דן.
אחרי כמה דקות גן הסתובב אלי ואמר ״ עם אתה חושב שלא זיהינו אותך אז אתה טועה״ צחקתי וראיתי את דנית מסתובבת וצוחקת ביחד איתנו הרגשתי הכי טוב בעולם אבל.. מה עם עדי ?
תגובות (0)