אהבה עם הצרות- פרק 4

"נוני שלי אני אוה…", הוא התחיל אבל לא סיים את המשפט, ופתאום רוום יצא המכיתה. באותה השניה דניאל כבר לא היה לידי הוא היה ליד רום.
"תקשיב לי טוב חתיכת זבל, פעם אחת אתה או עומר תתקרבו אל קורל ושניכם תהיו מסכנים!!" הוא אמר בקול מאייםם.
"נשמה זה לא אשמתי שחברה שלך שרמוטה, היא רצתה את זה, ראו את זה עליה. אנחנו רק סיפקנו לה את מה שאתה לא סיפקת לה.!" רום אמר בחיוך מנצח..
"זהו זה אתה מת!" הוא בא להרביץ לו אבל הספקתי לעצור אותו "דניאל עזוב אותו, הוא לא שווה את זה! ואתה חתיכת מסכ, אל תתקרב, תדבר או תסתכל לכיוון שלי בחיים שלך! הבנת אותי?!" לקחתי משם את דניאל, הברזנו מהמשך היום והלכנו אל דניאל הביתה. הרגשתי הקלה, זהו זה נגמר, אני עם דניאל, אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי אף אחד, ורום ועומר לא יתקרבו אלי יותר.
"נוני אני כל כך מצטער, הייתי כל כך עיוור, הייתי צריך לחפש בתוך התאים ששמעתי את הצעקה, זה הכל באשמתי…" נישקתי אותו לא יכולתי לתת לו להמשיך להאשים את עצמו.
"מאמי זה לא משנה, שמתי את זה מאחורי, מה שהיה היה..!"
שכבנו על המיטה שלו וראינו טלוויזיה, החלפתי לבגדים של דניאל שיהיה לי נוח ואז נכנסנו לישון. שקמנו באתי להחליף לחולצה שלי "דניאל?" אמרה אמא שלו.
"אמא מה את עושה פה? למה לא דפקת?!" היינו בהלם ואז קלטתי שאני בליי חולצה. "אוקיי סליחה שהפרעתי… תבואו למטה לאכול, האוכל מוכן.." הייתי בשוק לקחתי את הדברים שלי והלכתי. בדרך שלחתי לדניאל הודעה : 'נוני אני אוהבת אותך, חטפתי שוק ובגלל זה הלכתי. אני אדבר איתך יותר מאוחר. לילה טוב 3>". שלחתי לו והתקדמתי למיטה שלי. איך שנשכבתי על המיטה הייתה שיחה מחסום:
"הלו?" עניתי, לא מבינה מי זה.
"קורל?" ענה הקול.."אלה רום ועומר, אל תנתקי בבקשה, תקשיבי לנו שניה… אנחנו מצטערים, בקשר להכל, אנחנו צריכים לדבר איתך, אנחנו באמת צריכים שתיפגשי איתנו.. זה חשוב מאוד. אנחנו נהיה ליד הנדנדות של הילדים ב-5 אחה'צ, בבקשה תבואי" הם התחננו.
לא ידעתי מה לענות "אני אבוא אבלרק לכמה דקות, אתם תסבירו לי מה קרה ואז אני אלך!" אמרתי בכעס שלא בטוחה בעצמי.
"מעולה! רק אם את יכולה, אז אל תגידי לדניאל, אנחנו רק רוצים לדבר, לא חוץ מזה. אז בבקשה אנחנו מתחננים אל תגידי לו.. לפחות עד אחרי השיחה.!".
סגרתי את השיחה והתחלתי להתכוננן. הייתי צריכה לסגור את הפינה הזאת, לא רציתי להגיד לדניאל, לא רציתי להיגרר עכשיו לריב. אז הלכתי לפארק ואני אגיד לדניאל שאני אחזור.
"קורל אנחנו שמחים שבאת, אבל את בטח רוצה ללכת, אז נדבר מהר.."התחיל עומר לומר אבל לא הסתכ לי בעיניים וגם אני לא על שלו." אנחנו אוהבים אותך מאוד, היינו ידידים מאוד טובים שלך, אבל באותו היום אצל רום שתינו ולא היינו צלולים בדעתנו, ובנלסון רצינו את זה, התחלנו לחשוק בך ומאז מה שהיה בשירותים הכל יצא משליטה". עומר סתם ואז רום המשיך אותו," אנחנו ממש מצטערים על מה שקרה, החברות שלך חשובה לנו מאוד, עשינו שטויות ואנחנו יודעים את זה, אנחנו יודעים שלא נחזור להיות חברים כמו שהיינו, אבל לפחות לדעת שסלחת לנו זה כבר יספיק לנו…. אבל קראנו לך בשביל לספר לך עוד משהו, אצל רום לא נזהרנו, אז בשבילך, לכי תבדקי את זה."
הייתי בשוק, "אני לא יודעת אם אני אצליח לסלוח, ייקח לי זמן עד שזה יקרה, אבל בכל מקרה תודה על שסיפרתם לי. אני הולכת עכשיו, להתראות" חייכתי חיוך צבוע והלכתי. את האמת הייתי עם דאגות, אז מצאתי את עצמי הולכת לסופר פארם וקונה ערכה לבדיקת הריון. הגעתי הביתה ועשיתי את הבדיקה… ואז חייכתי