באת ושינית את כל החוקים – פרק שמונה-עשרה

אידור:

הבטתי מבעד לחלון, על החשכה המוחלטת שהתפשטה בכל רחובות בת ים. הכוכבים והירח האירו במקצת את העיר ביחד עם המנורות המפוזרות בשורות בכל רחבי העיר.
נהנתי להסתכל על כל הרחוב מהבית ולהרגיש את השקט שאפילו קצת החריש את אוזניי, אני אוהב את הרוגע שזה מחדיר לגופי שממזמן כבר לא נח. כיביתי את הסיגריה וזרקתי מהחלון ולאחר מכן סגרתי אותו והדלקתי את המזגן שיקרר את החדר שהיה ממש חם.
נשכבתי על המיטה והבטתי על הצלקת בבטני. על היום הזה ועל כל הימים שעברתי לאחרונה. ברית נמצאת בידיים שלי, אני כבר לא יודע מה עוד נשאר לעשות איתה. בקרוב אילני יאבד את הסבלנות לגמרי ויגיד לי לחלק אותה לחלקים קטנים כדי לשלוח כל חלק בתורו לרונן. לעזאזל רונן, לא איכפת לו מברית?מהבת היחידה שלו?
משכתי את השמיכה אליי וכיסיתי את גופי איתה. עצמתי עיניים ושקעתי אל תוך שינה עמוקה.
***
כשקמתי, אמסילי לא היה בבית. זה הרגיע אותי והכנתי לי בכיף וברוגע את הקפה השחור שלי.
ברית קמה גם היא, היא לבשה רק את החולצה שלי, בלי הבוקסר. בחנתי את רגליה החשופות והארוכות שתמיד נהגתי לבהות בהן דקות שלמות.
"אני אגיד לענת שתקנה לך בגדים וכל מיני דבריי היגיינה", היא סובבה את ראשה ואחרי זה את גופה ועמדה עם הפנים אלי. "תודה", היא הודתה וחזרה להכין לעצמה נס קפה.
הדלקתי סיגריה וולגמתי מהקפה הרותח שהעלה אדים שנסתלסלו באוויר בכל מיני צורות ועכשיו התמזגו עם העשן של הסיגריות.
"אתה הולך?", היא שאלה והתיישבה על ידי. היא לגמה מהקפה שלה והניחה אותו על השולחן. היא קיפלה את רגליה מתחת לישבנה ונראה היה שהרגישה כאן בבית.
"כן, יש לי כמה סידורים לעשות", השבתי לה ושאפתי מהסיגריה.
"אני קצת מפחדת מאמסילי, אתה תחזור מהר?", היא שאלה. חשבתי על זה הוא באמת קצת קוקו, לא יהיה איכפת לו לפתוח לה את הראש או לעשות לה חתך בגוף. הוא לא רגוע.
אם זאת לא הייתה ברית, אני חושב שאני גם הייתי מגיע למצבים כאלה ואפילו יותר גרועים. אבל גיליתי שאני לא מסוגל, שהיא עדיין משפיעה עליי בצורה שלא האמנתי שזה אני.
לפניי שהגיעה לכאן, לא הצטערתי על שום מעשה שעשיתי. אבל היא הצליחה להזיז בי משהו, להעיר אצלי משהו ישן שתמיד הדחקתי לאורך כל השנים האלה.
"אני אחזור מהר", אמרתי וכיביתי את הסיגריה בתוך המאפרה השקופה העגולה.
"טוב", היא אמרה ונאנחה.
"שוב תודה על הבגדים והכל", היא חייכה אך התעלמתי ממנה. לא רוצה להראות יותר שאני דואג חה ומקשיב לכל מילה שיוצאת לה מהפה.
יצאתי מהבית, הפעלתי את הרכב עם השלט הרחוק ונכנסתי אל תוכו. חגרתי את עצמי והתחלתי בנסיעה שלי לבית של אילני.
כל הדרך שמעתי שירים, ממזמן לא עשיתי זאת. כאילו אני מרגיש שהיום הכל בסדר ועובר חלק, בלי שום רעש מסביב.
הלוואי וכל יום היה עובר אצלי ככה.
חניתי בחניה הפרטית של אילני ויצאתי מהרכב, הבטתי סביבי הרכב של אימרי כאן אז הוא בטח כבר במשרד שלו.
נכנסתי הביתה, ענת עמדה כמו צמיד במטבח והכינה ארוחת בוקר לכבודנו.
"בוקר טוב", עמדתי מאחורי הגוף הקטן שלה ונשקתי על ראשה. היא הסתובבה לכיווני וחיבקה אותי בחוזקה.
"בוקר טוב בני, אני בדיוק מכינה כאן אוכל. רוצה בינתיים קפה?", היא שאלה והסתובבה בחזרה אל הירקות שהיו חצי חתוכים.
"לא תודה, שתיתי בבית"? אמרתי ונשענתי על השיש בידיים ורגליים משולבו והבטתי על הירקות שענת חתכה.
"תגיד…איך הילדה?" היא שאלה והביטה בי בדאגה.
"היא בסדר…אל תדאגי נשמה", אמרתי והיא נאנחה ונרגעה.
"שומעת…אני צריך שתעשי לי טובה…אני צריך שתקני לה בגדים ודבריי היגיינה וכאלה", היא הרימה את מבטה מהירקות אליי וחייכה.
"אין בעיה, רק תגיד לי מתי ואני אעשה זאת",
"היום אני רוצה", היא הנהנה בהסכמה. כמה שאני אוהב את האישה הזאת.
"אני מעריך את זה מאמא", נשקתי על ראשה ארוכות ואחרי זה הלכתי למשרד של אילני.
פתחתי את הדלת, יניר ואימרי ישבו מולו והקשיבו לדבריו בקפידה.
"מה קורה חבר'ה?", שאלתי ונשענתי על הדלת.
"טוב שבאת תקשיב…יש התקדמות מהצד של רונן. הוא כבר לא במעקב אחריי. הוא מתחיל להבין שזה לא משחק ושהבת שלו באמת נמצאת שם", אילני אמר ונראה כל כך מרוצה מהעניין.
"יופי, מצויין", סוף סוף הבן אלף נזכר בבת שלו.
"כן…אבל אני צריך שירד לי מהגב לגמרי…אני רוצה שאימרי יהרוג אותו היום באחת-עשרה בדיוק כשהוא יהיה בדרך למועדון שלו", סעמק, ברית לא תעמוד בזה. הוא ימות והיא תישאר לבד.
"אני רוצה שתעיף את אמסילי מהבית, אם הוא נשאר אני יורה לו כדור בראש", אמרתי והרגשתי את העצבים מחלחלים בגופי.
"סגור", אילני אמר, הוא כנראה ממש מקוצה מהעניין.
"משוחררים", הוא אמר וחייך חיוך רחב.
אימאי ויניר יצאו, אני נשארתי והתיישבתי מולו על הכיסא.
"אילני, מה אני עושה איתה אחרי שיהרגו אותו?", רגלי החלה לרעוד מלחץ ועצבים. פחדתי לשמוע משהו שלא הייתי רוצה לעשות.
"אתה יודע בדיוק מה אתה צריך לעשות", בדיוק כמו שחשבתי…הוא רוצה שאהרוג אותה. סעמק אני לא מסוגל.
"אבל…רק אחרי שהוא ימות", הוא אמר ומשהו בי איכשהו נרגע. אולי אימרי לא יצליח?אולי משהו יתפקשש.
"טוב, רק תגיד לאמסילי שיצא מהבית למה הוא מתגרה בי יותר מידי בסוף אני אירה בו", ירקתי בעצבים ואילני צחק קלות.
"כשתגיע…הוא לא יהיה שם", הנהנתי כהוכרת תודה וקמתי מהכיסא.
