מאוהבת- פרק 4

"אני לא יודעת," אמרה אנה, "אבל אני יודעת שאם מייקל עדיין אוהב אותך, זה היה לו קשה."
מארי נזכרה איך אנה בכתה כשסיפרה לה שג'יידן ניפרד ממנה ותיארה לעצמה כמה זה קשה למייקל, שעדיין אוהב אותה. בינתיים, חזר ג'יידן אל ג'ונתן והמשיך איתו את השיחה שנקטעה, אך פתאום ראה את אנה צועדת לכיוונו ומלמל:"נו… מה עכשיו?" "אנחנו צריכים לדבר." ענתה אנה בקול חזק יותר מקולה הרגיל והרך. "זה בקשר למארי, נכון?" "זה קשור גם אליי, ואתה יודע את זה." "אוח, נו… אני בא…" אנה וג'יידן הלכו ביחד למדשאות, ושם אמרה אנה בקול זועם:"אני לא מאמינה. כמה ילדותי אתה יכול להיות?! מתי תלמד להתבגר?! אתה יודע שמעשים כאלה
יכולים לפגוע, אז למה?!" "על מה את מדברת? איזה מעשים?" "אתה יודע איזה! בו נתחיל בזה שהקשבת לשיחה שלי ושל מארי, שהייתה שיחה מאוד פרטית, ודבר שני, כשנפרדת ממני, ועוד בגלל שחשבת שאני לא מספיק טובה בשבילך, אתה יודע כמה נפגעתי ממך?! אני אהבתי אותך, אבל עכשיו, לא נשאר מזה שום דבר!!!" "נו באמת, אנה, אל תגזימי." "אני מגזימה?! אתה לא ראית כמה מארי עכשיו בכתה! כמה אני בכיתי! אתה כבר בן 17, אתה לא תינוק, אז תפסיק להתנהג ככה! בקרוב תצטרך להיות אחראי על עצמך, אבל אני לא מבינה איך תצליח!" "אנה, תפסיקי! כבר צעקתן עליי מספיק היום! חוץ מזה, עוד מעט כיבוי אורות. צריך כבר לחזור למגורים." "לא! אני אגיד את מה שיש לי להגיד, ואתה לא תעצור אותי סתם ככה!" ג'יידן כבר לא יכל לראות ככה את אנה,שתמיד הייתה כה שליווה ונעימה, ופשוט הלך לחדרו במגורי הבנים. "היי! תחזור הנה! אני עוד לא סיימתי לדבר איתך!" "אבל אני סיימתי להקשיב…" "היי! תחזור! חתיכת אידיוט…" מלמלה וחזרה אל מארי. כשחזרה, ראתה את מארי יושבת על מיטתה ומחייכת אליה, וקולה חזר להיות רך ועדין כתמיד. "יופי, אני רואה שנרגעת." "כן, אבל נראה לי שעשיתי טעות." "למה את מתכוונת?" "למייקל. הוא עוד אהב אותי, אבל עכשיו… אני לא יכולה להסתכל לו בעיניים." "אני מבינה…" אמרה אנה, ושתיהן שכבו לישון