אהבה שעומדת בכל??? חלק א

הי אני אור ואני בת 16 ,נולדתי למשפחה די בעייתית משפחת פשע מה שנקרא. גדלתי בלי אמא כי אמא שלי נפטרה בלידה שלי ושל אחי התאום ,אני בת יחידה ל3 אחים ליאור בן ה- 27 ,ניר בן ה- 24 , אני ודניאל בני ה16.
הסיפור שלי מתחיל לאחר שעברתי בית ספר מסיבה לא ממש ברורה.. תמיד הייתי מרוחקת מהחברה, בגלל המשפחה שלי כולם התרחקו ממני וגדלתי רק אם שתי חברות ילדות שלי ,מרינה ונעמה הם תמיד היו שם בשבילי בכל מצב והצילו אותי שהייתי צריכה. בין לבין פיתחתי קשר אם נער שאני לא מכירה, אנחנו מדברים באיסי אחרי שהוא נכנס אלי בטעות .אם הזמן התחלנו לדבר ולהיפתח, סיפרתי לו על כל הכאב שאני עוברת אם משפחה כזאת והוא הבין אותי, כאילו גם הוא כזה זה מוזר היה בנינו משהו אמיתי, לאט לאט גיליתי עליו והבנתי שהוא לומד בבית ספר החדש שלי, קבענו להיפגש מאחורי אולם הספורט שמה ואני בלית ברירה הסכמתי.
"אור היתעוררת קומי" אמרה העוזרת הבית כשהיא דופקת לי על הדלת , "כן תודה רחל" אמרתי כקמתי מהמיטה. ככה מתחיל היום שלי, אבא שלי לא בבית, ואחים שלי ישנים .כל הדרך לבית ספר החדש חשבתי לעצמי מה יקרה לי שם …..
"אור!" שמעתי צעקה מאחורי, זאת היתה מרינה שלומדת בבית ספר החדש שבו אני לומדת.
"אוי אני מקווה שלא כל הבנות היתנפלו עלי איך שאני יגיע" אמר דניאל, אני נעמה ושי [חבר של דניאל]
היסתכלנו עליו במבט של ממה אתה מחזיק? וצחקנו עליו,,,,.
כשנכנסו לכיתה כולם היסתכלו עלי ועל דניאל במבט מוזר, "אל תיתיחסי בואי איתי" אמרה מרינה. היתיישבנו ודניאל ושי היתיישבו מאחורינו. אחרי מס' דקות נישמע הצלצול להיכנס לכיתה וכולם התחילו להיכנס . לכיתה נכנס נער יפה תואר גבוה אם מבט מלא שנאה, פחדתי מהמבט שלו כי הוא היה נורא מאיים אבל עדין סיקרן אותי .המבטים שלנו ניפגשו ועברה לי צמרמורת בגוף."תזהרי ממנו!" אמר דניאל, היסתובבתי אחורה ועוד לפני שהספקתי להגיד משהו, "אוו את מי רואים פה,,מה היה משעממם בבית ספר הקודם שלך עבר לפה" אמר אותו נער [ששמו רן] דניאל קם מהכיסא ואמר "כן אתה יודע אין את מי לכסח" כשהוא מחייך , "בוא אני יפרק לך תפנים" אמר רן כשהוא מיתקרב אל דניאל,הם כמעט התחילו לריב שם מכות אם המורה לא היה נכנס לכיתה . המורה קרא שמות וכשהגיע לשם שלי וקרא אותו הקול רן היסתכל עלי במבט מפחיד מלא שנאה ולא ממש הבנתי למה . אחרי שהמורה סיים להקריא את הרשימה הוא אמר "ברוכים הבאים תלמידים חדשים נקווה שלא תעשו עוד בלאגן" אמר המורה והתחיל את השיעור . כל השיעור חשבתי על אותו נער שאני יפגוש ודי פחדתי מהרגע שהגיע………
מרינה התנדבה ללוות אותי , "מאמי מפה את לבד בהצלחה " אמרה לי מרינה. המשכתי ללכת לבד וכשהגעתי ראיתי אותו עומד שם אם גב אלי היססתי בהתחלה ואז שאלתי אותו "שולט באזור [זה היה הכינוי שלו] זה אתה?" כשהוא היסתובב נדהמתי לגלות מי זה היה "פאק!! את אור.????"
