אנשים עם כנפיים פרק 5 תגיבו :)

"איך היה היום הראשון אנג'י ?" אביה של אנג'ל שאל אותה כשהגיעה בשלוש לאסוף אותה
"היה …. היה נחמד כזה אולי האנשים פה לא כל כך נוראים " אמרה .היא ראתה שהוא מחייך את החיוך הזה של 'אמרתי לך ' והזעיפה את פניה
"בסדר בסדר נסענו מיפו ? אני עייפה " אמרה לו והפנתה את ראשה אל החלון כשהיא ואביה חיפשו דרך לצאת מהחנייה העמוסה של בית הספר היא הבחינה בבן יושב על מכונית שחורה ולידו כל החבורה היא הביטה בו הוא נראה כל כך טוב … 'לא עדיין לא' נזפה בעצמה ברוגז
"אז מי אלה ? " שאל אותה אביה
"מי ?" התנערה
"הנערים שאת בוהה בהם או יותר נכון הנער השרירי שיושב על הסקודה השחורה " אמר בחיוך
" לא יודעת ולמה אתה לא מרוכז בכביש אבא אנחנו חדשים צריך לשמור על פרופיל נמוך " היא אמרה לו .לשנייה ממש שנייה היה נדמה שיש לא עצב בעיניים אבל זה הישתנה במהירות
" אז אולי כדי שנשאל אותם " אמר אביה בכל ממזרי .אנג'ל כבר ידע מה הולך לקרות עם הוא ידבר איתם .היא הולכת להיות הבדיחה של בית הספר של העיר של כל טקסס
" בסדר הם … הכרתי אותם היום וגם אחלנו צהריים ביחד אתה רואה את הנערה הבלונדינית " אביה הנהן " היא לומדת איתי מתמטיקה זה כל הסיפור " אביה חייך בשביעות רצון והיא הפנתה שוב את רושה לחלון היא תחבה את האוזניות השחורות שלה לאוזניה ושמעה את רצועה מספר 1 'הראשונה האחת והיחידה אדל ' ושבה לעצמה בזמן ששמעה את השיר ' הצתתי את הגשם ' .לאחר חצי שעה ששל נסיע אנג'ל ואביה הגיעו לבית הקטן שצבוע בצבע ירוק
"אנחנו בבית " קרא אביה לחלל הריק
"אמא לא בבית שכחת היא עובדת ב.. במה היא עובדת תזכיר לי שוב " אמרה בהיסח דעת בזמן שנסתה לעלות במדרגות עם הגבס .אביה הגיח מאחוריה והרים אותה
"אמא שלך מהנדסת מחשבים היא עובדת במרכז העיר " אמר אביה וכבר הניח אותה על המיטה הרכה שלה .
"אבא?" שאלה
"כן ?" ענה אביה מאבר לכתפו
"אני …. " התחילה להגיד ואז התחרטה
"מה קרה אנג'י בעיות בבית הספר החדש ?" שאל בדאגה
"זה לא משנה סתם יש לי כאב ראש קטן אני יהיה בסדר" אמרה .ברגע אביה יצא מהחדר הקטן שלה היא נשכבה על המיטה שלפה את האוזניות מאוזניה והניחה את כרית הנוצות שלה על ראשה
'מה קורה לי ?!?!'