בוספו של דבר הכל מתחבר- פרק 11(:

ניגשתי אל הדלת ,איתי עמד מאחורי פתחתי את הדלת וזה היה טוהר עם מזוודות ביד
אני:"טוהר?" הייתי מודהמת
טוהר:"הבנתי משהו.." חייך
אני:"מה הבנת?"
טוהר:"שאני לא יכול בלעדייך ,עדן את החיים שלי, אני לא מוכן לוותר עליך בכזאת קלות ,אז חזרתי! חזרתי בשבילך עדן לא בשביל אף אחד אחר! לא בשביל לירון או בשביל המשפחה שיש לי בארץ! רק בשבילך, אני אוהב אותך אוהב אותך עדן!"
אני:"אנ..אני.. אני לא יודעת מה להגיד לך" פתאום איתי נעמד לידי ושם עלי את היד.
טוהר:"אה.. מה קורה אחי?" אמר וראיתי את הדמעות שבעיניו
איתי:"מושלם אח שלי.." נכנסנו לבפנים וישבנו בסלון, הבאתי לו משהו לשתות והתחלנו לדבר.
אני:"אז טוהר למה חזרת?"
טוהר:"בשבילך." איתי נחנק מהקולה והחל להשתעל.
איתי:"היא עכשיו שלי אז עם לא אכפת לך שלא נריב עליה ולא נהרוס חברות אני ישמח."
טוהר:"חזרתי בשבילה כי היא שלחה לי מכתב שבגללו עזבתי את הכל וחזרתי."
אני:"איזה מכתב?" הייתי בשוק כי לא שלחתי לו שום מכתב.
טוהר:"הנה התקראי.."
המכתב:
אהוב שלי, חיים שלי, נסיך שלי, אני לא יכטולה לחיות עוד שניה בלעדייך..
עוד שניה בלי הריח שלך,בלי היופי שלך,בלי האופי שלך,בלעדיך!
מחכה וסופרת כל שניה עד שתחזור,אני פה תמיד,ואחכה לך.
כי אתה הוא אהבת חיי! אוהבת המון עדן <3
אני:"אני ..אני לא כתבתי את זה!!"
איתי לקח מידי את המכתב וקרא אותו והחל להתעצבן, ויצא מהבית שלי בזעם.
אני:"למה עשית את זה? למהה?" צעקתי על טוהר
טוהר:"כי אני אוהב אותך עדן! אוהב אותך מה את לא מבינה?!" צעק בחזרה
אני:"אני כבר לא יודעת מה לעשות! אני אוהבת את איתי מאוד מאוד ועד ששכחתי אותך שלקח לזה זמן ושוב אתה חוזר בחזרה?!"
טוהר:"עשיתי את כל זה כי אני אוהב אותך."
אני:"עכשיו אני רחוקה מימך,ולא שלך… סליחה טוהר" הרכנתי את פני
טוהר:"הבנתי שאת רחוקה ושאת לא שלי, אני עוד יעשה שתהיי שלי!" אמר ויצא מהבית ,הרגשתי ממש מובכת ומתוסכלת ולא יודעת מה לעשות, התקשרתי לאיתי והוא סינן אותי, שלחתי לו הודעות הוא לא ענה לאף אחת. אמא הגיעה הביתה והייתה לצידי בהכל, ואז התקשרתי לשיר ואמרתי לה שתבוא אלי ,כל הזמן שהיא הייתה אצלי ברובו בכיתי ולא הצלחתי להתגבר על כל מה שהיה לי היום.
בערב בערך שיר חזרה לבית שלה,ואני יצאתי לסיבוב בשכונה, כל הדרך שהלכתי חשבתי על מה שקרה לי היום, החזרה הפתאומית של טוהר והכעס של איתי ועל מה שקורה לי על מה שקורה לי בלב, שבזה? אני לא שולטת כל כך לא רציתי להתאהב בטוהר או באיתי אבל זה קרה וזה לא בשליטתי אני לא יכולה לשלוט על הרגשות שחולפות אצלי במוח.בלי לשים לב הגעתי לבית של איתי והוא היה בחוץ בטיול עם הכלב שלו, רצתי אליו בצעקות: "איתי!! איתי!!" הוא ראה אותי ועצר במקום
איתי:"אני כל כך מצטער על היום! שפטתי אותך מהר מדי."
אני:"כן אני מבינה,גם עלי זה נפל פתאום."
איתי:"את בטוחה שאת לא כתבת את המכתב?"
אני:"לא ,אני נשבעת לך שלא!! מעניין מי כתב אותו…"
איתי:"אני סומך עליך ואוהב אותך!" חייך ונישק אותי. הרגשתי שסגרתי את המעגל עם איתי ועכשיו נשאר לי לסגור עם טוהר.
אני:"אני שמחה שאתה סולח לי ..!" חייכתי
איתי:"אני לא שמח!" הייתי בשוק "אני מאושר!!!" צעק את זה
חיבקתי אותו חזק חזק והתקדמתי לכיוון הבית שלי…