בין הגלים- פרק עשרים ושמונה: הערב אני הולכת לשכוח

בין הגלים: פרק עשרים ושמונה- הערב אני הולכת לשכוח!
נקודת מבט תאיר

׳אתמול מת, המחר עוד לא הגיע, ישלי רק את היום ואני מתכוון להיות מאושר ביום הזה.׳ גראוצ׳ו מרקס
עבר שבוע מאז שבר סיפר לי את האמת. שבוע שאני מתחמקת ממנו ומכולם, בשיעורים אני יושבת לבד ובהפסקה אני נשארת בכיתה, רק אני והאוזניות. חוץ מזה רוב הזמן אני סגורה בחדר ורואה כמעט מלאכים.
כרגע, אני לא מסוגלת להתמודד עם בר, או עם כל אחד אחר. הבנאדם היחידי שראיתי במהלך השבוע הזה זאת נופר. האמת שגם את שי לא ראיתי, הוא לא ניסה לבוא יותר מפעם אחת שאמרתי לו ללכת, ואני מבינה אותו. נופר סיפרה לי שהוא ובלה התחילו לצאת. וכל כך שמחתי בשבילו! ידעתי שהוא אוהב אותה, אוהב אותה כמו שחשבתי שבר אוהב אותי…
״חלאס! אני לא מסוגלת לראות אותך ככה!״ אמרה לי נופר בעצבים שהיא נכנסת לחדר.
״היום זה יום שישי! כולם יכולים לצאת לאן שהם רוצים ואין שעת עוצר. אז היום את ואני נוסעות לאח שלי הגדול לדירה שלו לעשות שישי ואז אנחנו יוצאות. אני ברורה לך?!״ שאלה
״כן המפקדת!״ אמרתי והצדתי.
״משוחררת חיילת״ אמרה בקריצה, ושתינו צחקנו.
״טוב, אז אני אלך להודיע לשי לפחות׳ אמרתי לה, והיא הנהנה לכן בראשה בזמן שהיא מוציאה בגדים מהארון, בשביל לארוז.
יצאתי מהחדר, ופסעתי אל חדרו של שי. האמת שהתגעגעתי עליו, כבר שבוע שלא דיברנו בכלל.
הגעתי לחדרו, ודפקתי על הדלת. תוך שנייה היא נפתחת, וראיתי את בר, הוא היה רק בבוקסר, ומאחוריו השתחלה בלונדינית ועליה חולצתו. הוא בא לומר משו אך קטעתי אותי.
״ אח שלי פה?״ שאלתי אותו במהירות.
״לא הוא במחששה עם בלה״ אמר לי, הנהנתי והסתובבתי הולכת במהירות מחדרו.
עאלק חשובה לו, הרגשתי את הדמעות בעיניי, אבל ניגבתי אותן במהירות, הערב אני הולכת להינות ולשכוח מכל מה קרה, במיוחד מבר, לא משנה מה! אני אעשה הכל כדי לשכוח…
הגעתי למחששה, וראיתי את שי מעשן ולידו יושבת בלה, שהתעסקה בפלאפון שלה.
״שי״ קראתי לו. עמדתי בכניסה, וכולם הפנו את מבטם עליי.
״אני נוסעת עם נופר לאח שלה לעשות שישי״ אמרתי לו, והוא הנהן להסכמה
עשיתי אחורה פנה וחזרתי לחדר, הערב אני הולכת ליהנות.

נקודת מבט נופר
החלטתי שכל הקטע עם שביט לא מתאים לי עכשיו, אני לא סגורה שהתגברתי עוד על קרולוס, אז אמרתי לו לבוא לחדר שלי, והחלטתי לומר לו את כל מה שאני מרגישה.
״היי יפהשלי, מה רצית?״ שאל אותי ובה לנשק אותי, אבל סובבתי את ראשי.
״הכל בסדר?״ שאל במבט לא מבין.
״תקשיב שביט… אתה נסיך והכל אבל…״
״תמיד יש אבל״ שמעתי אותו ממלמל באנחה.
״אני לא בטוחה שהתגברתי על קרולוס.״ אמרתי לו והשפלתי את ראשי.
״שנינו יודעים שזה לא נכון, נופר.״ אמר לי, הרמתי את ראשי, והסתכלתי עליו במבט לא מבין.
״שנינו יודעים, שברגע שתראי אותו, את תמרחי עליו ותקפצי על לחזור עליו״ אמר בזלזול עם חיוך מגעיל ורע פרוס על פניו.
״תעוף מפה״ סיננתי מבין שפתיי, והתאפקתי לא להעיף לו סטירה.
״העונג כולו שלי״ אמר בחיוך ארסי, ויצא מהחדר.
״בן זונה״ מלמלתי בעצבים, והמשכתי לארוז. הערב אני הולכת לשכוח. לשכוח מהכל, לשכוח מהפנימייה ואני הולכת לבלות עם אחי ועם תאיר.

נקודת מבט תאיר
״תאיק, בואי כבר ייבשנו לאח שלי את הצורה״ צעקה לי נופר שהייתי בשירותים. עשיתי את האירגונים אחרונים.
״הנה, אני מוכנה יא קרצייה.״ צעקתי לה בחזרה ויצאתי מהמקלחת.
״ברוך השם״ היא מלמלה באנחה ושילבה את ידיה על חזהה
״הא הא״ מלמלתי בציניות כאילו צוחקת.
לקחנו כל אחת את המזוודה שלה, והלכנו לכוון הכניסה.
״חכי דקה!״ אמרתי לה ועצרנו בבת אחת.
״ מה עכשיו?!״ שאלה בעצבנות.
״ אני רוצה להגיד ביי לשי״ אמרתי בפנים תממימות. היא נשמה עמוקה בעצבים, וגיחכתי.
״בואי כבר קרצייה״ אמרה וחייכתי חיוך ניצחון.
הלכנו לכוון המחששה ואז שמעתי את השם שלי.
״ היא סתם היסטרית," שמעתי את קולו של שי מדבר.
״כאילו מי ישמע, אז הוא מכיר אותה וואו״ אמר בזלזול, וקימטתי את פניי בכאב ואי הבנה, נופר הסתכלה עליי, וליטפה את גבי.
"גם נופר סתם היסטרית.״ קולה של בלה נשמע, מ שגרם לי טיפה שוק.
״בואי נעוף מפה, שמעתי מספיק״ אמרה נופר.
״גם אני, הערב נשכח הכל״ אמרתי לה בחיוך. והיא הנהנה גם היא בחיוך.
התקדמנו לכיוון הכניסה ואז ראיתי תדבר הכי מושלם בעולם. זה היה בחור, בעל שיער זהב בסביבות שנות העשרים לחיו, היו לו עיניים חמודות דבש, הוא היה גבוהה ועורו כהה במקצת, והשרירים שלו בלטו מעבר לחולצתו הכחולה, הוא נשען על פרארי שחורה.
״וזה אח שלי, דניאל״ אמרה בחיוך. והתקדמנו לעברו.
״דניאל, תכיר את תאיר, תאיר תכירי את דניאל״ אמרה נופר בחיוך מציגה ביננו.
״נסתבר שיש לך גם חברות יפות״ אמר בחיוך פלרטטני, והמשיך להסתכל לעברי, ואני חייכתי לעברו בחזרה בחיוך ביישני.
״צר לי להפריע לרגע המדהים הזה, אבל כדאי שנסע, תאיר, יש לנו שופינג לעשות לערב״ נופר אמרה בהתלהבות וקרצה לעברי.
״ מה יש בערב?״ שאל ממשיך לבחון אותי מכף רגל ועד ראש.
״אנחנו יוצאות״ עניתי לו.
״אני וחברים שלי יכולים להצטרף?״ שאל והסתכלתי אל נופר בעיניים מתחננות.
״ברור״ אמרה וקרצה לי שנית.
״יאללה בואו ניסע״ אמר. ישלי תחושה טובה לגבי הערב הזה…

הגיע השעה 21:00. כולם עושים אתה אירגונים האחרונים שלהם, לבשתי ג׳ינס סקיני גבוה ושחור, עם חולצה אפורה כהה פתוחה בצדדים, שכתוב עליה״Look Like A Lady, Think Like A Boss" בוורוד מרקר, היא גם גם הייתה בטן, שמתי עגיל לפופיק בצבע ורוד כמו הכתוביות, כן עשיתי היום נופר שכנעה אותי. ובצבע של הכתוביות גם הטופ סטרפלס שמתחת לחולצה, לבשתי עקבים שחורים, כן עקבים, כדי לשכוח אני צריכה להשתנות קצת, רק ללילה אחד! לילה אחד בחיים שלי להרגיש כמו כולם. שמתי איילינר מסקרה, ואדום ורוד יפה, סדרתי עם שערי, והייתי מוכנה, ויפהפייה.

נסענו לכוון המועדון כל הדרך דניאל הסתכל עליי דרך המראה, הוא לבש חולצה מכופתרת ורודה בצבע שהייתי לבושה בו, וגם העגיל בגבה שלו היה בצבע הזה, תספורת המארניס שלו הייתה , מסודרת יפה, והוא היה עם ג׳ינס ארוך ושחור.
ברגע שהוא קלט את מבטי הוא קרץ לי.
הגענו למועדון ויצאנו, ריח של אלכוהול וסיגריות מילא את האוויר, נכנסנו במהירות לתוך המועדון בעזרת דניאל וחבריו כבר היו בפנים את נופר איבדתי במהירות, אבל קלטתי אותה ליד הבר, והלכתי במהירות עליה.
״מוכנה לשכוח הערב?״ שאלה אותי, והנהנתי בראשי.
״שתי כוסות פילדלפיה בלי כלום חלק״ אמרה לברמן, והוא הביא לנו, מפה אני כבר לא זוכרת, אני רק זוכרת שביקשנו עוד כוס ועוד כוס ואז מיהרנו לרחבה, רקדנו צמוד צמוד להרבה בנים עד שמשהו סובב אותי, זה היה דניאל, רקדנו צמוד צמוד כל הערב, הוא נגע לי בתחת, בחזה, אבל לא היה לי אכפת.
״את חמודה עוד יותר שאת שיכורה״ אמר לי, גם הוא שיכור, "מה דעתך נפרוש הביתה נופר נראלי תישאר פה״ אמר לי והנהנתי בראשי, נכנסו על המכונית שלנו נוסעים במהירות לדירתו.
נכנסנו מתנשקים לדירה מתקרבים לחדרו, נפלנו על המיטה, שלאט לאט הבגדים יורדים…