אני נשבעת פרק 1

״הו היי סאמי, לא שמתי לב שנכנסת״ אדריאן קרא מהסלון בבית הענקי.
״היי״ היא אמרה בקול הנעים שלה. אדריאן אהב מאוד את הקול הזה, הוא היה מאוהב בסאמי מאז שהכיר אותה, בגיל שש. הואא התבייש ומעולם לא סיפר לה זאת.
סאמי נכנסה לסלון והתיישבה ליד דמיאן שצפה במשחק כדורסל. אדריאן היה גבוה ושזוף, היו לו שרירים שאופיינים לגיל 15. שיער שטני בהיר ועיינים ירוקות.
סאמי הייתה ממש שונה ממנו, היא הייתה בגובה ממוצע עם שיער שחור חלק אף קטן, צבע עור בהיר ועיניים כחולות גדולות.
סאמי לקחה לאדריאן את השלט והעבירה לערוץ הטבע. שניהם צחקו, סאמי ידעה טוב מאוד שזה הערוץ השנוא על דמיאן ועשתה לו דווקא. הוא לקח את השלט וכיבה את הטלוויזיה.
הוא הלך למטבח והביא לה סלסלה עם ירקות לחמניות וכמה ממרחים. זה היה טקס קבוע, סאמי הייתה באה ברבע לשלוש שידעה שדמיאן מסיים כבר את הבית ספר, הוא היה מביא לה ולסבתא שלה קצת אוכל בסלסלה, והיא הייתה נשארת איתו עד הערב, רוב הפעמים הוא היה מלמד אותה את מה שהוא למד באותו היום בבית הספר.
סאמי גרה עם סבתא שלה, ההורים שלה מתו בתאונת דרכים שסאמי יצאה ממנה בשלום בנס.
היא עברה לגור עם סבתה, בורגנה.
סבתא בורגנה וסאמי היו עניות מאוד. האוכל היחיד שהיה להם היה מדמיאן או מהכסף שסאמי הרוויחה בעבודה במלצרות. סאמי לא הייתה בבית הספר כי לסבתא לא היה מספיק כסף כדי לממן אותו, הם חיו בבית רופף ומתפורר. סאמי הייתה מאוד חכמה, לפני שהוריה מתו היא הייתה תלמידה מצטיינת, הם מתו כשהיא הייתה בת 8.
״היום אנחנו לא לומדים״ דמיאן אמר בהחלטיות. סאמי הסתכלה עליו בבלבול. ״הכנתי לך הפתעה״ הוא חייך חיוך מסתורי והוביל את סאמי למכונית שלו. הוריו של דמיאן היו מאוד עשירים, הם קנו לו כל מה שרצה.
הם נסעו לקולנוע. סאמי אף פעם לא הייתה בקולנוע קודם, הם נכנסו על חשבון דמיאן כמובן, הם ראו את הסרט ״סינדרלה״ סאמי התרגשה נורא.
כשנגמר הסרט הם יצאו מצחקקים ומדברים על הסרט.
״אני מתערבת איתך שהם לא באמת התנשקו״ היא אמרה בחיוך ערמומי, סאמי תמיד ניצחה בויכוחים ולדמיאן לא היה כוח להיות המפסיד שוב אז הוא הסכים איתה.
הם נכנסו למכונית ונסעו לבית של סאמי ״תודה על הכל דמיאן, שוב״ היא אמרה והם צחקו.
רגע לפני שנכנסה בדלת היא נופפה לדמיאן.
היא נכנסה לבית הקטן וחיפשה את סבתה ״סבתא אני בבית״ היא צעקה.
סבתא יצאה מהמטבח הקטן וחיבקה את סאמי, היא התגעגעה אליה.
סאמי הביאה לה את הכסף מהמלצרות של היום ואת הסלסלה מדמיאן.
״ יופי מתוקה שלי. זה הירקות שהייתי צריכה למרק שלי״ היא חייכה חיוך עדין ונשקה לסאמי.
סאמי הלכה לחדרה נשכבה על המזרון הדק שישנה בו כל לילה וצרחה, צרחה שקטה כמובן כדי שסבתא לא תדאג. היא כל כך שמחה, הסרט היה מקסים, היא נהנתה מאוד מחברתו של דמיאן, כמו תמיד. היא נכנסה לתקלח במקלחת הקטנה והצפופה והתלבשה בפיג׳מה היחידה שהייתה לה, היא ישבה על הרצפה עם סבתא שלה ואכלה את המרק במהירות והלכה לישון, היא הייתה עייפה מאוד ונרדמה מייד.
בבוקר היא לבשה את הבגדים של אתמול, סבתא שלה כיבסה לה אותם ביד בלילה.
היא הלכה ברגל למסעדה, היא הייתה במרחק כמה רחובות מהבית שלה, אז סאמי קמה בחמש בבוקר כל יום (חוץ משבת) מתארגנת והולכת למסעדה.
כשהגיעה למסעדה חיכו לה המנהל וכמה מלצרים, כולם כבר התחילו להתארגן לפתיחה, אז היא שמה מיד את הסינר לקחה מגש והצטרפה אליהם. רוב הפעמים סאמי לא איחרה, אבל גם כשהיא איחרה המנהל לא כעס, הוא אהב את סאמי כמו בת, והוא ידע על המצב הקשה שלה בבית וריחם עליה.
המסעדה נפתחה, סאמי ניגשה לשולחן הראשון שהגיע, כמה ילדים שרצו לשתות קפה לפני בית הספר. כמה מהם שרקו לה כאות יופיה, היא הסמיקה אבל התעלמה, אחד מהם שם לב שהיא מסמיקה ״אוו איזה מאמי, מסמיקה לנו פה״ הוא העיר בטון מלזל וכל החברים שלו צחקו, סאמי קצת נפגעה אבל התעלמה. ״מה תרצו להזמין?״ היא שאלה כבר ללא סבלנות.
״מה את ממליצה מושלמת״? אחד מהם אמר וכולם צחקו סאמי כבר התחילה להתעצבן.
״יש לנו קפה מקיאטו מאוד טעים על הבוקר״ היא אמרה וחייכה חיוך מזוייף והתחילה לרשום מה שהם אמרו לה.
הם התחננו שהיא תשב איתם אבל היא, כמובן לא הסכימה…
היא הלכה להביא את המנות שלהם בדרך היא נתקלה במייסון, מלצר חדש ודי מתלמד, סאמי הייתה קצת דלוקה עליו, הוא היה חתיך עולמי לדעתה. היא חייכה והוא התנצל המבטים שלהם נפגשו לכמה שניות אבל התנתקו כשמייסון החל ללכת לשולחן שבו הוא ממלצר.
סאמי חייכה לעצמה חיוך קטן ומוסתר. היא הביאה את המנות לשולחן והלכה במהירות.