את חידה לא פתורה, גם לא לעצמך- פרק 1.
נקודת מבט של תבל.
"ארזת הכל?" אמא שאלה אותי בקול הקר והמנוכר שלה.
"כמעט" עניתי בעודי מכניסה את הגרביים לכיס הקטן במזוודה.
"תבל, אני יודעת שאת כועסת עלינו, במיוחד עליי, אבל זה לטובתך" אמא ניסתה להצדיק את העובדה שהיא נוטשת אותי.
"תחסכי ממני תירוצים" השתחררתי מבין ידיה וירדתי למטבח בקומה למטה.
"אוף רוזי אני אתגעגע" רצתי לחבק את רוזי, העוזרת שלנו.
"תבל, יפה שלי, תשמרי על עצמך, כל מה שאת צריכה, אל תהססי לבקש" היא החזירה לי חיבוק ושתינו התחלנו לבכות.
רוזי הייתה אישה בת חמישים לחייה, אפשר להגיד שהיא גידלה אותי כשאמא ואבא תמיד היו בנסיעות עסקים.
היא הבן אדם היחיד שאני באמת מעריכה, מכבדת ואוהבת.
"בואי אני אכין לך את המקושקשת שאת אוהבת" היא ניסתה לסחוט ממני חיוך.
"אין לי תיאבון" אמרתי.
"תבל, קדימה" אבא זירז אותי לדלת.
נאנחתי, חיבקתי את רוזי חזק, לקחתי את המזוודה שלי ויצאתי מהבית.
הסתכלתי על הבית שלי, כל כך גדול, יפה, הבית שגדלתי בו. עכשיו ההורים מוכרים את הבית אז אני אצטרך להישאר בפנימייה בשבתות כשכל החניכים משתחררים הביתה.
נקודת מבט של אריאל.
קמתי בבוקר, נכנסתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים.
"מראה מראה שעל הקיר, מי הכי חתיך בכל פנימיית עלומים והסביבה?" דיברתי למראה וקרצתי לעצמי.
"ליאב בטיטו השם והאגדה" ליאב בא מאחוריי.
"מה את מבהיל אותי ככה יעקום?!" צעקתי עליו.
"ואני יותר חתיך" הוספתי בשחצנות.
"שקט שניכם, אתם מכוערים לא משנה כמה משאלות תבקשו, תמיד תהיו מכוערים" הלל בא לחדר שלנו וצחק.
"הלל לך לנעול סנדלי שורש בשקט" ליאב אמר בעצבים מדומים.
"כן כן. יאללה יש לכם שתי שניות להיות בכיתה, יש ספרות" הוא אמר ויצא מהחדר.
"הלל אני עייף, אין לי כוח לחפירות שלך על שייקספיר" צעקתי לו במסדרון.
"שמעתי שבאה ילדה חדשה" הוא צעק בחזרה.
אני וליאב הסתכלנו אחד על השני ורצנו ישר לכיוון הכיתה. ילדה חדשה, צריך לעשות רושם טוב לא?
נקודת מבט של תבל.
אחרי נסיעה של שעתיים וחצי הגענו לפנימייה.
עזבו פנימייה זה יותר בכיוון של ארמון. דשא מכסה את כל הרחבה, מגרשי כדורגל וכדור סל, בקיצור מדהים.
אבא נכנס בחזרה לאוטו, בלי שלום בלי כלום ופשוט נסע.
"שונאת אותו.." מלמלתי.
"את מי?" שמעתי קול מאחוריי וקפצתי ממקומי.
"אין חינוכים בפנימייה הזאת?! לא למדתם שלא מבהילים אנשים?!" שאלתי בעצבים.
"נעים מאוד אני הלל" הבנאדם צחק.
"לא נעים בכלל, תבל" אמרתי ביובש והתעסקתי עם הציפורניים שלי.
"המדריך שלך" הוא אמר בטון רציני.
"בראבו" זייפתי התלהבות.
"פלפלית" הוא צחק.
"אמרו לך שאתה צוחק הרבה יחסית לבן אדם שאין לו חיים?" התעצבנתי.
