אהבה עם הצרות- פרק 12

חזרנו למלון, 2 בנות חדשות, כל אחת הגשימה את החלום שלה, עשינו שתינו קעקוע על הכף רגל של שרשרת פרחים, ועגיל, כל אחת איפה שהיא רצתה, וקיבלנו על זה גם אישור מההורים…
"יאללה מאמי, בהצלחה, נכנסים אליהם!" שיר אמרה וצחקה..
"כן אהה, טוב נקווה שהם לא יכעסו כל כך… כי אני חושבת שזה מאוד יפה, ודני אמר לי על זה כבר שהוא אוהב כזה סגנון של קעקוע אז הגשמתי לו את זה גם, אז אין לו זכות לכעוס עלי לא?" צחקנו.. וספרנו ביחד
"3,4, ו… נכנסים" פתחנו את הדלת וראינו את דניאל ורום יושבים בספה בכניסה לחדר שלי ושל דני עם ידיים משולבות מעצבים ולא יכולנו שלא לצחוק..
ישר לקחתי את דניאל לצד והראיתי לו את הקעקוע והעגיל… " נו מאמי אז מה אתה אומרר, עשיתי את זה גם בשבילך אמרת שאתה אוהב את הסוג הזה של הקעקוע שזה מדליק אותךך.." אמרתי לו וצחקתי.. "אהה ודרך אגב, ששיר עשתה את הקעקוע הלכתי שניה ללמטה וקניתי לך משהו, אתה כל השבוע סיפקת אותי ורק אני לא אותך אז קניתי לך את מה שאתה מבקש מרום כל הזמן, ואת הבושם שאתה הכי אוהב" הוא צחק, הרים אותי לחיבוק ונישק אותי! "אווךךך כמה אני אוהב אותך, אי אפשרר לכעוס עלייך אף פעם אה… גם שאני ממש רוצה! ואני הייתי צריך, עד שפתחת את הדלת אני הייתי בעצבים, אבל איך שפתחת אותה פשוט התמלאתי שוב פעם באהבה… את מבינה עד כמה שאני דפוק???" אמר לי וצחק
"מאמי אתה דפוק, אבל אתה הדפוק שלי ורק שלי, וכל מי שתסתכל עליך יהיה לה חבל! אתה מבין מה אני אומרת.. מה שאני אומר זה שאני הולכת להידבק אליך כמו עלוקה, אם זה בסדר מבחינתך…" חייכתי אליו לשאלה..
"את האמת שלא אכפת לי אבל אני לא רוצה שימאס לי ממך מהר, אז את תצטרכי לתת לי לנשום לפעמים… :)" חחיייים שלי הבנאדם הזה!…
חזרנו אל שיר ורום וראינו אותם גם מתנשקים… רום ישר אמר לנו "נו ראיתם את הקעקוע של היצור המכוער הזה שיושב פה לידי?" וצחק… ושיר דפקה לו כרית לראש… אחרי כמה דקות אמרתי שאני הוכל להתקלח והם ישבו עוד 2 דקות, והלכו… דניאל לא נכנס אלי, הוא נשאר בחדר…
נכנסתי לחדר עם מגבת לקחת תחתון, חזיה ופיג'מה, דניאל היה ער אבל הוא הסתכל עלי אבל לא דיבר, "מאמי הכל בסדר? לא מתאים לך לשתוק כל כך הרבה זמן…"הלכתי וישבתי עליו עם המגבת..
