את שלי הלילה-סיפור ערסים… פרק 4

"נסיכה שלי מה קרה?" שאלה הדמות השנייה בטון מזלזל.
פתאום נהפכו כל הדמויות (כולל דור) לאנשים מהעבר שלי.
לא הבנתי מה קורה כששלושת הדמויות התקרבו אליי עם סכין ביד.
"דיי! מי אתם?" צעקתי בכל כוחי.
"שתקי זונה מסריחה!" צרחה עליי הדמות ששכבה לצידי וברגע אחד כל הדמויות התקרבו אליי והתחילו להרביץ לי.
"דיי!" צרחתי "בבקשה תפסיקו" הוספתי.
()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()
"ליאל יפה שלי" שמעתי פתאום את קולו של אביאל.
"אביאל" מילמלתי בשקט והתחלתי לבכות.
"מה קרה יפה?" שאל דור שמסתבר שעמד עם רוי בחדרי כל הזמן הזה.
"ליאלי" מילמל רוי חיבק אותי ונתן לי לבכות על חזיהו.
"למה צעקת?" שאל דור והתקרב אליי.
"אאני חחלמתי על ששלושה אנשים שש…" אמרתי ובסוף המשפט גל של דמעות תקף אותי.
"שששש יפה שלי הכל בסדר עכשיו" אמר אביאל ורוי נשק לראשי שנח על חזיהו.
"תחזרי לישון" אמר דור.
"לאאאא" צעקתי.
דור סימן לבנים ורק לאחר שהבנים יצאו דור השכיב אותי על המיטה נשכב לידי וחיבק אותי.
"לכי לישון יפה אני אשמור עלייך" אמר דור וליטף את ראשי.
לאט לאט נרדמתי בהרגשה שאני מוגנת.

קמתי בבוקר מקרני השמש למיטה ריקה.
הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה שתיים עשרה וחצי.
׳איפה דור?׳ חשבתי לעצמי.
ירדתי למטה וראיתי בסלון את אביאל ורוי.
"איפה דור?" שאלתי אותם.
"הוא היה צריך ללכת והוא לא רצה להעיר אותך" ענה רוי.
התקדמתי לכיוונם של אביאל ורוי וישבתי בינהם.
"איך את מרגישה?"שאל אביאל.
"יותר טוב" עניתי.
"יפה שלי היום אני ורוי חייבים ללכת למשהו חשוב אז את תישארי לבד כי גם דור בא איתנו, אז אל תעשי שטויות טוב קטנה?" אמר אביאל.
"טוב" מילמלתי וגילגלתי עיניים.
"בלי לגלגל עיניים" אמר רוי בטיפה קשיחות.
"טוב" מילמלתמ הפעם בלי לגלגל עיניים ונשכבתי על רוי ואביאל ככה שיצא שנשכבתי על כל הספה.

"ליאל אם קורה משהו את מתקשרת אליי ישר, אל תפתחי לאף אחד את הדלת ו.." אמר אביאל את ה"חוקים" שהוא ורוי החליטו עליהם אך קטעתי את אביאל ואמרתי "אביאל אני לא ילדה בת שנה אני יודעת מה לעשות מתי תפסיקו להתנהג אליי כמו תינוקות?!" אמרתי ובסוף המשפט נאנחתי בייאוש.
"אנחנו רק דואגים לך" אמר רוי ברכות.
"אני יודעת שאתם רק דואגים לי אבל אני לא תינוקות אני יודעת מה לעשות" אמרתי מיואשת.
"תנסי להבין אותנו" אמר אביאל ברכות ונשק לראשי.
"את הדבר הכי תמים ועדין ויפה במשפחה אני לא רוצה שכל התמימות היופי והעדינות יהרסו." הוסיף אביאל.
"אני מבינה" נאנחתי.
"אנחנו חייבים ללכת" אמר רוי ושניהם חיבקו אותי ויצאו.
"תזכרי את מה שאמרתי לך" אמר אביאל לפני שיצא.

כבר שעה וחצי עברה והבנים עדיין לא חזרו.
החלטתי להכין לעצמי ארוחת צהריים הכוללת פסטה בולונז.
התחלתי להכין את האוכל ולאחר שסיימתי התיישבתי מול הטלוויזיה וראיתי את הסרט 16 משאלות.
התחלתי לאכול את ארוחת הצהריים שלי בעודי צופה בסרט.

לאחר עוד שעה וחצי החלטתי להתקשר לאביאל ולראות מה קורה ולמה הם לא חוזרים.
×××שיחה×××
"יפה שלי הכל בסדר מה קרה?" שאל אביאל בדאגה.
"הכל בסדר אבילולו רק רציתי לדעת, מתי אתם חוזרים?" שאלתי.
"יקח לנו זמן יפה שלי." ענה אביאל
"טוב." אמרתי.
"אני אנסה לחזור מהר, ביי יפה שלי." רמר אביאל ברכות.
"ביי…" מילמלתי.
×××סיום שיחה×××
לאחר שסיימתי את השיחה התחלתי לשמוע רעשים מוזרים מכיוון דלת הכניסה לבית.
התחבתי במטבח ולאחר כמה שניות נכנסו אנשים מפחידים לביתי, באינסטיקט הראשוני התקשרתי לאביאל.
×××שיחה×××
"אביאל נכנסו אנשים מוזרים לבית" אמרתי בשקט.
"איפה את? מה הם עשו לך?"שאל בלחץ.
"אני מתחבאת במטבח." השבתי.
"טוב תישארי שם אני עכשיו חוזר, אני אנסה לחזור הכי מהר." אמר אביאל לחוץ ופתאום הגיע אחד האנשים וראה אותי.
"אעאעאעאעאעאעאעאעאעאע" צרחתי בכל כוחי.
"ליאל מה קרה? ליאל?" צרח אביאל בלחץ.
×××סיום שיחה×××
איש הזר שניתק במקרה את השיחה התקדם לעברי וסתם את פי.
"מה את הולך לעשו לי?" ניסיתי לדבר.