אהבה עם הצרות- פרק 6

הגיע היום שחיכיתי לו…. חודשיים שלי ושל דניאל!!!!
החלטתי לארגן איזה משהו קטן לי ולו. פיניתי [יותר נכון העפתי] את ספיר ושיר מהחדר שלנו והדלקתי נרות, והנחתי את המתנה שקניתי לו על המיטה, וכיביתי את האור… "מאמימ יש מצב אתה בא אלי לקצת? אני בחדר שלי ומשעמם לי!" אמרתי בשקט.. "חחחחח ברור סתומה 10 דקות אני אצלך אני מתקלח ובא…"
סגרתי את השיחה ונכנסתי להתקלח ולהתאפר… ואז הייתה דפיקה בדלת…
הוא פתח והיה בהלם, לא היה לו נעים… הוא קנה לי מתנה והביא לי פרחים, למרו שלא ידעתי מאיפה הוא השיג אותם במלון שאנחנו היינו בו… אבל שמחתי מזה…
"וווווווואאוווו, אין לי מה להגיד!! חוץ מכמה שאני אוהב אותך!"
"בכיף אהבה גם אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותו..
נשכבנו על המיטה… התנשקנו ואז הוא ניסה להוריד לי את החולצה, לא נתתי לו.. התביישתי, לא רציתי שיגעו בי, פחדתי בגלל מה שקרה בפסח.. "אני מצטערת, אני לא יכולה.." אמרתי בדמעות "קורל אני מצטער אני לא…" הוא לא הספיק להשלים את המשפט וברחתי.
________________________________________________________________________
נק' מבט של דניאל:
יכול להיות של פעלתי נכון… חשבתי שאנחנו מוכנים לזה… אנחנו חודשיים ביחד ואוהבים אחד את השניי מאוד! למה עשיתי את השטות הזאת "קורל אני מצטער אני לא.." והיא ברחה…
רציתי לרוץ אחריה אבל לא יכולתי… לא הבנתי למה היא לא רצתה… אנחנו ביחד וטוב לנו, והיא שכחה ממה שהיה עד עכשיו…למה היא עושה את זה עכשיו???
ואז פתאום ספיר נכנסה והייתי עצבני "מאמי מה קרה לך?? למה אתה עצבני? איפה קורל? למה היא לא פה???!" היא ענתה ולא עניתי… לא יכולתי…
היא התקרבה אלי ואני פשוט נישקתי אותה… למה עשיתי את זה? באותו הרגע עשיתי את השטות של החיים, שכבתי איתה…. והיא אפילו לא עצרה את זה וגם אני לא… אני פעלתי מעצבים ואכזבה…

התעוררתי וראיתי את ספיר לצידי והדלת נעולה… אף אחד לא יכל להיכנס ואז קלטתי מה עשיתי!
"אני… אני מצטער אני לא הייתי צריך לעשות את זה…"לא סיימתי והיא נישקה אותי… "מה את עושה??! אני חבר של קורל למה את עושה לה את זה??!" אמרתי בעצבים
"אתה לא מבין נכון??!" אמרה בעצבים "דניאל לא יודעת איך זה קרה, אבל בזמן האחרון אני וקורל קצת התרחקנו ואני התחלתי לחבב אותך… ושהתנשקנו אתמול וקרה מה שקרה, הבנתי שזה לא היה סתם… שזה היה צריך לקרות…. יכול להיות שזאת הייתה גם קצת טעות כי הכל זאת היא חברה שלך והיא כמו אחותי… אבל אני לא מצטערת על כלום "
אני לא ידעתי מה לעשותעם עצמי, אני חייב לספר לה, אבל היא לא תסלח לי, ועוד עכשיו… היום זה היום הולדת שלה, ואני אהרוס לה אותו אם אני אגלה לה.. אני אעשה לה את היומולדת הכי טובה שהייתה ומחר אני אספר לה..
"טוב ספיר אני מצטער, זה היה טעות.. אני אוהב את קורל ורק אותה, אני לא התכוונתי פשוט היית לידי וכעסתי וקרה מה שקרה…
אני לא יכול להגיד שלא נהניתי אבל אני יצאתי אידיוט ואני הולך לספר לה על זה.. היום לא אבל מחר.. ואני מתחנן אל תספרי לה את אני אספר לה…" היא התחילה לבכות ואני הלכתי.. ובכיתי בדרך..
'אהבה שלה, נוני קטנה שללי, את בת 17 היום… את לא מבינה כמה אני אוהב אותך והולכת להיות לך יומולדת שלא תשכחי בחיים שלך! אני אדאג לזה… מה שהיה אתמול לא היה במקום ואני מצטער על זה.. אוהב '.
לא ידעתי איפה היא אבל החלטתי לעשות לה את היומולדת הכי טובה שהייתה לה…