את חידה לא פתורה, גם לא לעצמך- פרק 20.
●נקודת מבט של תבל.
קמתי בבוקר, אסיף לא הייתה בחדר.. בטח הלכה להתארגן או משהו.
שפשפתי את העיניים וקמתי מהמיטה בצעדים כושלים ועייפים.
התקדמתי לארון שבקצה החדר ולקחתי חולצה חלקה בצבע לבן וחצאית קצרה פרחונית.
יצאתי מהחדר לכיוון המקלחות כמו בכל בוקר.
"היי סופי" אמרתי לסופי שחייכה אליי.
נכנסתי למלתחות, הפעם היה עמוס שם, כנראה לא התעוררתי מוקדם כמו שחשבתי.
מאי הייתה שם, היא סידרה את השיער שלה לצמה.
היא ממש מלכת הקרח, לא מהבחינה שהיא קרה ולא נותנת לאף אחד להתקרב אליה, היא פשוט יפייפיה ורעה בדיוק כמו מלכת הקרח.
התלבשתי בזריזות וצחצחתי שיניים. מיהרתי לצאת מהמלתחות, אפילו לא חיכיתי לאסיף.
נכנסתי לחדר אוכל. אריאל וליאב ישבו בשולחן הקבוע שלנו. הם היו נראים כאילו לא ישנו כל הלילה, הם שמו את הראש על השולחן ועצמו עיניים.
"בוקר טוב!" דפקתי על השולחן בחוזקה וכתוצאה מזה הם קפצו בבהלה.
"מטורפת חברה שלך" ליאב אמר לאריאל וגלגל עיניים.
אריאל צחק והנהן. צחקתי גם אני והתיישבתי ליד אריאלי.
"בוקר טוב נסיך שלי" חייכתי.
"בוקר טוב חיים שלי" הוא חייך ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים.
"איפה חברה שלי איפה?!" ליאב התלונן ואנחנו צחקנו.
"אני פה" אסיף באה משום מקום וחיבקה את ליאב.
"איפה היית?" ליאב שאל.
"במקלחת" אסיף צחקה. ליאב נתן לה נשיקה קטנה והתחלנו לאכול כולנו.
אחרי הארוחת בוקר התקדמתי לכיוון הכיתה, יש היום שיעור עם הלל.
"בוקר טוב" הלל נכנס לכיתה בחיוך.
"בוקר טוב" ענינו כל הכיתה במקהלה.
"טוב אז היום נעשה משהו קצת שונה מספרות, אני רוצה שכל אחד יספר לי את השינוי שהוא עבר מאז שהוא הגיע לפנימייה, שינוי קטן אבל משמעותי" הוא אמר.
"אסיף, תתחילי" הלל ביקש.
"אני חושבת שקיבלתי ביטחון מאז שהגעתי לפה. הפנימייה הזאת שינתה אותי, בעיקר לטובה" אסיף חייכה.
"אוקי, יפה, תבל תורך" הלל חייך.
"למדתי לא להיות מפונקת, בפנימייה כמו בכל פנימייה, צריך לדעת להסתדר בעצמך ולדעת שאין אבא ואמא שיתנו לך כל מה שאתה רוצה פה" אמרתי.
"מעניין, את חושבת שאם לא היית באה לפנימייה, היית נשארת מפונקת?" הוא שאל.
"אני חושבת שכן" אמרתי.
"אוקיי, ליאב" הלל הצביע על ליאב שכמעט נרדם.
"אה? מה? אה שינוי, נהייתי חתיך יותר" ליאב אמר ושם את הראש על השולחן בחזרה. כל הכיתה צחקה כרגיל.
"אוקיי, אריאל" ליאב הרצין מהצחוק ושאל.
הסתכלתי על אריאל, פחדתי שהם יתחילו לריב שוב. אני לא יודעת מה המצב ביניהם, אבל מה שבטוח, המצב לא מזהיר.
"למדתי לקבל את עצמי בזכות מי שאני, למדתי להתאהב, למדתי לחייך ובעיקר למדתי על הערך הזה שנקרא 'חברות'". אריאל אמר.
"יפה, טוב אני לא אעקב אותכם, יש לכם יום חופשי היום, לכו לראות את המונדיאל" הלל חייך וכולם פתאום התעוררו, ארזו את הדברים ויצאו מהכיתה.
הלל בדיוק לקח את הספרים שלו מהשולחן.
"תבל?" הוא שאל שכבר הייתי ביציאה.
"מה?" שאלתי, לא הסתובבתי אליו.
"את מאושרת נכון?" הוא שאל בדאגה.
"כן, מאוד" אמרתי והסתובבתי אליו, מסתכלת על העיניים שלו.
"אז אם את מאושרת, גם אני מאושר" הוא אמר ומשך אותי לחיבוק.
הרגשתי טוב עם החיבוק הזה, פרק 'הלל נחמיאס' נגמר בחיים.