"ממ כן בטח, אני פשוט ראיתי איזה משהו וחשבתי על כל מה שעברנו, בהייתי חבר הכי טוב של רום, אבל הוא אנס אותך פעמיים, ולא דיברתי איתו, ובחופשה התקרבנו ממש, וחזרנו להיות שוב פעם חברים הכי טובים, אבל היום שדיברנו, הוא התחיל לדבר עליו ועל שיר, הוא אמר בהתחלה שהוא עשה את זה בשביל לשכוח אותך, לא קלטתי אבל הוא המשיך להגיד על זה שמאז מה שקרה, הוא כל הזמן נזכר בזה, והוא הבין שהוא ממש נדלק עליך, שהייתה לו חולשה אלייך, אבל שהוא נהיה חבר שלש שיר הוא בהתחלה ניצל אותה לשכוח אותך ואז הוא התחיל להתאהב בה, וקרה לוו משהו מוזר, הוא אמר שהוא התאהב בה, ושזה בחיים לא קרה לו, את מבינה מה הולך פה??. אני כבר מפחד להשאיר אותך לבד! קודם מאור עכשיו רום! מה הולך פה???" הוא אמר בעצבים…
ליטפפתי לו את הפנים " מאמי תנסה להבין, אני דיברתי על זה עם רום כבר מזמן והוא אמר לי שיש לו חולשה אלי, אבל לא סיפרתי לך את זה, ושקשה לו עם מה שקרה שבגלל זה הוא חושק בי, אבל הוא גם אמר לי שהוא התחיל לאהוב אותה, ושכיף לו איתה… הוא רק רצה לשתף אותך, אל תידג אני איתך, ורק איתך…" חייכתי "מבטיחה?" הוא שאל.." אני לא מבטיחה.. אני נשבעת! אני אוהבת אותך!".
"מאמי אבל אני חייבת לשאול אותך, אני יושבת עליך עם מגבת עלי, למה אתה לא מתייחס אלי ואתה רק חושב? אפילו לא נתת לי נשיקה או חיבוק.. מפריע לך עוד משהו, נכון?"
"אני.. אני…
אין לי שום דבר, פשוט חשבתי לע זה, ולא התרכזתי בשום דבר אחר.. מצטער" חייך ונישק אותי…
ידעתי שזה לא הכל… ידעתי שזה מוזר
"אז… מה אתה רוצה לעשות, זה היום האחרון שלנו באילת, אתה רוצה לבוא איתי לשופינג אחרון? אני רוצה לקנות לך מתנה… ואני רוצה לקנות עוד כל מיני דברים…. אתה לא חייב לבוא, אתה יכול להישאר פה עם הבאסה, או לבוא איתי, נלך לשבת אחרי זה בבר נשתה ותשכח הכל… ואז תלך לישון קצת שתהיה מאופס מחר בשביל הנסיעה הביתה… אתה רוצה? או שאתה רוצה להישאר פה בחדר? ו.. למרות שאפשר גם וגם.. חחח" אמרתי וצחקתי
"ווואי את האמת זה באמת קשה לבחוק, להיות איתך או ללכת לקניות… מממ טוב נראה לי אני יודע את התשובה, אבל אני רוצה את שניהם, אני לא אפספס אותך קונה דברים, כאילו לא ראיתי את זה מספיק השבוע, אבל גם לא אפספס לראות אותך לבד…
אז קודם שופינג? או קודם זמן לבד?מממ" חחחח הוא לא אמר את התשובה הוא פשוט תפס אותי ולא עזב, התחיל לנשק אותי בכל הגוף, ופתח לי את המגבת והתחיל לנשק את גופי, היה לי מאוד כיף איתו, הודיתי לה' על השבוע הזה שהוא נתן לי, לשכוח מהכל, מכל הצרות שהיו לי עד עכשיו….
אחרי שסיימנו נרדמנו, והערתי אותו אחרי שעה וחצי בנשיקות," אהובי יאללה, יש לנו עוד קצת זמן ועוד שופינג גדול לעשות, אני אוהמרת לשיר ורום לבוא איתנו, שיר אמרה לי שהיא צריכה לקנות כל מיני דברים, והיא צריכה לקנות גם 2 חזיות, הראיתי לה את שלי והיא גם רוצה כאלה ואני גם אמלא עוד קצת את הסטוק ואקנה לי עוד קצת… חחח אז יאלללה בייבי תקום טוב?" דני עוד עצם את העיניים, הוא היה מכוסה בשמיכה והבטן שלו הייתה בחוץ, הקוביות שעל בטנו עלו וירדו, השיער השחור והמהמם שלו כבר נהיה יותר ארוך, עם פוני כזה פשוט