בלתי אפשרי- פרק 13

נ.מ. גיא

בוקר הטיול.
קמתי אחרי שינה דפוקה בשק"ש עם זבובים ויתושים היה מתיש …
אבל אני אוהב טיולי אוהלים זה הכי מגניב שיש.
"גיא" שמעתי את אבא קורא
"כן אבא"
"בוא תעזור לי לחתוך ירקות לארוחת בוקר"
באתי לעזור לאבא שלי עם ארוחת הבוקר, ראיתי שהוא מתלבט אם לדבר איתי או לא.
"גיא תענה לי בכנות, אתה גם מרגיש שיש משהו בין איתמר לליהי?"
אופס מה זה? מאיפה זה בא חי, בטוח נהייתי אדום הרגשתי את זה.
"גיא הכל בסדר?"
"כן כן בטח" רק זה חסר לי עד שליהי שיתפה אותי במה שקרה בלילה שהיא תחטוף צעקות מאבא
"נראה לי שאין בינהם כלום למה אתה חושב"
"לא יודע ככה הרגיש לי"
"נראה לי שאתה טועה"
"טוב הרגעת אותי למה אתה יודע שאני ממש לא רוצה שליהי תיכנס עכשיו לשטויות האלה של קשרים עם בנים היא ממש צעירה וחוץ מזה שבודאי לא עם איתמר, אני מאד אוהב אותו אבל אני לא חושב שז בריא סוג כאלה של קשרים בתוך המשפחה"
וואי אני חייב לעשות משהו בנידון,
להגיד לליהי שתיזהר מאד כי אבא יהרוס להם הכל.

נ.מ. ליהי
"טוב אני יוצא עם גילי לקנות דברים למנגל תשמרו על הילדים על הדרך נעשה קצת זמן איכות
נכון גילי? לא יזיק לנו…….." אבא הסתכל בחיבה על גילי
הוא אוהב אותה
כל כך כיף לראות את אבא מאושר עם גילי.
היא עושה רק טוב לחיים שלו- היא דוגמא בשביל אישה טובה עבורי
לעומת אמא שנשארה מאחור ולא מצליחה למצוא את האחד שלה.

"ליהי ואיתמר בואו רגע" שמעתי את גיא
"שבו רגע אני רוצה לדבר איתכם"
הילדים הסתובבו סביבינו וגיא אמר לנו
"תקשיבו מקודם אבא שלי ניגש אלי ושאל אותי אם אתם בקשר כי ככה הוא הרגיש ןשאם כן הוא ממש כועס
אני לא אומר לכם להיפרד קחו את המידע הזה למקום הנכון הבנתם?"
הרגשתי כאילו מישהו הפיל עלי פצצה על הראש
אוקי זה מה שחששתי וזה קורה
לא אין מצב

"טוב תודה גיא
אתה יכול להשאיר אותנו רגע לבד?"
"תקשיב איתמר אני מצטערת אבל לא פשוט לא אין על מה לדבר אני לא מסוגלת להמשיך
זה הדבר שהכי חששתי ממנו וזה קורה"
"אני פשוט לא רוצה שנפגע
שתינו
כי אבא שלי הוא מאד החלטי בדברים האלה"
איתמר הסתכל עלי בעיניים עצובות פגועות, אוף הלב שלי יוצא אליו
לא יכולתי לראות אותו ככה זה כמו הפעם הראשונה שאמרתי לו שאנחנו צריכים להפסיק את זה

הוא גבר
קשה לי לראות אותו כזה פגיע
טוב זה פשוט לא משתמע לשתי פנים ככה זה וזהו אני עושה קאט לרגשות שלי נקודה אני לא מתבלבלת אין על מה לדבר זה בכלל לא שאלה.

יואו אני לא מאמינה יורד לו דמעות.

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף די אני עוד שניה יתחיל לבכות

זה לא אמיתי הסיפור הזה
ידעתי שבסוף מישהו מאיתנו יפגע
ידעתי

"איתמרוש תקשיב לי מאמי " התרככתי מעט "איתמר אני יודעת זה קשה אבל אני מעדיפה לחתוך עכשיו ולא שהרגשות שלנו יהיו עוד יותר ועוד יותר עמוקים"

נ.מ. איתמר

"ליהי עצוב לי שככה את מוותרת עלינו אבל אני לא יכול להילחם בלעדיך"
"אם זה היה שתינו הייתי ממשיך
כשאת מרימה ידיים מלכתחילה אני יודע שזה אבוד"
זהו מבחינתי נגמר הטיול לא היה לי חשק לאכול ולא מנגל ולא מסלולים רק רציתי לחזור הביתה

כולם מסביב דיברו חוץ ממני ומליהי שתינו ישבנו כל אחד בצד אחר שקטים מכונסים משחקים בפלאפון זהו….

הרגשתי שאני נאכל מבפנים אני רוצה את הילדה הזאת איתי אני לא יכול לחשוב על ההתחלה היפה שלנו שככה מתרסקת

אני רוצה עוד ועוד ועוד

נכנסנו לאוטו בדרך הביתה היה שקט
גם טל וגיא הבינו שזה לא זמן לדיבורים
ליהי ישבה מאחורה ואני רואה אותה במראה דומעת ללא סוף
אני שבור אני לא רוצה להסתכל אחורה ולראות את גיא מחבק אותה זה הורס אותי אני הייתי צריך להיות במקומו.

הגענו לבית של גיא וליהי

ליהי ירדה מהאוטו בלי לדבר

גיא בא מקדימה ואמר לי באוזן "תהיה חזק גבר אני יודע שזה קשה אבל כדאי לך להיכנס לסיפורים יותר קלים מהמשפחה שלנו" וקרץ.