"תודה בוס", "אילני", הוא התעקש. "בשבילך אני תמיד אילני", הוא הוסיף וחייכתי. הוא כמו אבא בשבילי, לפעמים יש סי רצון לחבק אותו, לחבק ולהודות לו על הכל. אבל הוא לא יבין אני חושב…
יצאתי ממשרדו ומהבית ונסעתי בחזרה הביתה.
כשנכנסתי הביתה, אמסילי כבר לא היה.
"ברית", היא ישבה בסלון וצפתה בטלוויזיה.
התיישבתי על ידה והבטתי בעיניה שנראו כה תמימות. התמימות לא עזבה אותי. טמונה בה עמוק.
"אמסילי יותר לא יהיה בבית", הודעתי לה, היא התרוממה עם מבט מןפתע ומרוצה.
"יש!תודה!", היא צעקה וחיבקה אותי. לא ידעתי איך להגיב…אבל ידיי כבר הגיבו מעצמן. עטפו את גופה והחזירו לה חיבוק.
רציתי להרגיש אותי ממזמן…להרגיש שוב את המגע הנעים שלה, את הידיים הקרות שלה שהייתי נוהג לחמם אותן תמיד.
"ברית", קראתי בשמה והבטתי בעינייה מקרוב.
"אידור…" היא לחשה את שמי וקירבה את פניה אל פניי. הרגשתי את נשימותיה החמות על פניי, אהבתי את ההרגשה.

ברית:

היינו כל כך קרובים, עצמתי עיניים וישר הרגשתי את שפתיו מתרסקות על שפתיי בחוזקה. התנשקנו בטירוף, בתשוקה עזה ובאגרסיביות. כל השנים שהחסרנו…
הגעגעתי לטעם המתוק של שפתיו…למגעו.
הוא הרים אותי והושיב אותי עליו…תמיד אהבתי את הכוח שבו, שאני נכנעת לו.
הוא הפסיק לנשק אותי ולקחנו אוויר. הוא הביט בי במבט…רך ולא עצבני.
"אידור…התגעגעתי אליך", אמרתי לו והורדתי את החולצה.
עיניו הביטו על פלג גופי העליון שהיה חשוף לנגד עיניו בתאווה. הוא שם את ידו על החזה שלי והחל למשש בעדינות.
"את האישה הכי מושלמת שיצא לי להכיר", הוא לחש….נראה כאילו דיבר לעצמו.
הרגשתי את איברו עץכמעט מתפוצץ מהמכנס שלו.
"אידור, אני רוצה שנעשה את זה…" הוא הביט בי וקם מהספה כשרגליי כרוכות סביב גופו.
נכנסנו לחדרו…הוא זרק אותי על המיטה, בחוזקה ופלטתי גניחה. הרגשתי חוסר אוויר מהרצון לשכב איתו.
הוא הביט בי עם המבט המשגע שלו ופשט את חולצתו. הגוף שלו כל כך מושלם!
הרגשתי טירוף מתחולל בין רגליי ובטני התחתונה התהפכה בלי סוף.
" תתפשט כבר!", צעקתי מהחוסר סבלנות, רציתי להרגיש אותי בתוכי.
"אל תדאגי, אני הולך לזיין אותך ככה שלא תוכלי ללכת שבוע", הוא אמר והוריד את מכנסו ביחד עם הבוקסר.
איברו הגדול שוב נגלה אל מולי. שכחתי שהוא גדול כל כך.
הוא משך אותי מרגליי אל קצה המיטה והוא התיישב על ברכיו על הריצפה. הוא פיסק את רגליי ונדך את שפתיו התחתונות.
"את מושלמת…", הוא מילמל לעצמו והחל להתקרב עם פניו לכיוון איבר מיני. הנשימות החמות הטריפו אותי. רציתי כבר להרגיש אותו.