התנתקתי מהחיבוק של הלל, יצאתי מהכיתה לעבר החדר של אריאל.
כשכבר הייתי בפתח לדלת, שמעתי צעקות מהחדר.
פתחתי את הדלת, כל החדר בלאגן, גרעינים מפוזרים לכל עבר, ליאב ואריאל יושבים על הפופים האדומים בחדר ומפצחים גרעינים.
"אתם אדיוטים" צחקתי.
"תותי" אריאל הסתובב אלי אבל ישר הסתובב חזרה למסך.
"לא ייאמן, מעדיף את המונדיאל על פני הבחורה שלו" גלגלתי עיניים בעצבים מדומים. הוא לא התייחס אז פשוט נתתי לו נשיקה קטנה בלחי ויצאתי מהחדר.
יצאתי לדשא, אסיף שכבה שם עם אוזניות.
"היי אסי" חייכתי אליה.
היא הסתכלה עליי, הורידה את האוזניות וחייכה.
"היי תות" היא אמרה.
"מה קורה?" שאלתי כשהתיישבתי לידה בדשא.
"הכל טוב, מה איתך?" היא שאלה.
"הכל בסדר" נאנחתי.
"איך הולך לך עם ליאב?" הוספתי בשאלה.
"את יודעת.. ליאב" היא צחקה.
"איך הולך עם אריאל?" היא שאלה.
"הולך בסדר, אני מקווה שזה לא יהרס" אמרתי.
"תזהרי מהמאי הזו, זה לא צחוק. היא יכולה לפגוע בך" אסיף אמרה ושמה את היד שלה על היד שלי.
"אני יודעת, היא מטורפת" אמרתי.
"כן קצת" אסיף צחקה. צחקתי ביחד איתה וקמנו מהדשא.
ניערנו את הבגדים מהדשא שנשאר והתקדמנו לכיוון המבנה.
נכנסנו לחדר, אסיף נזרקה על המיטה בעייפות וכך גם אני.
"אני לא יודעת מה איתך, אני הולכת לישון" אסיף אמרה בפיהוק וכיבתה את האור.
"גם אני" אמרתי ועצמתי עיניים.
הרגשתי את העייפות משתלטת עליי, כמעט נרדמתי. בום, דפיקה בדלת.
"אסי, תפתחי" מלמלתי בעייפות ועיניים עצומות.
היא לא ענתה.
"אוחח" התעצבנתי וקמתי מהמיטה בעצלנות.
שפשפתי את העיניים, פתחתי את הדלת.
הסתכלתי על הבנאדם מכף רגל ועד ראש, חליפה שחורה מסודרת. נעליים מבריקות ומצוחצחות, עניבה מסודרת.
"אבא?"
תגובות (24)
אימאלהההההההההה סוף סוף המשכת!!!!!!! רצה לקרואאאאאא
ווואט דה פאקקקקקקקקקקקקקקקק אבא שלה?!?!?!?!?!?!?!?
אומייגאד את כל כך חייבת להמשיך עם הכתיבה השלמות הזאת שלך!!!!! ריאליייייי ותות הנסיכים של חיי וטוב מאוד שהלל עף מהתמונהההה!!!
אוהבת אותך מיליוניםםםםם ואל תעלמי לי יותר!!!!♥
פווווו חחחח
פרק מהממם פירוש!!!
כרגיל אין מספיק ליאב בפרק זה לא בסדר
אני לא מאמינהההההההההההההההההההההההה מה הוא רוצה ממנה? וסופסוף המשכת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייי
ברוור שזווכרוות !! איך אפשר לשכווח ?!! פרק מושלם !! תמשייכיי שתווכליי !!
אני קוראת חדשה של הסיפור הזה.. התאהבתי בסיפורים שלך סופית
ישש סוף סוף המשכת! פרק מושלם מחכה להמשך
מה אבא עכשיו???????????
ואל תחשבי ששכחנו אי אפשר לשכוח!!!!!!
אוהבת♥
חחח הצחקת אותי עם הפווו ואבק ;) תמשיכי!
יאייייי המשכתתתת
אין סיפור מושלם!!!!
וליאב אני מתה מצחוק ממנו " נהייתי חתיך יותר " חחחחחחחח
בקיצור תמשיכייייי
תקשיבי,יש לך סיפור פשוט מושלםםםםםםםםםם
היום הספקתי לקרוא במשך איזה 3 שעות וזה היה שווה את זה!
תמשיכי!!!!!!!!!!!
ואני אשמח אם תקראי את הסיפור שלי!!♥
אוהבת,שיר ♥♥♥♥
פוווווו זהו אין אבק;)
מה אבא שלה קשור עכשיו מה?! אני מקווה בשבילך שהוא לא יקח אותה!
תמשיכיי דחוףף יפה שלי3>
״נהייתי חתיך יותר״ חחחחחחח דיי נו אלוהים שיתחתן איתי כבררר…
מוכנה לשים כסף שהאבא המעפן של תבל יעשה ריב ענק, מעכשיו אני מאחלת לו שאריאל יכרות לו תזין.
