אהבה עם הצרות- פרק 5

עשיתי את הבדיקה… וחייכתי! לא הייתי בהריון! ישר התקשרתי לספיר ושיר לספר להם את הכל, הן שמחו שהכל נגמר טוב אבל הן כעסו על זה שהלכתי לשם ועוד הלכתי לבד…! ואחרי שניתקתי הבנתי, עכשיו אני צריכה לדבר עם דניאל! אני לא רוצה… אבל לא שווה סתם לגרור את זה, אז החלטתי להתקשר עוד מעט, למה לעשות עכשיו את מה שאפשר לעשות עוד כמה דקות? בכל מקרה הוא יכעס עלי אז נדחה את זה קצת.. לא יקרה כלום, אני מקווה [?] ואז כמו שחשבתי דניאל התקשר אלי, הוא לא נתן לי למשוך את הזמן להחליט מתי אני אתקשר אליו [אוך!]
"הלו?" עניתי בלי חשק ובפחד.
"יפה שלי? קרה משהו את נשמעת מבואסת… רוצה לספר לי מה קרה??"אמר בדאגה ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי.. "לא מאמי אני בסדר אל תדאג, פשוט קיבלתי מקודם שיחה מרום ועומר ו.."הוא הפסיק אותי בעצבים " מה???! את מסתלבטת עלי??! הם התקשרו אלייך? הם לא אוהבים את החיים שלהם ממש… נכון??!" אמר בקול עצבני וערסי.ניסיתי להרגיע אותו " נו דניאל חכה שניה, תן לי לסיים לדבר ואז תכעס… אז הם ביקשו סליחה והם רצו שאני אפגש איתם, הם רצו להסביר לי למה הם עשו את זה, הם התחננו ממש אז הסכמתי והם ביקשו, יותר נכון התחננו לסליחה, אבל בכל מקרה לא יודעת… אני חושבת אולי לסלוח להם, אחרי הכל זה מאחוריי, ובכל מקרה הם נפגשו איתי בשביל להזהיר אותי, הם אמרו שהם לא נזהרו איתי אצל רום ושהם רוצים שאני אבדוק את זה בשבילי.."הוא התחיל לשרוק מרוב עצבים,"נו… ומה קרה אחרי זה?? תספרי לי עכשיו ואז אני אלך להרביץ להם!!" אוך התעצבנתי גם אני " נוננני שלי אני אוהבת אותך.. אבל אל תכעס" עשיתי את עצמי בוכה "אני לא בהריון!!" צרחתי לתוך הטלפון…
הוא היה בשוק!
"את לא מבינה כמה אני כועס.. למה עשית את זה על דעת עצמך.. את מבינה שהיום בבוקר הם אנסו אותך בשירותים ואצל רום הם אנסו אותך ובנלסון הם ניסו? זה נכנס לך לראש???? את יודעת מה הייתי עושה לעצמי אם היה קורה לך משהו?? הייתי מתאבד, לא הייתי יכול לסבול את זה! אני אוהב אותך ואני לא רוצה שיקרה לך משהו! תביני אותי נוני!!" הוא אמר והתחלתי לבכות..
"אין לך ממושג כמה אני אוהבת אותך!" אמרתי לו תוך כדי שאני בוכה לו לטלפון.
אחרי רבע שעה של שיחה פרשתי לישון… ווקמתי ליום חדש.
_______________________________________________________________________

"קדימה כולם לשבת בבקשה, אנחנו רוצים למסור את ההודעה ושתמשיכו לכיתות, זה בקשר לטיולל השנתי!!" היא צעקה ואז כולם השתתקו, כל כך חיכינו להודעה שתכין אותנו לטיול, הוא עוד יומיים!!. "אז ככה הטיול השנתי יהיה בעווד יומיים בין התאריכים 11-18/3 והנושא שלו הוא 'מסע מבראשית' אנחנו נתחיל מאוהלים אל אכסניות ולבסוף נישן במלון.. אבל יש חוק אחד והוא הכי חשוב, ומי שלא ישמור עליו יועף הביתה באותו היום: הבנים לבד והבנות לבד, בנים לא ישנים אצל הבנות ובנות לא אצל הבנים. מי שיתפס יעוף הביתה ויושעה מהלימודים למשך 3 ימים מהיום שבו נחזור הביתה.!" אמרה בקול מאיים ומבטיח.
לא היה אכפת לאף אחד מה היא אמרה פשוט רצינו כבר את הטיול השנתי, במיוחד את הטיול הזה שבוע של טול איזה כיף זה יהיה !!
______________________________________________________________________

