אהבתיהו

חלק א'
אז זהו היא חוזרת, חוזרת לחום ,לשקט ,לשלווה ולאהבה שמחכה לה שם בארצה ,מולדתה ,הארץ שהיא כל כך אוהבת ומתגעגעת …ישראל!

ככה זה מתחיל סיפור אהבה שלא נגמר לעולם ,בין שני אנשים שלעולם לא הפסיקו לאהוב..
קוראים לה נואל ,בת 26 ,יפייפיה ,ארכיטרטית צעירה שרק סיימה את לימודי הארכיטקטורה באיטליה. היא חוזרת הבייתה אחרי שנים של בדידות ארוכה ,וזיכרונות אין סופיים ממנו האחד שלה .

קוראים לו אודי ,בחור אצילי ,היום הוא צריך להיות בן 30 ,למיטב זיכרונה.

אודי היה האהבה הראשונה שלה ומאז לא היה אף אחד, זה לא שלא היו לה חברים,היו גם היו אבל אף אחד לא היה כמו אודי וגם כל הקשרים שלה היו קשרים חולפים ,לתקופות קצרות ולא משמעותיות ,את כולם היו השוותה לאודי אחד ילד ,אחד יותר מדיי מבוגר ,אחד מתיחס לכל דבר ברצינות ,אחד לא מתיחס בכלל ,אחד נמוך ,אחד גבוהה, אחד שנטי ,אחד ערס במיוחד,אחד טיפש ,אחד חנון ,אני יכולה להמשיך ולכתוב את כל ההשוואות שלה, בקיצור לא היה ולא נברא אדם שמשתווה לאודי מבחינתה!
אתם בטח שואלים את עצמכם מי זה האודי הזה? ,מה הוא היה? ,מה כלכך קסם בו? ולמה היא עדיין חושבת עליו אחרי תקופה כל כך ארוכה בחו"ל?!

את אודי היא מכירה מאז שהיא זוכרת את עצמה ,אודי היה חבר של בן דודה האהוב אושרי ,הם נולדו בהפרש של שעתיים אחד מהשני ,האימהות שלהם הכירו בבית החולים ומאז הן החברות הכי טובות . הם ישנים אחד אצל השני ,אוכלים ,שותים , אפילו כשאודי היה מרגיש לא טוב הוא היה בא לבית של אושרי כי שם הוא מרגיש הכי טוב ,הם אפילו למדו ביחד באותה הכיתה זה כל כך מצחיק שפעם המורה התבלבלה ופנתה לאימה של אושרי כאמא של אודי ,אושרי ואודי היו ביחד בכל מסגרת אפשרית במעון ,בגן ,ביסודי,בתיכון, אפילו צבא הם עשו יחד שנייהם היו בגולני ,כאושרי נפל ממסלול הלוחמים בגלל בעיה בריאותית אודי רצה לפרוש איתו ,החליטו להשאיר את אושרי בתור תומך לחימה באותה הפלוגה ,על מנת לא להפריד ביניהם.

מכוון שאודי היה לוחם הוא היה חוזר לבית כל שבת כל 21 יום ,ואושרי היה עושה שבוע שבוע בגלל היותו תומך לחימה ,הם היו סופרים את הימים עד שיגיע סוף השבוע ואין סיבה מספיק טובה למסיבה.

באחד סופי השבוע נואל הגיעה לביקור אצל בן דודה ,בדיוק אז בן דודה היה צריך לצאת אז הוא הציע לנואל להצתרף אליו ,כי הרי הוא לא מתכוון לפספס את סוף השבוע הזה הרי אודי בחופש והם אמורים לצאת היום .נואל לא כלכך חיבבה את אודי לטענתה הוא היה מתנהג כמו ילד,הוא עושה צחוק מכל דבר,מתנהג בחוסר היגיון , ושלא תבינו לא נכון פער הגילאים ביניהם הוא כמעט 5 שנים לזכותו של אודי. אושרי הצליח לשכנע אותה ,האמת שלא היו לה יותר מדיי ברירות.

אושרי ונואל בדרך לאודי .כרגיל כל שבת שלישית, אחרי ארוחת שישי, כל החברים מתאספים בשעה 2200 לישיבה קטנה אצל אודי בבית .אושרי מגיע לבית כולם יושבים בחצר ושקט, ישר נפל לי האסימון! מה זה הוא עדיין לא מוכן ?! אני נכנס לבית מנשק את כולם,"מה זה איפה הוא ?! אל תגידו לי שהוא לא מוכן!?" לא חיכיתי אפילו לתשובה ועליתי אליו לחדר,אני פותח את הדלת ונכנס לחדר והוא אדיש עם המגבת עליו מתבשם לו! "תגיד אתה לא מתבייש אתה מזמין את כולם,ואתה עדיין לא מוכן?!" "מה קורה?, מה המצב?,תן חיבוק !,לא תשאל את אחיך איך הייתה המקלחת עד שהוא מתקלח כמו בן אדם?!?! "..אחרי משפט כזה כל הטונים יורדים ,"יאאלה רד כבר אנחנו למטה מהר!".

אחרי רבע שעה הוא יורד , "מה קורה אנשיםםםם!?" הוא צועק,מנשק ומחבק ,אחרי מס' דק של התערבבות עם החבר'ה כולם שוכחים את האיחור הקבוע.פיתאום הוא רואה את נואל בזוית העיין ואז כמובן הוא ניגש אליה מחבק ומנשק "היי גם את פה ! מה קרה ירדת לעם!?" נואל הורידה מעליה את ידו "תגיד אתה לא חושב שאתה חוצפן ?! ,אתה מחבק אותי וטוען שאני מתנשאת!?" "למה מתנשאת ,חס וחלילה מתנשאת, מה פיתאום?! רק חשבתי שאת מהאליטה.."אושרי קלט את ההתרחשות והתערב "מה העיניין אודי !?דיי ,רד ממנה תן לה להנות" "אין שום בעיה רק אח"כ שלא תגיד שהיא לא מתנשאת" אודי השיב. "נוו מה נהיה ?! אתה שוב מתחיל! " אושרי אמר. "טוב די ,בואו נתחיל לשתות כי גם ככה התעקבנו" הציעה נואל,אחרי שכולם הרימו לחיים ועוד כמה כוסות עפו באוויר היה מותר לצאת לכיוון המועדון הקרוב.

באותו בילוי נרשם מתח רב בין נואל לאודי אבל כמובן שהמתח לא בא מכיוונה של נואל אלא מכיוונו של אודי עד היום לא ברור לנואל אם אודי פיתח רגשות אלייה מאותם הרגעים או שהוא אהב אותה מאז ומתמיד..

המשך יבוא …
במידה ויהיה לכם מסקרן;)