מהממם! "מאמי אני נשבעת שאני מאוהבת!" צעקתי ואז רציתי לקום מהמיטה להתארגן, והוא תפס אותי "פחחחח יא חייה בסרט, לאיפה את חושבת שאת הולכת?? אני עוד צריך לבקש ממך טובה, לא משהו קשה אבל עדיין ממש חשוב, זה ענין של חים או מוות!!" הוא אמר כובר נלחצתי, חזרתי למיטה, "ברור מאמי שללי, מה קרה?? אתה יכול לבקש ממני הכל!" אמרתי "מממ אוקיי, אבל זה באמת עניין של חיים ומוות, אז ככה אני רוצה שתתקרבי ואני אגיד לך מה קרה.." התקרבתי אליו והוא תפס אותתי לחיבוק ועלה עלי ותפס לי את הידיים "את מבינה מה אני צריך לעשות בשביל שלא תברחי לי ובשביל שאני אוכל לנשק אותך נשיקה ושאת לא תלכי לי פתאום??? אז עכשיו אני אנשק אותך, אחרי זה אלך להתלבש, אתפוס אותך ואסחוב אותך מפה לחדר של רום ושיר, נעיף אותם מהמיטה כי הבייבי שלי רוצה שופינג! ואז נלך לקניון, ואני אקנה לך גם דברים, מתנת תודה על זה שאת סובלת אותי חחח"
"אתה פשוט בנאדם דפוק מאמי, אבל יש בעיה, בשביל להודות לי על זה שאני סובלת אותך אתה לא צריך לקנות לי מתנה אחת אתה צריך לקנות לי כל מיני דברים, אם זה בסדר מבחינתך, אני אתגמל אותך על זה…" צחקתי ונישקתי אותו…
"ממממ אם את אומרת את זה ככה, אז מהר אין הרבה זמן, את עוד צריכה להגיע אל הקניון היום, לעשות שופינג, לכי את להתארגן כבר, קדימה! אני אתקשר לרום שיעיף על שיר כריות בשביל להעיר אותה ולגרום לה להתארגן גם… ואני גם אלך להתארגן…. יאלללה כבר קורל תקומי להתארגן, הקניון עוד מעט נסגר, 6 וחצי הערב כבר.." הוא דחף אותי ממנו ולא הפסקתי לצחוק, מה צריך לעשות בשביל להעיר אותו, בשביל ללכת לשופינג…
אתן קולטות איזה חבר הזוי יש לי???!
התארגנתי, נכנסתי להתקלח, עשיתי פן, התאפרתי התלבשתי נעלתי נעליים והייתי מוכנה…
"מאמי אני צריכה לקנות גם מחליק בנוסף להכל, ואני צריכה עוד נעללים, שעון, מכנסיים, חולצות, חזיות, תחתונים, כובע, משקפיים ותיק… לא הרבה דברים אני צריכה היום… דיברת כבר עם שיר ורום?"
חחחחחח דני עומד המום ולא מבין איך זה הגיוני, כל הדברים האלה כבר קניתי היום אז למה אני צריכה עוד… איך הוא לא מכיר מוח של בנות חח
"מממ, אהה כן דיברתי עם רום עכשיו, הוא בדיוק באמצע משהו עם שיר, הם עוד 2 דקות יהיו מוכנים… היא שיגעה אותו שהיא צריכה לעשות שופינג והיא אמרה בדיוק את מה שאת אמרת, אתן פשוט שתי הזויות.."
"וווווואווווו מאמי, אתה לא מתבייש???" הוא עמד ליד המיטה שדיברתי איתו אז זה היה יותר טוב, עשיתי לו פרצוף כועס ונעלב ודחפתי אותו למיטה ועליתי עליו, "עלי מאמי, אל תגיד בחיים הזויה! אתה הבנת אותי?? אני אתנקם בך על זה!!" צחקנו
קמתי ממנו והתיישבתי על הבטן שלו "מאמי עשיו שאני חושב על זה את המכנס הזה את מחליפה עכשיו, באמת שאם אותו את לא מזמינה, אני לא מדבר איתך!! את מבינה אותי??" הוא אמר בעצבים..
"ווואי אתה דפוק?? עד עכשיו אמרת לי שהוא יפה…!" כעסתי ולא הבנתי מה הקטע שלו "אבל מאמי את לא מבינה?? לרום הייתה חולשה אלייך, ואם את תתלבשי כל כך מהממם, אז אני לא רוצה שזה יחזור לו.. בבקשה אני לא רוצה שזה יקרה! אז תחליפי את זה עכשיו! אני לא אדבר איתך אם לא!!!" הוא עדיין כועס..
"טוב נשמה אני נשארת ככה, אתה לא רוצה לדבר איתי אל תדבר.. רום התגבר על זה כבר, הוא אמר לי את זה לבד, ואם אתה לא רוצה לבוא אז חבל, אני הולכת ללובי שניה להזמין משהו אני אבוא… ביי!!" קמתי ממנו, הלכתי לדלת וטרקתי אותה אחריי בעצבים…
אני לא מבינה מה הסרט שלו! גם אם כן, הוא עם שיר והוא אוהב אותה, הוא לא יהרוס את הקשר שלו איתה, במיוחד לא עכשיו…
החלטתי לא לחכות להם, הלכתי לכיוון הטיילת והקניון, וקניתי קצת דברים וחזרתי למלון אחרי שעתיים…את הטלפון מסתבר ששכחתי בחדר והוא היה על שקט…. נכנסתי אחרי שעתיים נכנסתי לחדר עם 7 שקיות בידיים, ואני רואה את שיר רום ודניאל מודאגים ולא הבינו איפה הייתי…. "מממ מה אתם עושים פה?? חיכיתי לכם למטה, ולא הגעתם אז התייאשתי והלכתי לקצת לקניון, לא רציתי לקנות הכל אז אמרתי שאני אבוא לקחת את שיר איתי… את רוצה לבוא איתי? אני צריכה עוד נעליים, חולצות, כובע, שמלה, וחזיות…. את באה איתי" אמרתי מתעלמת מדניאל.
"תגידי לי את דפוקה, למה הלכת ככה בלי להגיד לאף אחד????את יודעת איך דאגתי לך??!! אל תעשי לי את זה יותר בחיים!" הוא התקרב אלי, ועוד הייתי מאוכזבת ממנו אז רציתי ללעשות לו דווקא " מאמי אין לי עכשיו על מה לדבר איתך, השקיות היו לי כבדות והייתי חייבת את שיר אני חייבת לספר לה משהו…" חזרתי אל שיר והשארתי את שני בשוק " טוב מאמי, את רוצה לבוא איתי?" היא לא ידעה מה לעשות "כן בטח שנלך, אבל הולכים ארבעתנו, נלך שתינו יותר קדימה ותספרי לי מה קרה טוב?" הייתי מאוכזבת, אבל רציתי להוציא לדניאל את העיניים "יאללה הולכים, אבל תנו לי שניה לסדר את השקיות ולתקן את האיפור טוב? שיר בואי תראי מה קניתי, תגידי לי אם אהבת…".
______________________________________________________________________

הלכנו לכיוון הקניון, אני ושיר הלכנו יותר מקדימה, והסברתי לה מה הלך עם רום ודניאל ולמה רבתי איתו…
" וואי אני כזאת מפגרת, למה לא חשבתי על הרי זה ברור בגלל שסיפרת לי הכל, והעיקר אני התאהבתי.." היא אמרה עם דמעות בעיניים…" תקשיבי שיר, דיברתי עם רום על זה, הוא התאהב בך, הוא באמת התאהב, הוא מרגיש כמוך,תביני את זה!" היא התחילה לבכות ואמרה "תקשיבי אני שכחתי את הטלפון והכסף במלון אני אלך להביא אותם ואחזור אלייכם, טוב?" ופשוט ברחה, רום קלט אותה ורץ אחריה
"שירוש?? מאמי, הכל בסדר? מה קרה? למה את בוכה? רבת עם שיר? תספרי לי בבקשה.." הם דיברו והשלימו והבנתי שעכשיו זה התור שלי ושל דניאל, הוא התקרב אלי, "מאמי, אני מצטער אם פגעתי בך, יכול להיות שזה לא היה במקום, אבל את יודעת טוב מאוד שאני צודק וגם את צודקת, אני לא רוצה לריב איתך, אני אוהב אותך" הוא חחייך והחיוך שלו המיס אותי "אני… אני אוהבת אותך, אני פשוט נעלבתי, אבל כבר שכחתי את זה מזמן, פשוט רציתי לעשות לך דווקא אחרי זה שנכנסתי לחדר, אתה לא מבין כמה היה לי מוזר להסתובב לבד, בלעדייך שאומר לי מה דעתו על כל דבר,
ונותן לי רשות, מה לקנות ומה לא….
אני חייבת להגיד את זה, אני כלום בלעדייך, לא רק בגלל השופינג המפגר הזה אלא בכללי, אתה זה האדם שמשלים אותי. אני לא יכולה בלעדייך! אתה הנשמה שלי" אמרתי לו בוכה " יופי סתומה שכמותי, כל המסקרה נמרחה לי על הפנים…." דניאל התחיל לצחוק "את סתומה זה נכון, אבל הסתומה שלי
ורק שלי <3" אמר ונישק אותי והמשכנו לכיוון הקניון..
אחרי שסיימנו הכל ונשאר רק את החזיות,החלטנו קודם ללכת לאכול. הם שלחו אותי לקנות שתיה, שהלכתי להזמין נגעו בי מאחורה "קורל?" הסתובבתי וראיתי את מאור "מה אתה רוצה ממני?? דניאל פה, אם אתה לא רוצה לאכול מכות כמו בתחילת השבוע אז תעוף מפה!" אני אלך רק אם תבואי איתי שניה בשביל שאני אסביר לך הכל, אני מצטער על מה שהיה שם, אני רוצה להסביר לך… בבקשה תני לי"…. הבאתי לדניאל, ולשיר ורום את השתיה ואמרתי שאני צריכה רגע לקנות משהו בחנות ששניה אני באה והלכתי למאור… ידעתי שדניאל יהרוג אותי, "מאור תקשיב, באתי לפה להסביר לך שאין לי על מה לדבר איתך, דיברת אלי כמו לאיזה שרמוטה, ועל זה אני לא מתכוונת לסלוח… אז תעזוב אותי ותן לי לחזור לדניאל!" אמרתי בעצבים ופניתי ללכת.. הוא תפס לי את היד וגרר אותי איתו… "מאור תעזוב אותי, אני מתחננת, אני לא רוצה ללכת איתך, אני לא אסלח לך ואתה חושב שאחרי מה שאתה עושה עכשיו אני אסלח??? מה אתה רוצה ממני? ולמה דווקא ממני??? אתה לא מכיר אותי בכלל אז למה דווקא לי אתה מציק ככה??!" צעקתי עליו בתקווה שדניאל ישמע את זה..
אבל היה רעש והוא לא שמע.. הצלחתי לתת לו מכה חזקה בביצים בשביל שיתקפל לכמה דקות ברחתי משם… רצתי לכיוון האוכל, לאיזור שישבנו בו, רצתי מהם, והוא כבר התאושש ורץ אחרי, הוא הספיק לתפוס אותי, ופתאום אני קלטתי את דניאל, הוא עמד לידי, בתור למקדונלדס לקנות פוטטו לו ולרום, הוא קלט אותי ועזב את התור ורץ אלי… " לא נמאס לך???! לא למדת את הלקח כבר?? חשבתי שהסברתי את עצמי, אתה מת עכשיו, בה אתה בחיים לא תיגע!! הבנת?"
"ווווואוווו נשמה זאת אשמתה, תפסתי אוותה מתי שהיא קנתה לכם שתיה, ואמרתי לה שאני אלך מפה אם היא תדבר איתי, והיא באה, למרות שהיא אמרה לי שהיא לא תסלח לי בחיים על מה שעשיתי, ושרק בגלל זה היא באה, היא באה בכל מקרה, אז זאת אשמתה…!" דניאל הסתכל עלי באכזבה, ואז הלך אליו… "יש ללך 10 שניות להתפנות לי מהפרצוף כי אם לא אתה נחשב לבנאדם מת~ הבנת??" דחף אותו, לקח אותי בעצבים והלך…
"את לא מבינה כמה איכזבת אותי עכשיו, אין לי מה להגיד לך בנתיים… אני צריך לחשוב…" אמר עם דמעות בעיניים
"לא מאמי אין לך על מה לחשות, לי נמאס מהיום הזה… אני הלכתי לשם להגיד לו שיש לי חבר, ושאני לא אסלח לו בחיים, ושיעזוב אותי כבר… אין לי מה להגיד לך, אני הולכת לחדר.." לקחתי את הדברים שלי והלכתי למלון…
עליתי לחדר והתחלתי בכות, אחרי כמה דקות נרדמתי.. התעוררתי ב12 וחצי ודניאל לא חזר עדיין, למה הוא חייב להיות כזה? למה הוא לא יכול לנסות להתחשב ולבוא לנסות לסדר את כל הבלאגן במקום להשאיר אותו כמו שהוא??? שלחתי לו הודעה
'הגעתי ללמסקנה, שהשבוע הזה היה יותר מידי טוב והיה חייב להיות משהו שיהרוס אותו…
ואתה נשמה הרסת אותו, אני צריכה קצת זמן לחשוב… יצאתי מהחדר ואני אחזור בבוקר, אל תחפש אותי!'