"טוב תבל, בואי אני אעשה לך סיור בפנימייה ואני מבקש שתתנהגי בכבוד. אפשר לצחוק איתי אבל עד גבול מסוים, ברור?" הוא שאל.
"ברור" אמרתי והתקדמתי אחריו אל תוך הפנימייה.
לאחר סיור מעמיק של הלל, שבו הוא הכיר לי כל אבן בפנימייה, הגענו לחדר שלי.
"טוב תכירי זאת אסיף, השותפה שלך לחדר" הלל חייך.
הילדה הרימה את מבטה מהספר וחייכה.
"היי" היא אמרה.
"היי" חייכתי.
היא הייתה ממש יפה.
היה לך שיער שחור עם ברק כזה, פוני לצד ועיניים ירוקות מדהימות.
הלל יצא מהחדר ואני התחלתי לפרוק את המזוודה.
"אז איך קוראים לך?" אסיף שאלה והתחילה לעזור לי לסדר את הבגדים בארון.
"תבל" אמרתי תוך כדי שאני מסדרת את האיפור בשידה.
"וואו יש לך שם ממש מיוחד" היא נשמעה בהלם.
"גם לך. בחיים לא שמעתי על ילדה שקוראים לה אסיף" צחקתי. הילדה הזאת ממש חמודה.
"טוב, רוצה אני אעשה לך סיור בפנימייה?" היא שאלה.
"לא תודה, הלל הכיר לי את המקום הזה מספיק, אני חושבת שאלך לנוח קצת" חייכתי.
"מה שתחליטי" היא חייכה.
היא התקדמה לארון שלה ונעצרה על הבגדים שלי.
"יש לך בגדים ממש יפים" היא התלהבה.
"ממש.. בגדים רגילים" צחקתי.
"את יכולה ללבוש את החצאית הזאת" צחקתי לאחר שראיתי שהיא נתקעה על החצאית הפרחונית.
"וואי תודה רבה" היא חיבקה אותי ונכנסה לשירותים להתלבש.
עצמתי עיניים וחיברתי אוזניות ונרדמתי.
נקודת מבט של אריאל.
"נו הלל איפה החדשה?!" שאלתי בחוסר סבלנות.
"אני מציע לך לא לפגוש אותה בזמן הקרוב למה היא תוקפנית" הוא צחק.
"יופי, עכשיו עוד יותר סקרנת אותי.
"יאללה לך תישן צהריים, ארוחת ערב בשבע ומזי צריכה שתעזור לה היום" הוא ביקש.
הנהנתי ונכנסתי למיטה.
נרדמתי.
*
"לאן את הולכת?" הלכתי אחרי הילדה המסתורית שלי בתוך היער הסבוך הזה.
היא לא ענתה.
השיער שלה היה ארוך, הצבע לא ברור בגלל החושך.
היא הייתה עם הגב אליי ושלוש צעדים תמיד לפני.
"אל תעלמי לי" ביקשתי בעודי רודף אחריה.
"אריאל.." היא פתאום אמרה בקול המרגיע שלה וליטפה לי את הלחי. אבל למה אני לא מצליח לראות את הפנים שלה?!
"אריאל.." היא אמרה שוב.
*
"אריאל.." התעוררתי מניעוריו של ליאב.
"מה אתה רוצה?!" שאלתי בעצבים ושמתי כרית על הפנים שלי.
"קום מזי ביקשה שנעזור לה. כבר שש" ליאב אמר.
"עשר דקות אני בא, תתקדם" ביקשתי.
"מה עוד פעם מונולוג עם עצמך? אמרתי לך, אני, ליאב בטיטו הכי חתיך בפנימיית עלומים, מה אתה שואל מראה?" הוא צחק.
"שתוק כבר!!" צחקתי וזרקתי עליו כרית.
ליאב יצא.
חשבתי על החלום שחלמתי, חלום כמו בכל פעם. אבל הפעם זה היה שונה, הרגשתי אותה, את החום בידיים שלה.