אהובתיייי תמשיכי❤️
פרק מושלםםם ליאב הרג אותי מצחוק ואני לא מאמינההשאבא שלה באה בבקשה שזה לא מה שאני חושבת שזה
תמשיכיי דחוףףף
תמשיכייי דחוף
פירפירושה, זה לא עובד ככה בנינו את חייבת להודיע לי שאת ממשיכה אני לא אמורה להכינס לך לראש ולנחש יש לי מספיק ראש אחד על הראש וזה הראש שלי ועכשיו התבלבלתי אז נעשה מהתחלה שאת ממשיכה את מודיעה!!!!
ולא אני לא זכרתי שאת קיימת אז אם באלך לזכיר (ובאלך זה לא שאלה) אז תמשיכי עוד פרק.
אוהבת הכי שבעולם את אריאל שלא היה בפרק ואני כועסת ואפילו מאוד ולכן בעצם אין לי לכן תתדמייני אז את חייבת להמשיך עם אריאל…
אוהבת אותך המון המון רונצ'ה
חמודההההה תקשיבי ותקשיבי לי טוב הסיפור מושלםםםםםם ישבתי וקראתי אותו כל השבת ופשוט נידהמתי חחחחח אין דברים כאלה וחסר ללך חחח לא להמשיך את הסיפור המושלםםםםם הזהה!!
יואוווווו זה הסיפור הכי מדהים שקראתייייי!!!!!קראתי עכשיו את כל הפרקיםםםםםםםם!!!חחחחחחח את חיייבבבת להמשיייייך !!! תות וריאלי זה אהבההההה!!!חחחחחחחח אמאא תמשיכייי את הסיפור המדהים הזההההה
~קוראת חדשה~
תקשיבייי שאת כותבת מושלםם השלמתי את כל הפרקים ולא יכולתי להפסיק לקרוא הסיפור כל כך עניין וריתק אותי
אני מאוד מקווה שאבא שלה לא יפריד בינהם הם כאלו חמודיםם ^-^
תמשיכי :)
שלום לך פירפיר (או אופיר, אני מניחה),
ביקשת ממני ביקורת :-)
האמת היא שלא קראתי ממש את הפרקים הקודמים, אז אני לא יכולה לשפוט ממש את העלילה… יש לך פיסוק נכון, משלב שפה בסדר, אממ ותיאורים. אבל לצערי, את ממש חייבת להרחיב.
אני לא יודעת אם שמת לב, אבל השורות שלך נורא קצרות ומתחילות תמיד בגרשיים. (למען הכנות, מזכיר לי שיר).
לכתוב:
"משהו משהו משהו" אמר x בחיוך על שפתיו.
"בלה בלה בלה פילים" עניתי לו.
—
אלו אינם נקראים תיאורים. את חייבת להמחיש לקרוא את הסביבה וגם את המחשבות.
אני אישית קוראת הרבה ספרים ומידי פעם יש דברים בסיפור שמזכירים את העבר של הדמות. את יודעת, זכרונות. מה שאני מאוד אוהבת שמשלבים.
לגבי משלב השפה שלך- אני מבינה שזה מעין סיפור ערסים-אהבה בפנימייה. אני יודעת שחייבים פה ציניות וסלנגים למינהם, אחרי הכל- זה לא יהיה סיפור *ערסים* בלעדיהם. אבל פה עדיין התיאורים והמחשבות חייבים תהגיע במשלב שפה רהוט וגבוה.
מקווה שהבנת, קחי הכל לתשומת ליבך.
אוהבת 3>
-אלין.
תודה על הביקורת, זה היה חשוב לי.
אמממ לא ידעתי שיש בסיפור שלי כל כך הרבה טעויות חחחח.
לגבי הסיפור ערסים, אני לא מגדירה את הסיפור הזה כסיפור ערסים.. לא ידעתי שיש כאלה שחושבות שזה סיפור ערסים..
בנוגע לתיאורים, מה את מציעה לעשות כדי לשפר את זה?
תודה רבה על הביקורת, זה היה חשוב לי מאוד.
גם אני רוצה ביקורת יאוו לא פייר באלי גם.
את דיי צודקת, זה יותר סיפור אהבה מערסים. אבל אפשר להגדיר אותו גם ככה ;)
לגבי התיאורים, אני אתן לך דוגמא:
את כתבת שאסיף שכבה על הדשא עם אוזניות.
~
את צריכה לקחת את המשפט הזה ולפרט אותו עד לרמת שיעמום… ממש ככה. לתאר את הדאש,שמיים,אסיף,רגשות,מחשבות ועוד כל כך הרבה.
אם תרצי אני מוכנה לעזור לך:)
נ.ב
סליחה אם יצאתי מתנשאת, אני לא כזאת.
^^`
וואווו פרק מושלםם
אגב, העלתי פרק… (: