בלתי אפשרי- פרק 14
נ.מ ליהי
"גילי מה העניינים? מה שלום המתוקים?"
"מלא זמן לא הייתי שבת בא לי לבוא השבת"
"וואי איזה כיף ליהי שאת באה גם איתמר בא הוא ממש ישמח שיהיה לו מישהי לחברה"
"אה גם איתמר בא? טוב בסדר" נעתקה לי הנשימה
אני מנתקת את הפלאפון, ליסוע לשבת לאבא וגילי? לא לא לא אין מצב אני לא הולכת לעשות את זה לאיתמר שוב דוקא בגלל שהוא חשוב לי אין על מה לדבר זה לא יקרה אני לא באה לשבת וגורמת לו להרגיש שוב את זה וחוץ מזה שאני רוצה כבר לשכוח אותו ולהתגבר עליו
"גילי מה נשמע? תקשיבי אני לא יבוא לשבת אמא ממש ביקשה שאני ישאר כי היא לא רוצה להישאר לבד וסבא וסבתא שלי לא בבית אז אין לה לאן ללכת ואני גם צריכה ללמוד למבחן וגם אני לא יודעת אם יהיה לי כוח לנסיעה ארוכה ו…"
"ליהי מה את מתרצת תירוצים? "גילי צחקה
"שמת לב כמה תירוצים בחצי שניה?"
"תפסיקי את לא חייבת לבוא ומתי שאת רוצה את יודעת שהבית פתוח בשבילך ואנחנו מחכים לך והילדים שמטורפים עלייך.
דברי איתי מתוקה טוב"
אויש איזה נס לפחות היא אישה טובה ומבינה שיש משהו שאני לא רוצה להגיד ולא מתחילה לחפור
נשמה הגילי הזאת
חצי שנה אחרי
חוה"מ סוכות
נ.מ. ליהי
הפלאפון מצלצל
-גלי-
"ליהי מה הענינים? טוב גלי חג שמח, מה הולך?"
"טוב, תגידי בא לך לבוא איתי לישיבה הגדולה קווי ה' בחשמונאים? לשמחת בית השואבה?"(למי שלא יודע בישיבות נהוג שבסוכות בחול המועד מביאים תזמורת וכל הבחורים רוקדים)
"יאללה לא אכפת לי אני לא עושה היום משהו מיוחד" אמרתי
"סגור אז בשמונה וחצי תתארגני אני יבוא לאסוף אותך עם אח שלי שנוסע לשם גם"
"תודה גלי נדבר"
שבע וחצי בערב נכנסתי להתקלח עשיתי פן חלק ארוך השיער שלי היה מדורג טבעי עם פוני בובה לא היה נראה לי שצריך יותר מזה
לבשתי חצאית קצרה לבנה עם גופיה פסים כחול לבן ומעל זה קרדיגן כחול ליקרה עם שרוול שלושת רבעי, שמתי סנדלים לבנות פלטפורמה גבוהה קש עם פס כחול בין הפלטפורמה לרצועות, קצת בושם איפור עדין עם איילינר כחול ואני מוכנה.
הפלאפון מצלצל גלי על הקו
"ליהי אנחנו למטה מחכים לך"
"אני יורדת"
איזה דיקנים טו מאצ'
"איזה יפיופה נכנסת לנו לאוטו "
"תודה גלי גם את חתיכה לא פחות"
"תודה נשמה "
נסענו נסיעה של שלושת רבעי שעה
"בואו הגענו" אמר אח של גלי
יצאנו מהאוטו ונכנסנו למתחם של הישיבה
כבר מרחוק שמענו את השירים והריקודים מתה על שמחות בית השואבה משמח אותי לכל השנה
עלינו לעזרת נשים שהיתה בקומה השניה של הישיבה תפסנו מקום ליד החלון וצפינו בבחורים רוקדים
"ליהי מי זה הבחור? הזה הוא מוכר לי."
"מאות בחורים רוקדים איך את מזהה בכלל מישהו ?" אמרתי לגלי
"לא לא סתכלי ההוא בצד שמאל הכי קרוב לחולון שלנו את רואה? עם חולצה לבנה ומכנס קרם"
"גלי איך אני יזהה כולם פה לבושים בערך אותו דבר"
"נו תסתכלי" גלי כיוונה אותי עוד ועוד ועוד
זה איתמר…………………..
מה הוא עושה פה?
יו הוא באמת עלה לישיבה גבוהה אני בכלל לא זכרתי ולא התעניינתי רק רציתי לשכוח ממנו
גילי סיפרה לי שהוא עבר ישיבה אבל הקשבתי לה בחצי אוזן לא יותר מידי
והוא עבר לכאן כנראה,
שיט שיט שיט למה עכשיו?!
לא רוצה לזכור ולהיזכר
"ליהי מה עובר עליך?"
"גלי אין לי כוח לעמוד אני יורדת שניה למטה להתאוורר טוב?"
"בואי אני ילווה אותך"
"לא אין צורך כמה דקות וחוזרת"
רציתי שקט לא רציתי אף אחד איתי
ירדתי במדרגות התישבתי על סלע בקצה מתחם הישיבה מקום פתוח לאויר
משב רוח מרענן ליטף את לחיי פתאום אני שומעת קול מאחורי
"ליהי? מה את עושה כאן?"
הי זה חבר של איתמר יניב
"יניב מה המצב?"
"בסדר ליהי את נראית לא הכי מבסוטה יחסית לחג"
"אה לא הכל בסדר אני סתם יושבת פה להתאורר מהמחנק בעזרת נשים"
"טוב, את רוצה לשתות משהו?"
חמוד היניב הזה תמיד איתמר סיפר לי איזה לב טוב יש לו
"לא תודה יניב, אני באתי מהבית :)"
"אם ככה אז את בטוח מסודרת… טוב נכנסתי, בי חג שמח"
לא עוברות חמש דקות ואני שומעת את הקול המוכר והממכר הזה
אוף על הקול הזה
"ליהייייייייי?"
"מה את עושה פה?"
-זה איתמר-
יניב הלך לספר לו שאני כאן.
אוף הייתי צריכה להזהיר אותו איזה פאדחנית
"איתמר, מה שלומך?"
"בסדר ליהי חג שמח מה איתך? איזה יפה את"
"אני בסדר איתמר" הסמקתי אני כבר לא רגילה שהוא אומר לי את זה (הוא אמר לי את זה בדיוק יומיים… איך התרגלתי לכן ואיך התרגלתי ללא אין לי מושג)
"מה את עושה פה?"
"האמת שבאתי לשמחת בית השואבה כי חברה סיפרה לי ולא ידעתי שאתה לומד פה"
"כי אם היית יודעת שאני פה בטוח לא היית באה " השלים אותי איתמר
"נכון " השפלתי את המבט
"פתאום ראיתי אותך וזה זרק אותי אחורה בבום" אמרתי כמעט בלחישה
"את עד כדי כך שונאת אותי ליהי?"
"איתמר איך אתה מדבר??" הייתי בשוק ככה הוא חושב עלי שאני שנאת אותו? מסכן שלי, עם מה הוא מתמודד
"אז אחרת אין לי הסבר למה ככה העפת אותי ממך"
"איתמר אתה יודע שאני לא רציתי להרחיק אותך
זה היה כתוצאה של משהו לא נגדך חס וחלילה."
"ליהי שלי את מידי צעירה בשביל להבין מזה אהבה וכדי להבין שאהבה אמיתית נלחמים עליה ולא זורקים אותה ככה לפח כאילו היתה קליפת תפוח"
שתקתי נפגעתי מהמילים שלו אבל הבנתי שהוא צודק
הבנתי שאני מדחיקה משהו גדול מאד
רגשות עמוסים שרוצים רק לפרוץ ולהכיל מישהו שיש אליו יותר ממשהו
נ.מ. איתמר
אני לא מאמין שאני רואה את הנסיכה הזאת פה
כל העבודה שעשיתי עם עצמי חצי שנה הלכה באותו שניה לעזאזל.
היא יפיפיה, תראו את השיער שלה והגוף המושלם וואוו
חצי שנה שאני עובד על עצמי להסביר לעצמי שהיא בטוח שונאת אותי שהיא בטוח לא רוצה אותי וזה הסיפור ולמה שאני ילך ויעבוד על משהו לבד וכו וכו
והיא באה והפילה את זה כמו המשחק דומינו ראלי.
אני מאוהב יותר מאי פעם.
רק אני בספק ענק אם זה הדדי.
היתה שתיקה ארוכה .
ירדו לה דמעות מהעיניים, אוף לא התכוונתי לזה
"אתה צודק איתמר אני באמת עשיתי משהו הזוי.
לקחת משהו כזה גדול ופשוט להעיף אותו זה לא נכון אנחנו קרובים אחד לשני ברמות הכי גבוהות שיש "
"איתמר אתה השקעת בי כל כך הרבה אני מצטערת כל כך "
"אני מבקשת ממך סליחה ואני לא יודעת אם זה יספיק" ראיתי שהיא חוששת מהבאות
"ליהי שלי מתוקה אני סולח לך העיקר שתסכימי לפחות לנסות לא משהו מחייב אלא ניסיון של קשר שנראה את ההתקדמות שלו לאן זה יתפתח"
"איתמר אתה צודק תודה שאתה מסכים בכלל לקבל אותי חזרה אני לא חושבת שזה מגיע לי
בוא ננסה לשקם את המערכת יחסים שלנו ונראה לאן זה יוביל אבל בינתיים מתחת לרדאר טוב?
עדין אין לי אומץ להתמודד עם אבא שלי"
"בסדר ליהי בשבילך אני מוריד גם את הירח אז לא להגיד לאבא שלך? לא כזה מסובך…."
צחקנו
איך התגעגעתי לצחוק הזה
"אפשר לפחות לתת לך יד להרגיש אותך?"
"כן
רק יד "
תפסתי לה את היד ולחצתי אותה חזק חזק
"אאוצ' ככה אוהבים?"
לא אמרתי לה ככה זה שנותנים רק יד
היא צחקה והביאה לי גם את היד השניה שלה "ככה לפחות הכאב יתחלק בין שתיהם" אמרה
נתתי לה נשיקה חזקה על כל יד
"בואי מתוקה ניכנס לשמחת בית שואבה ואחרי זה אני אקח אותך הביתה
טוב?"
"בסדר איתמר"
נ.מ. ליהי
אני לא מאמינה שעשיתי את זה
רק אחרי שראיתי אותו הבנתי כמה התגעגעתי איזה חתיך הוא יואו ואיזה נשמה ענקית למות מהנשמה שלו
איזה כיף שהוא נתן לי להיזכר בדבר המדהים הזה שקוראים לו איתמר אני לא הולכת לפספס את זה שוב בחיים הולכת לתת לזה צ'אנס ענק
נכנסתי לעזרת נשים והרגשתי שהלה שלי רוקד משמחה יחד עם הרוקדים למטה
תגובות (1)
סוף סוף נתת צ'אנס!
מושלםםםםםםםם
תמשיכי!!