והוא ענה אחרי כמה דקות ' אל תהיי מטומטמת, את רוצה ללכת אז תלכי, אני לא הרסתי הכל, אני לא הלכתי לדבר עם זה שניסה לאנוס אותי, ואני זה לא זה שניסה להפיל את האשמה על מישהו אחר… תעשי מה שאת רוצה… אני למטה בלובי יושב, עד עכשיו ישבתי בחדר וחיכיתי שתתעוררי, לא רציתי להרעיש אז ירדתי למטה לשבת… אם את רוצה לבוא ולדבר כמו בני אדם, אז בכיף ואם לא אז תהני היום!'..
יאוא איך שהייתי בעצבים: ' תבוא לחדר ותבוא עכשיו! לא נעים לריב בלובי! ותבוא כבר כי אני רוצה ללכת…'
אחרי 3 דקות הוא כבר היה בחדר והתחילו הצעקות….
" היית חייב להרוס את השבוע הזה!
אני הלכתי להסביר לו שיעזוב אותי, שיש לי חבר ושאני לא אסלח לו אז שיפסיק לעקוב אחרי!
אתה מעדיף להקשיב לזה שגרם להכל מאשר לחברה שלך!" אמרתי בעצבים והתחלתי לבכות…
"בגללל זה אני כועס את לא קולטת!!
את לא חושבת את רק פועלת, ואם לא היית מצילחה לברוח?? ואם לא הייתי קולט אותך ובא להרביץ לו???
את חושבת שזה היה נגמר אותו הדבר???
אז אם כן יש לך טעות!! תפעילי את הראש שלך!את לא מטומטמת אבל את עושה דברים כאלו!" אווווךךך כמה עצבים בחדר אחד..
"אז מה עכשיו…? זהו?
זה נגמר?"שאלתי בבכי
"את באמת סתומה נכון! זה לא יגמר גם אם תרצי,
אני מנסה להכניס לך שכל לראש, להסביר לך שאת מתנהגת כמו סתומה ולא חושבת אף פעם ושכל פעם שזה קורה,
קורה רק אסון! את וחשיבה כזאת לא הולך יחד!" ואז התקרב ונישק אותי… אחרי שניה התנתקתי ממנו ונכנסתי לאמבטיה ושטוף את עצמי מהיום הזה…. כמה פעמים אפשר לבכות????
הוא תמיד חייב להיות צודק…. לא נתתתי לו להיכנס נעלתי את האמבטיה משני הצדדים אבל שכחתי איך הוא פתח בהתחלה…
"מאמי למה את בוכה עכשיו? כבר סגרנו את סיפור הזה לא? השארנו אותו מאחורינו…. אני לא מרשה לך לבכות…"
"עזוב זה סתם, להשתחרר מהיום הזה, כמה פעמים רבנו היום, נמאס קצת לא?
אתה יודע עכשיו שאני חושבת על זה כל השבוע לא נפגשנו עם עומר ושני חוץ מבבריכה.."
אמרתי ולקחתי מגבת בשביל לצאת…
עטפתי את עצמי ויצאתי מהאמבטיה ודני אחרי…
שמתי פיג'מה ונכנסתי למיטה לישון קצת… מחר יש לנו יום ארוך… קצת זמן לבריכה וב4 צריך כבר לצאת לדרך… "מאמי? אני חייב אותך, לחוש אותך ולהיות איתך….. אני יכול בבקשה?" אמר מתחננת עם פאפיפייס… צחקתי "ואתה עוד שואל? הבטחתי לך שאחרי הקניון אני אפצה אותך… אבל תגיד עכשיו שאני חושבת על זה היום קנית לי את כל הקניות… לא נעים לי מאמי… מחר נלך, ואני אקנה לך גם משהו טוב??"