זה היה רן זה שרב אם דניאל בכיתה לא האמנתי למראה עיניי .
"יש פה טעות!" אמרתי בקול כשהקול שלי רועד , "בטוח יש" הוא אמר.
"אני לא מאמינה דיברתי איתך שעות על שעות ניפתחתי אליך וזה מי שאתה??" אמרתי כשאני מרימה את הקול שלי
" תרגעי זה לא כאילו עשיתי את זה בכוונה " אמר כשהוא בועט בפחית שהיתה שם.
"איזה אלים אתה" הכרזתי בקול כשהתחלתי ללכת .
הוא תפס לי את היד ומשך אותי אליו , ניצמדתי לקיר שהיה שם כשכולי רועדת והלב שלי דופק מהר
הוא היתקרב אלי ואמר " אלוהים למה את! חכיתי לך הרבה זמן ". ואז באותו שניה ראיתי את המבט השונה בעניים שלו תמבט שמחפש חיבוק נשיקה.
"ואני?" אמרתי לו כהקול שלי רעד והגרון שלי נחנק מדמעות .
"אסור לנו" אמרתי לו כשאני מרחיקה את הפנים שלי משלו, הייתי כל כך קרובה אליו שהרחתי תבושם שלו ועוד שניה את דפיקות הלב שלו .
"הלוואי וזה לא.." עוד לפניי שסיימתי תמשפט הוא היתקרב אלי תפס לי את הפנים ונישק אותי….
הנשיקה נימשכה נצח הנחתי את היידים שלי עליו והוא חיבק אותי עוד יותרו הרגשתי את חום הגוף שלו ואת היידים השריריות שלו.
אחרי מס' דקות הפסקנו והיסתכלנו אחד על השני, היתחבקנו דקה שלמה ואמרתי לו באוזן "מיצטערת"
ברחתי משם ישר לכיתה. "מה קרה לך? כשאת מבוהלת ככה?",שאל שי כשהוא מרינה ודניאל עומדים במסדרון , חייכתי אליו ואמרתי "סתם פשוט נאבדתי פה".מולנו עמדו החברים של רן,ודניאל היסתכל עליהם במבט מאיים."אתה מוכן להפסיק?" אמרתי בקול כועס לדניאל. תוך כדי רן נכנס לחברים שלו, הוא היסתכל עלי במבט המום.מרינה קלטה מה קרה בנינו ואמרה "אור בואי אני צריכה אותך" ולקחה אותי משם. התחלתי לבכות לה היא חיבקה אותי, והבינה אותי. אני ומרינה איחרנו לכיתה נכנסו לכיתה ועברתי בין השולחנות[ כי ישבתי במקומות האחרונים]. המבט שלי ושל רן ניפגשו והוא ראה שהעניים שלי אדומות. באמצע שיעור רן שלח לי הודעה לפאלפון והיא נראתה כך:
"תקשיבי…
אני רוצה לדבר אחרי בית ספר תיפגשי אותי
ב7 בפארק שליד הקניון אני יחכה לך"
כשראיתי תהודעה היסתכלתי עליו והוא עליי .עמוק בפנים חכיתי כבר ל7.
"אני פה" אמרתי לו כשהוא קם מהספסל.
הוא עמד מולי ולא דיבר הוא היסתכל לי עמוק בעניים ואני הסטתי תמבט שלי ממנו,
הוא תפס לי תפנים באגרסיביות , "למה אתה כזה אלים!!" אמרתי לו כשהיתרחקתי ממנו
"כזה אני " הוא אמר בקול חד משמעי , "אחלה אז תישאר אם עצמך פה" התחלתי ללכת הוא תפס אותי
והקריב אותי אליו "אבל את אוהבת את זה " כבר לא ניסיתי להישתחרר ונישוותי בעניים שלו
היינו כבר על סף להיתנשק ואז..
שמעתי צעקה "אור!!!!!" היסתובבתי וראיתי את אחים שלי ניר וליאור…