באת ושינית את כל החוקים – פרק 22

אידור:
השחלתי את הנשק אל תוך הנרתיק הקטן שהיה מחובר למכנס הג'ינס השחור שלבשתי ואת הארנק אל תוך הכיס הקדמי.
ברית ישבה בסלון, הביטה בי בדאגה.
אני ואימרי יוצאים למשימת חיסול, אנחנו הולכים לחסל את הבן של אביאל אבוטבול. הוא בקשר טוב עם רונן, אבא של ברית. לאט לאט נגיע גם אליו.
"למה תמיד מוציאים אותך למשימות האלה?", היא שאלה בשקט, קמה מהספה ונעמדה על ידי. הניחה את ידה הקרירה על גבי החשוף והעבירה צמרמורת במורד גבי.
הסתובבתי אליה ועינינו נפגשו. כמה שהיא יפה…
"כי אני הרוצח הכי מיומן שלו, הכי טוב בצוות." הסברתי, היא עצמה את עיניה הירוקות ונשמה עמוקות.
"אני לא רוצה שתלך, אני מפחדת שיקרה לך משהו", היא הזילה דמעה מלוחה ומיהרתי לנגב אותה.
"אל תבכי, אני לא הולך לבד. אני הולך עם חברים, הרבה חברים שיגבו אותי." היא כרכה את שתי ידיה סביב גופי ונתנה לי חיבוק חזק.
חיבקתי אותה בחזרה וקברתי את פניי בצווארה, מסניף את הריח הטבעי המשכר שלה.
"אני אוהב אותך", לחשתי, גורם לה להצטמרר.
"אני אוהבת אותך יותר, בבקשה תשמור על עצמך", היא כמעט לחשה, ברעד.
"לא יקרה לי כלום, אני בלתי מנוצח", חייכתי והבטתי בעיניה המרגיעות.
"יש לי מה להפסיד, תהיי בטוחה שאני אחזור", הוספתי וגרמתי לחיוך רחב לשחק בשפתיה האדמדמות.
"אני שמחה שפגשתי אותך שוב, אפילו בנסיבות האלו. העיקר שאני איתך שוב", היא אמרה וגררה גם את חיוכי, מאוהב באישה שלי.
"אני יותר ממאושר", לחשתי על שפתייה ונישקתי אותן ארוכות.
"טוב…אני חייב לזוז, אימרי מחכה לי", אמרתי ונתתי לה חיבוק אחרון.
נישקתי שוב את שפתייה ויצאתי מהבית.
נכנסתי לרכב, התיישבתי במושב שליד הנהג.
אימרי נתן גז, יש לנו חצי שעה נסיעה.
הבטתי מבעד לחלון, חושב על המשימה והמהלכים שאנחנו אמורים לעשות.
"אתה מכיר אותה עוד מלפניי", הוא קבע עובדה וגרר את מבטי לעברו.
"אימרי, אל תתחיל עכשיו. אין לי זין לשיחה הזאת", ירקתי וכבר התחלתי להתעצבן.
"אתה באמת חושב שאני אלך ואלשין עליך?אתה לא מתבייש?אני מכיר אותך שנים. אתה כמו אח בשבילי", הוא אמר את כל זה בכעס, כעס עליי על החוסר אמון בו.
שתקתי, לא התחשק לי לדבר על זה.
"תפסיק להיות כזה מופנם איתי, אני חבר שלך", הוא ניסה להחזיר את האמון.
"אימרי, בחייאת תעזוב את זה עכשיו, נדבר על זה אחרי המשימה כשנחזור הביתה. נשב על בירה ונדבר על הכל." הוא העיף מבט לעברי וחזר להביט על הכביש.
"סגור אח שלי", הוא נירגע והמשיך בנסיעה.
אחרי נסיעה של חצי שעה הגענו למועדון שהבן זונה אמור להיות שם.
חנינו ליד הרכב של יניר.
יצאנו ואימרי נעל את הרכב שלו.
יניר, קובי ולידור יצאו מהרכב והצטרפו אלינו.
"כולם יודעים מה צריך לעשות, נכנסים רואים אותו ומחוררים לו את כל הגוף", הסברתי שוב את המהלכים בשקט. הם הנהנו והתקדמנו לכניסה של המועדון. הסלקטור לא בדק והכניס אותנו ישירות.
