אני לא מבינה הוא אוהב או מחבב?(חבורת המבריזנים) פרק 5 פרק ארוך ^-^

~נקודת המבט של נועה~
"אני יודעת שאנחנו בשיעור היסטוריה אבל הגיע ילד חדש בשם ניל תקבלו אותו יפה" אמרה המורה
כולם התחילו לדבר ליצחוק.
"מתי הוא בא?" שאלתי
"הוא די מתבייש הוא בחוץ עוד דקה הוא יכנס" השיבה המורה
"נועה תתרכזי ברוני לרגע עבר כבר שעה" אמרה לי קורל בדאגה.
"עוד עשר דקות הפסקה נצא לשירותים ונתקשר אליו" אמרתי
"שקט! תקירו זה ניל" צעקה המורה כי דיברנו
"תציג את עצמך" הוסיפה המורה.
"הי אני ניל בת 16 עוד חודש"אמר ניל וחייך
"הי" אמרנו פה אחד (הכיתה.)
~צלצוללללללל~ נה נה נה נה נההה…
ניל התקרב לשולחן שלי.
"הי" אמר ניל וחייך
"הייי" השבתי וחייכתי בחזרה.
"מה שמך?" שאל ניל
"שמי.." אמרתי כאשר קורל צעקה והיסתובבתי לכיוונה.
"מה כבר שחכת נו הפסקה בואי נלך אני דואגת לרוני" אמרה קורל ,התקרבה אלי
והחלה למשוך אותי לכיון הדלת כאשר אני מנופפת לשלום לניל.
"אבל מה שמך?" צעק ניל
"נועה" צעקתי בחזרה וחייכתי כמו טיפשה!
"הוא כזה חמוד וחתיך!!!" אמרתי לקורל כאשר היא משוכת אותי
"כן משהוא" אמרה קורל ונעצרה.
"מה יש לך?" שאלתי.
"את לא מרוכזת? רוני כבר שעה וחצי נעלם ולך לא אכפת!" אמרה קורל בעצבנות
"הוא בטח הלך הביתה" אמרתי
"הוא לא תאמיני לי" אמרה קורל וניכנסה לשירותים ואני אחריה.
קורל חייגה למספר של רוני.
"הלו?" שאלה קורל את רוני
"טוב באמת שניזכרת להיתקשר ינוטשת" אמר רוני כעס
"מה איפה אתה " שאלה קורל כאשר אני חותפת לה את הפלפון
"הכול בסדר קורל ממש דאגה לך" אמרתי כאשר אני מנסה להתחמק מקורל.
"טבעתי אני בבית חולים" אמר רוני בעצב
"איזה בית חולים" אמרתי בבהלה ופני נהיו חיוורות.
" *********** זה שם בית החולים" אמר רוני
"עשר דקות אנחנו אצלך" אמרתי
"לא לא אין צורך אני עכשיו יוצא משם" אמר רוני
"טוב אתה חוזר לבית ספר?" שאלתי
"לא ניראלה לך אני הולך הביתה תבואו לבקר אחרי בית ספר" אמר רוני וניתק
"מה קרה לו ולמה הוא בבית חולים נו ספרי פרטים מי מו מה וכמה?" שאלה קורל בבהלהה!
"הוא טבע והוא הייה עד עכשיו בבית חולים הוא עכשיו יוצא הביתה נבוא לבקר אותו אחר הצהריים.
"טוב" אמרה קורל והחלה להירגע
יצאנו מהשירותים וניתקלתי בניל.
"הי נועה" אמר ניל וחייך.
~צלצולללל~
"הי אני חייבת ללכת נדבר היה צילצול" אמרתי וחייכתי חיוך טפשי.
"בי ניפגש בכיתה" אמר ניל. וחייך