זאת עם המשקפיים P:
תקשיבו , עם להיות כנה , אני מתה על הסיפור הזה ואני אוהבת את איך שהוא מתקדם אבל אני לא רוצה לכתוב סתם אז בבקשה תגיבו ...

אקווה סקול פרק 3 (בבקשה תגיבו )

תקשיבו , עם להיות כנה , אני מתה על הסיפור הזה ואני אוהבת את איך שהוא מתקדם אבל אני לא רוצה לכתוב סתם אז בבקשה תגיבו ...

מייקה דל פס-
אני מודה,נבהלתי כששמעתי שמשהו הולך על המזח הישן,כל מי שגר בעזור יודע שלא עולים עליו , וכן אני נודה שישבתי מתחת למזח וניסיתי ותפוס צב ים אבל למרות שזה מופרח בן הדוד שלי עשה את זה , אז ניסיתי גם .
"מי שם ?" קראתי כששמעתי את הצעדים ואחריהם צעדים מהירים יותר ,כמו ריצה .
בשניות עזבתי את החכה והרשת שהיו בידי ומיהרתי לתפס על חומת האבן שליד הרציף ואז ראיתי יותר ומיד ידעתי שהיא ללא ספק לא מהאזור .
שיערה היה שחור והיא לבשה גינס קצר וגופייה אפורה היא לא הביטה בי אבל ראיתי שהיא רועדת , כנראה הבהלתי אותה .
"הכל בסדר ?" שאלתי וניסיתי להישמע רגוע יותר . היא הסתובבה עלי במהירות , עיניה היו כחולות כמו המים ועורה היה שזוף מעט .
"מי אתה ?" היא שאלה והבעה חשדנית על פניה .
"קוראים לי מייקה , את לבית הספר לצלילה ?" שאלתי .
היא הנהנה . "אתה גם ?" היא שאלה והחשד שעל פניה נמחק מעט .
"כן ,אפשר להגיד שאני מכיר את המקום הזה כמו את כף ידי " ניסיתי להשוויץ אולי היא תתרשם מזה ,היא רק גלגלה עיניים לעברי ,כנראה שזה לא הרשים אותה .
"מתי שאר התלמידים יגיעו ?" היא המשיכה לשאול ואז הבנתי שאני עדיין לא יודע איך קוראים לה .
"בקרוב ו… אני לא יודע עדיין איך קוראים לך אז …"לא יכולתי לתת לה רמז עבה יותר , היא שוב גלגלה עיניים .
"נשלי ברט " היא הושיטה את ידה ,כנראה כדי שהלחץ אותה . זרמתי עם הסיפור ולחצתי את ידע , כדי לא לפגוע בה כמובן .
"מייקה דל פס " אמרתי באותו טון דיבור כמו שלה . היא נראתה מרוצה .
בדיוק אז ראיתי את בריק יוצא מאחד הצריפים בליווי אדם גבוה בהרבה ממינו , עורה היה שזוף ,שיערו שחור ועיניו כחולות ,ככל הנראה הוא היה אביה של נשלי . על פניו הייתה הבע מעט מוטרדת אבל בריק חייך ולחייו היו אדומות ושמנמנות כמו תמיד .
בריק הושיט את ידו אל עבר נשלי . "ברוכה הבאה לבית הספר לצלילה ,אקווה סקול " הוא חייך ולחץ את ידה . היא עשה כמוהו אבל כשאביה התחיל להתרחק היא באה בעקבותיו ואני נשארתי עם בריק .
"מי זה היה בריק ?" שאלתי בלחש .
"זה היה פרדי , הוא ואני היינו חברים טובים מאוד פעם ,מייק " אמר ושפשף את שיערי ."עכשיו תלך לבית של הדודים שלך ותביא את המזוודה זה שאתה גר באזור לא אומר שתחזור כל יום הביתה ,אתה יודע שמסוכן כאן בלילה " הוא אמר בלחש ובזהירות .
הנהנתי רצתי לכיוון חומת האבן אל הים ולאורך החוף ,שם נמצא הבית של הדודים שלי .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך