אתה לא מי שחשבתי שאתה-פרק 2 (אשמח לעצות לשיפור הסיפור)

רצתי במהירות לבית שלי דרך שדה שמקצר את הדרך בכמה מטרים.
נכנסתי במהירות לחדר השינה שלי שלא היה מאובזר בהרבה דברים רק בארון,שידה,מראה וכמובן שגם מיטה.
התכופפתי למתחת המיטה הגדולה והוצאתי תיק גב גדול שבו היה כסף,דרכונים,פאות רבות ומגוונות.
לקחתי את מפתחות המכונית שלי מוו התלייה שלו,יוצאת מכיוון הבית לא עוצרת כדאי לקחת שום דבר כי כל מה שיש לי נמצא בתיק הזה,את כל השאר קונים,ככה זה בחיים של בריחה אי אפשר להיות אנוכיים לדברים ורגישים אליהם כי אז אפשר להתעקב שעות רק כדי לקחת אותם.
נכנסתי למכונית הכסופה שלי בעלת מושבי העור השחורים,המכונית שלי ותיק הגב שלי הם הדברים האיישים היחידים שלי,הם הדברים שאני לא יוכל ללכת בלעדיהם למדינה אחרת או לעיר.
שמתי את התיק גב על הגדול במושבים שמאחורה והתחלתי לנסוע בשביל נסתר משביל הגישה שלי,שביל שממנו הם לא יוכלו לראות אותי אבל אני יוכל לראות אותם.
הייתה לי מצלמה באוטו שממנה ראיתי את כל המתרחש בבית מתוך מסך קטן.
ראיתי כעשרה גברים נכנסים אליי לבית,הופכים כל פינה בו מנסים למצוא רמז אפילו קל שבקלים אליי,אבל כמובן הם לא מצאו.
אבל לפתע ראיתי מישהו אחר נכנס לביתי,ומיד זיהיתי אותו גם מבלי שיסתובב לכיוון המצלמה.
ואני מיד קפאתי ועצרתי את הרכב בבלימה חזקה.
הוא הסתכל לכיוון המצלמה וגופי נרעד שראיתי את העניים שלו העניים האפורות האלה שכישפו אותי בפעם הראשונה שראיתי אותו.
הוא היה נראה אדם טוב אבל הוא לא תאמינו לי שהוא לא.
אבל באותו יום שנפגשנו הוא היה כזה או לפחות לבש מסכה של אדם כזה.

*****פלאשבק*******
"אליזבת הוא הגיע,בואי ותגידי לו שלום"שמעתי את אמי החורגת צועקת לי מלמטה.
נשמתי נשימה עמוקה ויישרתי את קמטי שמלתי.
לבשתי שמלה צבעונית ללא כתפיות ונעלי עקב תואמות.
על שפתיי היה אודם אדום בוהק ושיערי השחור היה כמו שהוא תמיד,ובעניי שמתי רק קצת עיפרון שחור כדי להדגיש את הכחול שבעניי.
"על החיים ועל המוות"מלמלתי לעצמי מנסה לשכנע את עצמי שזה לא יהיה גרוע כל כך כמו שאני חושבת,שהוא לא יהיה גרוע כל כך אולי הוא יהיה מכוער ושמן אבל יכול להיות לו לב טוב לא?.
ירדתי למטה צעדותיי נשמעות ובנוסף נשמעו קולות מן המטבח.
כנראה אמי ואבי החורגים ובעלי לעתיד,שעדיין אין לי מושג מיהו.
נכנסתי למטבח וראיתי אותו יושב על כיסא גבוה ליד האי שקוע בשיחה עם אימי החורגת.אבל כנראה הוא הרגיש שמתבוננים בו והסתכל גם הוא אליי.
ברגע שעיניו נפגשו בשלי נעתקה נשמתי.
הוא היה נראה ממש כמו מלאך,עניים אפורות ושיער שחור פרוע ידיים חזקות שנראה שאפשר לסמוך עליהם שאם תיפול הם אלה שיהיו שייתפסו אותך.
הוא בחן גם אותי וחיוכו גדל עוד יותר.
"נעים לי לפגוש אותך סוף סוף מקרוב איזבל,אני חייב להגיד מרחוק את נראית יפה אבל כשרואים אותך פנים מול פנים היופי שלך מסנוור"אמר בחיוך גדול.
"תודה רבה…."אמרתי נתקעת לא יודעת בכלל איך קוראים לו.
"אליאב"אמר.
"אליאב"אמרתי רק כדי לדעת איך זה ישמע שאני יאומר את שמו.
*****סוף פלאשבק*****
אז מה אפשר לומר התאהבתי בו לגמריי,רק לא ידעתי מיהו באמת עם הייצי יודעת הייתי חוסכת לעצמי הרבה צרות