הוא נישק את איברי בעדינות. זה היה כל כך נעים…עד שלשונו החלה לטייל במעגלים, מעלה ומטה. בכל מיני צורות על איברי והתחלתי להתפתל מהההרגשה הנעימה הזאת.
"אידור!", גנחתי בחוזקה. אני מהנשים הקולניות במיטה. קשה לי להיות בשקט.
"התגעגעתי לגניחות שלך", הוא אמר והתרומם מהריצפה.
הוא עצר בדיוק רגע לפניי שהגעתי לסיפוקי.
הוא נשכב מעליי ופיסק את רגליי בחוזקה.
הוא נישק אותי בשפתיי נשיקה קטנה ונעימה וחדר לתוכי בחוזקה. הייתי כה רטובה שהחדירה לא כאבה לי כלל אלא הייתה נעימה.
הוא חדר אלי בחוזקה, קולות הפימפומיפ כבר החלו להישמע וזה חירמן אותי בטירוף. הוא הרים את רגלי וההרגשה הייתה יותר נעימה מהתנוחה הזאת.
"רוצה יותר חזק?", הוא שאל בהתנשפות. עיניו לא ירדו מאיברי והוא החל לגעת בו עם האצבע, העצים את ההרגשה הנעימה שהרגשתי. וואו!
אני בגן עדן.
הוא הפסיק לרגע…
רק הנשימות הכבדות של שינינו נשמעו בכל רחבי החדר.
"למה הפסקת?", שאלתי אותו. הוא הרים אלי מבט ונשכב לצידי.
"אני עצרתי כי כבר לא יכולתי להחזיק יותר. אני רוצה שזה יהיה ארוך שתהני מזה", נישקתי את שפתיו, הוא דואג לי. הוא רוצה שגם אני אהנה. הוא מושלם.
"אתה מושלם אידור…", לחשתי לו וליטפתי את פניו בעדינות.
"לא…את מושלמת ברית", הוא אמר ונישק את שפתיי ברוך.
נגעתי באיברו שעדיין היה קשה כמו בטון.
עליתי מעליו והחדרתי אותו לתוכי.
רק שגבי היה מופנה אליי.
"ברית…את עשית טעות", הוא אמר והפליק על ישבני בחוזקה.
"אחח!התחת המושלם הזה. הוא יהרוג אותי", הוא אמר והחל להחדיר אותו באיטיות.
"תשכבי על ארבע", הוא פקד עליי.
עשיתי כדבריו והוא נצמד אל ישבני עם גופו.
הוא החדיר אותו והחל לפמפם בחוזקה ולהרעיד את ישבני.
"אידור…אידור…אידור!", גנחתי בקול והוא החדיר אותו יותר חזק ויותר מהר. הטריף אותי לגמרי.
"אידור!", צעקתי…גמרתי. הרגשתי זרמים בכל גופי, הרגשה של ריחוף ואיברי פעם.
"תסתובבי", הוא אמר והוציא את הנוסל שלו על החזה שלי.
התנשמנו בטירוף…הוא נראה כל כך נלהב.
הוא ירד מהמיטה והוציא מהמגירה של השידה מגבונים וניגב את החזה שלי ואת איברו.
אחרי שהתנקנו, הוא נשכב לצידי ומשך אותי לחיקו.
"נהנית?", הוא שאל וגרם לכופי להיצטמרר.
"כן אידור, היה מושלם…ואתה?", שאלתי.
"חיכתי לרגע הזה מאז שהגעת", הוא לחש לאוזני וליבי קיפץ בתוך חזי.
עצמנו את העיניים, ושקענו לשינה עמוקה ומתוקה. לראשונה מאז שהגעתי לכאן.
*
אני רוצה להודות לכל הבנות שהגיבו לי על כל הסיפורים, אתן חיממתן את ליבי ואני מתרגשתתתת כל פעם לקרוא את התגובות המהממות שלכן. אני כל כך אוהבת ומעריכה אתכן!
אין לכן מושג עד כמה. אין עליכן בעולם!!!!תודה רבה!