זה היה כאילו היא קרובה לפה.
אבל היא לא קיימת, היא מתוך חלום.
תגובות (17)
תמשיכיייי יפה שליייי ואהבתי הכי הרבה:… את הפרק כולווווו!!!!
חחחחחחחחח תמשיכייי
אימאלה אימאצה אני מאוהבת בהם ובך!!!
כשרונית שלייייייי הפרק לא משעמם בכלל ולא נעליים!!!
אהבתי מאוד , תמשיכי :)
ליאב בעלי לעתייידדד!!!
פרק מושלם ושתקיי!!!
אוהבת מלאא♡♥
תמשיכי כשתוכלי..♡♡
אני הכי אהבתי את החלום, אבל הרמיזה שלך שזו תבל ברורה מדי.
אהבתי את הרעיון. תמשיכי!!!
מושלם!! המשך בבקשה
*זהירות!!פרק ממכר לפניך!
אריאל בעליי הוא לא צריך אף אחת חוץ ממני:)
תמשיכי בדחוף אהבה שליי!
זה מושלם,אוהבת אותךך3>
חחחחחחחחחחחחח אח מכוערים חחחחחחחחח תמשיכייייייייייייי אני כבר מכורה
אהבתי ♥נשמע מאוד מעניין :)
תמשיכיי♥
מהמם!!!!!!!!!!!!!!! איזה גאון ליאב חח הרג אותי שהוא בא מאחוריו תמשיכי מהמם!
יווו חחחחח תמשיכייי!! תראי כמה תגובות נהיו לךך זה מושלםםם
מווששששששלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
עכשיו קראתי והתאהבתי רישמית!!!!!!!!!!!!
תמישכי או שאני יבוא אליך בלילה עם סכין 0.o( מוחעחע)
~ ביקורת רצחנית לפירפיר המהממת ~
אוקיי, נהניתי ;)
אבל.
יש כמה טעויות, ודברים קצת מעצבנים.
זה קצר. כל פסקה ממש קצרה. אין הרבה תיאורים חוץ מבדיבור ועוד משהו שאםרט מאוחר יותר. אבל זה שובה את הלב ומקסים ^.^
והדבר המסתורי שרציתי לומר:
– יש לי שניים. ייפי היי!
– כתבת את אריאל לפני שהכרנו אותו. מי זה בכלל? בספר לא מראים את 'הדמויות' ואני לא קראתי כי זה הורס את הבנייה של העלילה.
– בסוף ציטוט שמים סימן פיסוק, כמו:
"אכלתי ארוחת בוקר."
"הוא חייך,"
"מזל טוב!"
"די, את רצינית?!"
"באמת?"
"לא… אין מצב…"
_ אוקיי? _
בקיצור, מקסים מהמם ועם כמה טעויות קטנות [שתתקני. אחרת אני אגיע לבית שלך ויהיה דם… ~שריקה~]
סיפורררר מושלםםם אין לי אפילו ביקורת אעלק פרק משעמם תיארת את זה כה יפה ממש דימיינתי את הסיפור
~קוראת חדשה~
התאהבתי בתבל! כן, אהבה ממבט ראשון או במקרה הזה מפרק ראשון. והבנים האלו ממש חושחש מישהו צריך להוריד אותם (ומי אם לא תבל).
אמרתי לך שתאהבייי
יובלה המליצה עלי? ווהו!! יובלה עופי לקרואא תפרק שכתבתי לפני שבוע ותגיבי עליוו מה את חושבת!! וזאת רק אני? ברוך הבא חחחחחח אני אוהבת קוראים חדשים ואני מקווה שתישארי לקרוא את הסיפורים שליי
רק דיברת… בדיוק סיימתי לקרוא, כבר אמרתי לך שאני מאוהבת קשותתת בליאב? כאילו אריאלי חמוד והכל אבל ליאב זה משהו מיוחד, קצת עיצבנה אותי אימא שלו בידיעה שבעלה פיצץ אותו מכות אבל זרמתי כי אסי שלי הייתה שם.
לאב יו פירפירה