"טוב דניאל נמאס לי, אז השלמתי איתם, ודיברתי איתם קצת, חזרנו להיות ידידים זה לא אומר שאתה צריך לדפוק לי פייסים ולכעוס…. אני השלמתי איתם וזה עניין שלי!" אמרתי בעצבים, למרות שיכול להיות שהוא צודק.
"את לא מנסה להבין אפילו!! את שוכחת שהם ניסו לאנוס אותך 3 פעמים ומתוכם הם הצליחו פעמיים, מה יקרה אם הם ינסו שוב, מה יהיה אז????? אני לא יכול לתת לך לסכן את עצמך ככה, אני תמיד אהיה שם בשבילך, אבל תנסי להבין שאת גם טועה, ועכשיו עשית טעות גדולה מאוד בזה שסלחת להם!!!!!" אמר בעצבים
"טוב עזוב אותי תן לי קצת זמן לעצמי..
אני צריכה לארוז מחר הטיול אני אדבר איתך יותר מאוחר…
אתה מוזמן ללכת בנתיים!!" אמרתי בעצבים ולא הסתכלתי עליו כי ידעתי שאם אסתכל אני אתחיל לבכות
הוא לא אמר כלום ופשוט יצא.
ארזתי והלכתי לישון… בבוקר שקמתי חיכתה לי הודעה מהממת בטלפון:
'יפה שלי קטנה, את החיים שלי, אני לא מסוגל לריב איתך, זה קשה לי, אני לשבתי על זה ואת צודקת, השלמת איתם וזה עניין שלך. אז אולי ננסה לשים לשבוע הזה את כל הריבים בצד ופשוט נהנה?? השבוע יהיה לנו חודשיים את יכולה לקלוט את זה? זה פשוט הזוי?.. טוב אז אני שומר לך מקום לידי…ואני מקווה שקמת היום עם החיוך המהממם על הפנים שלי… אני אוהב אותך <3'. אוווךךך כמה אני אוהבת אותו!!
התלבששתי עם חיוך על הפנים ויצאתי אל האוטובוס.
_______________________________________________________________________
"קדימה אחרונים! נא לעלות לאוטובוסים אנחנו לא רוצים להתעקב פה… אז אתם מוזמנים להזדרז… קדימה קורל תתחילי לזוז" אוך איך התעצבנתי תמיד היא נופלת עלי אבל גם עכשיו ב6 לפנות בוקר???
"שלום, קוראים לי קורל, פשוט היו אמורים לשמור לי מקום ומי שהיה צריך לשמור לי הבריז מהטיול ברגע האחרון, וראיתי שיש ליידך מקום פנוי.. אז יש מצב שאני אשב לידך? זה מפריע לך?" אמרתי והתחלתי לצחוק.
"מממ אין לי בעיה, פשוט שמרתי לחברה שלי והיא גם החליטה שלא לבוא בסוף ואמרה לי עכשיו אז ברור, ודרך אגב אני דניאל" ואז הוא משך אותי אליו לפני שהספקתי לשבת לנשיקה אוהבת…
אווףף כמה שזה כיף פשוט יהיה לי שבוע מהסרטים, גם אני ודניאל ביחד, זה הטיול הראשון שלנו כזוג, גם חודשים וגם יש לי יומולדת 17!!! מה יכול להרוס את השבוע הזה????
_______________________________________________________________________

