בית ספר לאומנויות-11 סוף סוף….

סוף סוף יש לי זמן להמשיך (בחינה במתמטיקה וזה..)

מקווה שאתם תאהבו למרות שרוב הסיכויים שלא..
מצטערת על ההתעקבות שלי
פשוט אני הייתי ממש צפופה בזמן
טיול סוסים
שיעורים באנגלית
המצאת שירים
והתאמנתי בציור כדאי להתקבל לתלמה ילין
ועוד..
הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה
הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה
הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה
הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה
הרבה הרבה הרבה (לא עשיתי העתק הדבק!) אה כן וזאת סדרה ממש קצרה של עשרים פרקים או איפול שבעה עשרה שמונה עשרה וזה כי פשוט אין הרבה מה לכתוב כי זה סיפור שאני ממציאה בזמן שאני כותבת חח אידיוטי נכון….
דברים אז בלי עיקובים נוספים הפרק שלי:

********************************

פגשתי את עומרי ברכבת
הוא הסתכל על הפרצוף שלי וצחק
"את נראית כמו עגבנייה" אמר ופרץ בצחוק עוד יותר גדול
"תצחק תצחק אבל זה אומר בלי חיבוקים" אמרתי והוצאתי לשון
הוא הרצין ועשה פאפיפייס
"טוב בסדר חתיכת פאפיפייס"
הוא חיבק אותי וכמובן הכתפיים שלי בערו ואני נאנקתי בכעב
"אופס סליחה" התנצל וחיבק אותי בעדינות יותר
יצאנו כשהידים שלנו שלובות זו בזו.. (אני כבר שומעת אתך עושות "אווווו איזה חמודים הם")
נכנסו לבית ספר כול תזוזה קטנה כעבה לי אז תחשבו מזה לשכוב בלוק ציור על הגב מיכון שיש לנו תחרות ציור
תחרות טומטמת עושה לי חיים קשים
תנו לי להסביר מה זה תחרות ציור זה כמו שאתם חושבים..
רק שזה עם זמן מוגבל של שעה
וצריך לציור נושא שנבחר מראש על ידי השופטים אנחנו לא יודעים מה הנושא
וזה חבל כי זה היה עוזר מאוד (הלוואי שיכולתי לדעת לגבי תלמה ילין..)
התיישבתי בכיתה ליד המקום של סתיו שהיה עשוקה במשהו לא ברור
"מה ת'עושה??" שאלתי וניסיתי להציץ
"שום דבר" אמרה ומיהרה להסתיר
"או-קיי" אמרתי בחשש
פתאום הרגשתי יד על כתפי
צעקתי כי בדיוק במקום שבו נשרפתי הכי קשה הונחה היד של דייב
."מה קרה??" שאל בבהלה
"הסטומה נשרפה בים"
"סביר"
"אז על כמה התערבנו על עשרה שקלים או על חמש דולר?"
"חמש דולר תביא מהר" היא אמרה בצחוק בשעה שאני הבטתי בהם המומה
"אתם אשכרה התערבתם על זה?"
"מה זה אשכרה?" שאל דייב אה נכון שחכתי שהוא לא יודע ממש טוב עברית בטח לא סלנגים
"סוג של מילה נרדפת לאתם באמת.." הסבירה סתיו
"לא נכון זה-" התחלתי לומר
אבל השופטים שלנו שאלה במקרה המורים נכסנו עם התלמידים שלהם
"התיישבו-" התלמידים האחרים ועומרי בניהם התיישבו מלפנינו "-היום תראו את תחרות הציור הראשונה של שנה כול פעם אנחנו בוחרים נושא אחר הפעם בחרנו בנושא אביב"
יש בדיוק משהו טוב…… אני התחלתי לצייר ציורים כאלה
"התחילו לצייר"
שלפתי עיפרון והתחלתי לצייר איתו על הדף ציירתי יער בשולים
אבל גם ציירתי פרח אביבי כזה פרח חרצנית שהייתה פתוח למחצה שהעלים שלו לא היו ישרים כלפי הצדדים אלה קצת מעוקלים למעלה
בתוך הפרח באבקנים שלו (הפרח היה מרכז התמונה ולכן יצא גדול בהרבה מפרח רגיל)
ציירתי גוף של נערה מתמתחת קמה משנה והוספתי לה שמלה
של חרצנית וכנפיים
כן זאת הייתה פיה אבל אתם מכירות את הסרט פנטזיה.. הזה של וואלט דיסני
אז לקחתי את זה מזה קטע של פיות ממפצח האגוזים
התחלתי לצבוע לאחר שסיימתי את הבעת הפנים הישנונית שלה
את החרצנית בלבן כמובן ואת האבקנים בצהוב תינוקי לימון
הפיה עצמה הייתה בלי צבע לא יודעת למה חשבתי שה ייתן לזה יופי
השעה הסתיימה בדיוק כאשר נשאר לי לצבוע עוד עלה אחד צבעתי אותו במהירות
"הראו לנו את הציורים שלכם.."
סובבתי את הכן יחד עם לילי סתיו דייב שני מיכל ליבי שרון והילה
הסתכלתי על של כולם זה של ליבי משך את תשומת לבם של כולם הראו שם שקיעה
ולא סתם אחת שקיעה מאחורי גבעה מלאת פרחים יפים
איך היא הספיקה את זה בשעה אין לי מוסג!!
וכצפוי ליבי ניצחה אני שמחה בשבילה אבל טוב זה מאכזב קצת
"גם הציור שלך טוב סתיו" אמר דייב לסתיו שלקחה את זה לא הכי קל
"נכון הוא היה מעולה" אמר עומרי היא משכה באפה ו הביטה בי
"אין לך מה להיות מבואסת יפיופה שלי הציור שלך מאוד יפה" אמרתי לה
היא חייכה חיוך קלוש
"תודה גם שלך"
חייכנו והיום נגמר ויצאנו לחופשת פסח (ככה יצא)
חזרתי הביתה בשתיים מזמרת את יום שישי את יודעת….
"יום שיש את יודעת יש בעיר מסיבה אווהההה" צעקתי
סימן שאני בבית
עד חמש וחמישים ראיתי טלוויזיה
(שדרך אגב שלי תוקנה סוף סוף אבל איבדתי את כול ההקלטות שלי)
ואז קיבלתי SMS מסתיו
סתיווש- בא לך לבוא לישון אצלי???
אני- כן סבבה
סתיווש- תבואי עם פיג'מה
אני- או-קיי
בדרך לבית של סתיו שבראש העין הישנה
ראיתי שאין אורות בבית שלה
הדלת הייתה פתוחה נכנסתי
הכו היה חשוך
ופתאום…