בלונים אדומים של אהבה – פרק 8

אוריאל הלך במורד השביל לכיוון ביתו. הוא לא רצה שאף אחד ידע שלפיד השתמשה בו ושיחקה איתו כמו שמשחקים עם ילד. באיזשהו מקום , הוא הבין שאחרי הכול , אביטל צדקה אך הוא רצה עוד הפעם לנסות לכבוש את לפיד הפעם להציע ללפיד להירשם לתחרות צילומים בית ספרית.
לפתע , מבלי לשים לב, אביטל , משאלה , מפל ומשאלה השיגו אותו, כשהוא הסתובב לפניהן , הן הבחינו שעיניו היו מלאות בדמעות.
" כן, אני כלי שבור." אמר אוריאל בקול שבור.
" מה , מה קרה לך? מה ראית?" שאלה אביטל בדאגה.
" ראיתי את לפיד ואת החבר שלה, רפאל מחובקים וצמודים זה לזה. רק הבנתי שהיא שברה את ליבי והחליטה שהיא תשתמש בי ולא רק זה היא לא באמת יצאה איתי, היה לה את החבר הזה שלה עוד קודם." קרא אוריאל בקול שבור.
" תירגע, אוריאל , אני יודעת שאתה שבור. העיקר שפקחת את העיינים והבנת איזו מין בן אדם היא לפיד. אך אני לא אתן לעניין הזה לעבור ככה בשקט. אני עוד אחשוב על משהו בשביל שלפיד וחברותיה ילמדו לקח. הם לא ישברו את כל הלבבות של החברים שלנו." קראה אביטל בכאב.
" משאלה , את יכולה להשאיר אותי ואת אביטל לבד?" שאל אוריאל ללא חיוך והוא הביט על אביטל שהתבוננה בו ממושכות.
" כן , בהחלט. לשניכם יש הרבה מה לדבר." חתמה משאלה והשלושה השאירו את אביטל ואוריאל לבד.
" אביטל , כמה טעיתי וכמה לא האמנתי לך כשהזהרת אותי לגביי לפיד, בזה אני לגמרי חייב לך התנצלות. איך לא שמתי לב שלפיד רק רצתה להשתמש בי ולשחק במשחק הילדים שאני הייתי הילד שהאמנתי בה כל הזמן ולא הבנתי כמה היא ניצלה אותי." אמר אוריאל בבושה והוריד את ראשו בקרקע.
אביטל ניסתה לעודד אותו ככל שיכלה .
" אוריאל, מה קרה לך? כמובן שסלחתי לך ועוד משהו , שיש לי להגיד לך זה כמה שאני אוהבת אותך. אחרי הכול , אנחנו החברים הכי טובים." קראה אביטל בחיוך וכשהיא ראתה שהוא חייך אליה בחזרה. היא חייכה גם.
" אביטל.." אמר אוריאל בחיוך חמים , הוא התקרב אליה כדי לנשקה. היא נסוגה מפניו.
" לא , אוריאל. אני עדיין לא מוכנה לזה.." אמרה אביטל בעצב וקמה ממקומה.
" אביטל, חזרי , אביטל!" צעק אוריאל לעברה. אבל אביטל כבר לא שמעה אותו.
היא התרחקה ממנו מהר מאוד , אביטל מאוד מאושרת מבפנים אך עדיין היא לא ידעה אם אוריאל שכח באמת את לפיד.
אם הוא אהב אותה , אז הוא צריך לתת לה זמן. אביטל חשבה על רעיון התחרות הבית ספרית של הצילומים.

אוריאל הלך במורד השביל לכיוון ביתו. הוא לא רצה שאף אחד ידע שלפיד השתמשה בו ושיחקה איתו כמו שמשחקים עם ילד. באיזשהו מקום , הוא הבין שאחרי הכול , אביטל צדקה אך הוא רצה עוד הפעם לנסות לכבוש את לפיד הפעם להציע ללפיד להירשם לתחרות צילומים בית ספרית.
לפתע , מבלי לשים לב, אביטל , משאלה , מפל ומשאלה השיגו אותו, כשהוא הסתובב לפניהן , הן הבחינו שעיניו היו מלאות בדמעות.
" כן, אני כלי שבור." אמר אוריאל בקול שבור.
" מה , מה קרה לך? מה ראית?" שאלה אביטל בדאגה.
" ראיתי את לפיד ואת החבר שלה, רפאל מחובקים וצמודים זה לזה. רק הבנתי שהיא שברה את ליבי והחליטה שהיא תשתמש בי ולא רק זה היא לא באמת יצאה איתי, היה לה את החבר הזה שלה עוד קודם." קרא אוריאל בקול שבור.
" תירגע, אוריאל , אני יודעת שאתה שבור. העיקר שפקחת את העיינים והבנת איזו מין בן אדם היא לפיד. אך אני לא אתן לעניין הזה לעבור ככה בשקט. אני עוד אחשוב על משהו בשביל שלפיד וחברותיה ילמדו לקח. הם לא ישברו את כל הלבבות של החברים שלנו." קראה אביטל בכאב.
" משאלה , את יכולה להשאיר אותי ואת אביטל לבד?" שאל אוריאל ללא חיוך והוא הביט על אביטל שהתבוננה בו ממושכות.
" כן , בהחלט. לשניכם יש הרבה מה לדבר." חתמה משאלה והשלושה השאירו את אביטל ואוריאל לבד.
" אביטל , כמה טעיתי וכמה לא האמנתי לך כשהזהרת אותי לגביי לפיד, בזה אני לגמרי חייב לך התנצלות. איך לא שמתי לב שלפיד רק רצתה להשתמש בי ולשחק במשחק הילדים שאני הייתי הילד שהאמנתי בה כל הזמן ולא הבנתי כמה היא ניצלה אותי." אמר אוריאל בבושה והוריד את ראשו בקרקע.
אביטל ניסתה לעודד אותו ככל שיכלה .
" אוריאל, מה קרה לך? כמובן שסלחתי לך ועוד משהו , שיש לי להגיד לך זה כמה שאני אוהבת אותך. אחרי הכול , אנחנו החברים הכי טובים." קראה אביטל בחיוך וכשהיא ראתה שהוא חייך אליה בחזרה. היא חייכה גם.
" אביטל.." אמר אוריאל בחיוך חמים , הוא התקרב אליה כדי לנשקה. היא נסוגה מפניו.
" לא , אוריאל. אני עדיין לא מוכנה לזה.." אמרה אביטל בעצב וקמה ממקומה.
" אביטל, חזרי , אביטל!" צעק אוריאל לעברה. אבל אביטל כבר לא שמעה אותו.
היא התרחקה ממנו מהר מאוד , אביטל מאוד מאושרת מבפנים אך עדיין היא לא ידעה אם אוריאל שכח באמת את לפיד.
אם הוא אהב אותה , אז הוא צריך לתת לה זמן. אביטל חשבה על רעיון התחרות הבית ספרית של הצילומים.