אמרתי עם חיוך מתנצל… "וואי את פשוט סתומה אבל אני עדיין אוהב אותך! אז בלאגן של היום האחרון!!" הוא צעק כמו בהמה וצחקנו
אחרי זה נרדמנו וזהו היום חוזרים הביתה…
_______________________________________________________________________

"מאמי יש בעיה, אף אחד לא יכול לנסוע איתנו, בגלל כל המזוודו שלך אין מקום לעוד מזוודות, אבל עם רום ושיר יסעו איתנו נתקע חלק אצל עומר באוטו…. מה את מעדיפה?"
"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אבל באת עם הג'פ של אבא שלך איך זה הגיוני שאין מקום? סך הכל הייתי אתמול בבוקר עם 3 מזוודות מלאות והייום אני חוזרת עם … 4 מזוודות…. אוי נכון צודק…. אז אצל עומר נשים קצת, שיר ורום יהיו איתנו… תגיד אני לא אהיה חסרה לך? כל החפירות שלי בלילה… שופינג בכל יום ולבחור לי בגדים?חח"
"מממ את האמת שכן אבל אל תדאגי עדיין אני אהיה אצלך כל היום עד שימאס לך ממני, גם בבית ספר, גם אחר הצהריים וגם בערב… עד שתרצי לזרוק עלי נעל, אבל מהחדשה שקניתי לך טוב, שיש לה עוד ריח טוב ולא מסריח :)" חחחח רציתי עכשיו לזרוק עליו איזו נעל!
"אני יכול לישון איתך קצת לפני הנסיעה בפעם האחרונה… פעם אחרונה שיש לנו את החדר הזה לבד! בבקשה " עם פאפי פייס.. "אין עליייך! רק בגלל הפרצוף אני אתן לך! אהה ודרך אגב רציתי להגיד לך את זה שנחזור אבל ההורים שלי אמרו לי עכשיו שהם נוסעים עוד יומיים לשבועיים לתאילנד! אני אהיה עם אחיות שלי בבית אבל הן בטח ילכו לישון אצל סבא וסבתא…. אבל בגלל הפרצוף שאי אפשר לעמוד בפניו החלטתי לומר לך עכשיו.." אמרתי עם חיוך!
"אני לא מאמין לך את משקרת לי! ואת הולכת לישון לבד בבית במשך שבבועיים? שלא יכנסו לבית גנבים חס וחלילה ואת עם השכל שלך תשלחי את ריף עליהם והוא ישחק איתם באבנים…חחחח צריך לשמור עלייך שלא תעשי שום שטויות! אז אני מזמין את עצמי לישון אצלך… P:" הוציא לי לשון תפס אותי והעיף אותי על המיטה… "יאללה יפה שלי יש לנו עוד נסיעה מאוד ארוכה, אז בואי נלך לישון טיפה, למרות שלא חשבתי שדווקא אני אגיד את זה, אבל בוא אלי לחיבוק שינה ולילה טוב"…
קמנו ב4 ונכנסנו לאוטו אחרי הצ'קאאוט ונסענו… כל הדרך אני ושיר מדברות ומציקות להם מאחורה והם שמים לנו בכוונה שירים מזרחית כבדה….
באיזה שהוא של שיר נרדמה ודני ביקש מרום שיחליף אותו קצת בנהיגה…. הם העבירו את שיר קדימה לשבת ליד רום ודניאל בא לשבת לידי, "נוני הגעת בדיוק בזמן הייתי צריכה איזה משהו שיחבק אותי ויתן לי לישון עליו… אז אם זה בסדר מבחינתך תחבק אותי ותן לי לישון קצת" עשיתי לו חיוך גדול… "אוך איזה מעצבנת, עברתי אחורה להיות איתך ואת הולכת לישון, אמרתי כבר, פשוט זבל!" אמר בעצבים וחיבק אותי "אוי דיי כבר זבל…תה יודע שנסיעות ארוכות זה לא הצד החזק שלי, אז לילה טוב" נכנסתי לתוך החיבוק שלו ונרדמתי עם חיוך על הפנים… אבל לפני זה שמעתי את דניאל "אתה קולט עם מה אני צריך להסתדר??" וצחק ואמרתי לו "דניאל חבל הברך שלי נמצאת בדיוק במיקום של איזור נורא רגיש אז כדאי לך לשקול את המילים…" ואאז נרדמתי…