"אוקייי אז עכשיו יש לכם חצי שעה להתארגן באוהלים, זה אוהל אחד לשלישייה. התחלקתם כבר לשלישיות ככה שאין בעיה בחלק הזה. הבנים בחלק הימני והבנות בחלק השמאלי. אבל אתם צריכים להבין שאנחנו במדבר אז בבקשה בלילה לא להסתובב לבד, ללכת בקבוצה בשביל לא להאבד !" אמרה ואז תפסנו אוהל הכי קרוב לשל דניאל…
"איכס מזה האוהל הזה? הרגל שלי בקושי נכנסת פה!" שיר צעקה ואנחנו צחקנו "כמה פינוק יש בבן אדם אחד" ספיר צחקה.
"מה פה את ישנה? תסתכלי על האוהל הכחול מולך, בחלק של הבנים, שם אני ישן! יהיה לך יותר קל להתגנב אלי. אם אני אבוא אלייך יהיה צפוף אצלנו אנחנו 2 באוהל" אמר והוציא לשון בשביל שאני אקנא… החזרתי לו חזרה והוא הלך..
ואז היה צליל של הודעה: 'קורלי אני מקווה שאת נהנית, אני שמעתי שאת ישנה היום במדבר את חייבת לקחת את הכדור הזה, שלא יקרה לך מה שקרה באילת עם אבא! זה לא צחוק… אוהבת וכבר מתגעגעת!'
שלחתי לה שאני לא אשכח ואני אקח את הכדור אחרי האוכל..
אבל הלכתי לדניאל, ולא הספקתי לקחת את הכדור. באמצע הלילה היה לי התקף.. לא נשמתי, ודניאל התעורר בבהלה :" קורלי יפה שלי!! זה לא מצחיק תתעוררי אל תעבדי עלי! זה מתחיל להלחיץ אותי… תרגעי בבקשה! אני מתחננן אלייך!" הוא צעק אבל לא שיחקתי, אני פשוט לא נשמתי , לא הצלחתי, ואז איבדתי את ההכרה.
________________________________________________________________________

"נוני יפה ואהובה שלי, תקומי, בבקשה, הכל בסדר, היה פה אמבולנס, נסעתי איתך לבית חולים, אמרו לי שהכל יהיה בסדר, אבל חטפת התקף אלרגיה ענק!" ואז התעוררתי" ועכשיו חזרנו לאוהלים, אנחנו באוהל של האחות…אני לא מאמין שעשית את השטות הזאת ולא לקחת כדור למרות שאמא שלך הזכירה לך.. מה הייתי עושה אם היה קורה לך משהו??? בבית חולים אני ניסיתי להיות חזק בשבילך ולא לבכות" הוא נישבר וירדה לו דמעה אחת " אהוב שלי, תסתכל עלי, אני פה, אני איתך ואני לא אעזוב אותך! אל תדאג לא קרה לי כלום" אמרתי עד שהסתכלתי במראה ורציתי למות הפנים שלי היו נפוחות רציתי למות "דניאל!! תעוף מפה! בבקשה לך ממני אני נראית כמו מפלצת! אל תדאג לי פשוט לך מפה בקשה" גירשתי אותו ונכנסתי כולי מתחת לשמיחה והוא התחיל לצחוק " אני נשבע לך שאת פשוט מטומטמת את מהממת! שום דבר לא קרה לך לפנים, בא לי רק לזרוק לך נעל לראש ואז היא טיפה תשתנה" והוא לא הפסיק לצחוק אבל לא השתכנעתי, פשוט נכנסתי מתחת לשמיחה ולא יצאתי במשך חצי שעה עד שהפנים שלי חזרו לקדמותם…."זהו עכשיו הם הסתדרו ואפשר לצאת מפה" אמרתי וצחקנו "יאללה מכוערת בואי נלך!" הוא אמר תוך כדי צחוק ויצאנו, פתאום כולם רצו אלי, ספיר ושיר קפצו עלי ואז גם רום ועומר באו לחבק אותי ושחיבקו אותי דניאל דפק להם מבט, והם פשוט עזבו אותי "אנחנו שמחים שאת בסדר" והלכו.