אני על הכבוד שלי וויתרתי! פרק 10

זה היה מאור, כמה צפוייייי!
״פששש עלק דיכאון, אני רואה איך הכנסתי אותך לדיכאון״ אמר וגיכח .
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בהלם.
״תמיד היית שרמוטה ותמיד תשארי״ אמר בקול מתגרה.
״זה לא מה שאתה חושב.. רגע, אני בכלל לא חייבת לך הסברים ! אתה פגעת בי, אהבתי אותך באמת ואתה ניצלת אותי״ אמרתי בקול חנוק מדמעות.
״אחי, היא סתם מנסה לעשות רושם של ילדה טובה, אבל אין אחד שלא עבר עלייה, אתה יכול לנסות, היא באמת טובה במיטה…״ אמר מאור לדן וקרץ לו, התעלם ממה שאמרתי..
לא יכולתי להחזיק את הדמעות יותר ורצתי לשירותים פורצת בבכי, לא יכולה יותר…
״never back down" המשפט שלא יוצא מראשי, אני חזקה יותר מזה, עם כמה שקשה, אני חזקה!
שמעתי את מאור יוצא מהחדר, יצאתי מהשירותים, עדיין עם מגבת..
לקחתי את הבגדים חזרתי לשירותים התלבשתי ויצאתי, בלי לדבר לדן אני מרגישה מושפלת ומבוישת..
זה מה שחסר לי, אני לא רוצה שגם הוא עכשיו ״יקפוץ על המציאה״ וינסה דברים.
סליחה, באמת סליחה, סליחה שאני לא מושלמת.
הלכתי למיטה, אני רק רוצה לישון, לא אכפת לי מהעולם שבחוץ..
״אל תשני״ אמר דן בהחלטיות ״את באה איתי עכשיו״ המשיך.
״אם אתה חושב שאני הולכת לשכב איתך, תצא מזה״ אמרתי בהחלטיות.
״אני לא חשבתי על זה בכלל״ אמר לי לא מבין.
״מה הוא אמר לך?״ שיניתי נושא מנסה שלא לבכות..
״את לא צריכה לדעת, מזה משנה לך מה חושבים עלייך?! את יודעת מה את שווה״ אמר, הוא באמת מבין משהו..
״אני רוצה לדעת, אני חייבת״ אמרתי לו בעקשנות..
״למה?״ שאל, לא יודעת למה, הרגשתי פתוחה איתו, ידעתי שזה יתנקם בי בסוף, אבל עדיין, סיפרתי לו הכל מההתחלה עד הסוף, בלי להחסיר שום פרט…