המקום היה מלא בזונות, עם לבוש מינימלי וגברים שיכורים, גמורים מהתחת.
התקדמנו בזהירות לעבר הבר, כל אחד מחפש בעיניו את טום אבוטבול, אבל הוא לא נמצא בשום מקום. הגענו מוקדם כנראה.
נעמדנו על יד הבר, מזמינים בירות שלא נראה חשודים.
מישהי נעמדה מולי והחלה לרקוד בחושניות, מגרה אותי במבטיה. אבל ברית עכשיו יושבת בבית ודואגת לי, בחיים אני לא אפגע בה, לא אבגוד בה.
היא הסתובבנ עם הגב אליי והחלה לנענע את התחת השופע שלה, התחלתי להזיע, יש לי חולשה לישבנים מהסוג הזה.
"סעמק", מלמלתי לעצמי ולא יכולתי להפסיק להסתכל.
"אתה בא לסיבוב?", היא שאלה והבטתי בה בזלזול. נדתי את ראשי וחייכתי בשעשוע. מבטה הפך מחושני למופתע ואז לעצבני.
היא הלכה מעוצבנת והתקדמה לגבר הבא שעיניה קלטו.
"בואנה אתה פראייר, פיספסת תחת כמו שלה מה אתה הומו?" לידור שאל.
"כוס אמא שלך מי הומו?אנחנו באמצע משימה. אין זמן לזיונים." צעקתי בזעם והוא השתתק.
"הנה הוא, קדימה להתפזר חבר'ה." אימרי אמר. יניר, לידור וקובי הלכו לכיוון השירותים ואני ואימרי אחרי טום.
הוא נכנס עם כמה מהחיילים שלו, מחייך כמו מניאק, מרגיש כמו מלך.
"הבן זונה הזה מחייך, כוס אמא שלו הזונה", אימרי התעצבן, אני חייכתי כי הוא ממש קיצוני בתגובות שלו.
הוא נעצר על יד השירותים ואחרי כמה שניות נכנס לבפנים.
אני ואימרי נכנסנו אחריו.
קובי לידור ויניר, נשארו לשמור, שאף אחד לא נכנס.
טום היה באחד התאים, אני ואימרי הוצאנו את הנשק שלנו וחיכינו שיצא.
הדלת של התא נפתחה וטום יצא מחוייך, ידע שאנחנו מחכים לו. הוא הביט במבט אכזרי, זמם משהו שאנחנו עדיין לא יודעים.
הוא הרים את ידו שאחזה בנשק וירה פעמיים לכיוון אימרי, אימרי נפל על הריצפה ואני נותרתי המום מהמהירות והפתאומיות שזה קרה.
"יבן זונה", צעקתי ויריתי בו כדור בבטן, הוא נפל על הריצפה. התקרבתי אליו והתיישבתי עליו.
"יבן זונה!" צעקתי והחטפתי לו אגרוף בפנים, עוד אגרוף ועוד אגרוף. הוא כבר עצם את עיניו ואני המשכתי. "יבן שרמוטה, בן זונה" צרחתי בכל כוחי והדלת נפתחה. קובי רץ לעבר אימרי ואני כיוונתי את הנשק על ראשו של טום.
פירקתי את כל המחסנית על ראשו וצנחתי על הריצפה בחוסר כוחות.
כולי הייתי מרוח בדם שלו ופרקיי אצבעותיי נפצעו מהמכות החזקות שהחטפתי לו.
הבטתי באימרי וקמתי ישירות אליו.
הוא החל להשתעל, חזק ונשימותיו לא היו סדירות.
הוא עומד למות.
"אימרי, אחי אני אוהב אותך. הכל יהיה בסדר" ניסיתי להרגיע אותו, ללא שום הצלחה.
רעדתי בכל גופי מהפחד לאבד אותו.
"אי…אידור, זה אבוד. אני אוהב אותך…".
עיניו נעצמו ונשימותיו דמו.
הוא מת, החבר היחיד שהיה לי מת.
הבטתי בו, בהלם מוחלט.
לא מצליח לעכל, הוא אינו יותר.

תודה על הדירוגים והתגובות בפרק הקודם, ממש העלתן לי חיןך על הפנים אתן לא מבינות כמה אני מעריכה את זה!
אוהבת עד אין סוף!
אשמח גם לחוות דעת:)