בלתי אפשרי- פרק 21

נ.מ. ליהי

"איתמרי מה העניינים?"
"טוב ילדה יפה, מה שלומך?"
"אני בסדר, אמא שלי אמרה לי שאנחנו נפגשים היום עם הרפי הזה בשש וחצי בערב באיזה מסעדה בירושלים והיא רוצה שתבוא בערך בשבע וחצי, זה בסדר מבחינתך?"
"האמת שזה בסדר אבל אני לא רוצה להרגיש שאני מגיע מאילוץ, רק אם זה באמת מתאים, אני יכול לחכות גם להזדמנות הבאה" יואו שירגיע את הטאקט שלו ומהר, מזמינים אותך תבוא.
"איתמר תפסיק להיות כזה נימוסי, אני צריכה אותך שם ואני בטוחה שגם גיא ואמא שלי" התחננתי
"אם זה בשביל ברור שאני בא" אוהו באמת תודה
"תודה איתמרי יאללה אני מחכה לך אני ישלח לך הודעה איפה זה כי הקשבתי לאמא שלי בחצי אוזן…" אמרתי לו
"טוב אני מחכה לראות אותך בובה ואל תהיי מידי יפה שהוא לא יגנוב לי אותך" איזה קנאי
"אני יהיה יפה בשבילך" אמרתי לו
"טוב אז אני מסכים" הוא צחק

חמש אחרי צהריים חורף, קריר בחוץ, נכנסתי להתקלח, יצאתי לבשתי שמלת גולף קצרה מסריג בצבע בורדו עם חגורה צרה במותן שחורה ואבזם זהב, לבשתי את המגפיים השחורות שלי הגבוהות, עשיתי קוקו גבוה עם בייביליס ופוני חלק לצד בושם ויצאתי מהחדר, אמא שלי לקחה את המפתחות ויצאנו החוצה, היתה שתיקה בדרך,
"אמא למה את כל כך לחוצה?" אוף אני לא יכולה לראות את אמא שלי המלאה שמחת חיים ככה שקטה,
"ליהי שלי תקשיבי מתוקה, את תמימה, את נמצאת באהבה הראשונה שלך ומאחלת לך שהיא תהיה לכל החיים ולא תצטרכי להתנסות בכל סוגי האהבות אבל פרק ב' הוא קשה ומתיש, אני הולכת עם המון חששות להצעה הזאת, יש דברים מאד מפתים ומבריקים ויש דברים שפחות, זה לא פשוט וצריכים הרבה תפילות והשתדלות שגם אם נחליט שאנחנו מתחתנים שהדברים אכן יעלו על דרך המלך" היא דיברה בשקט אך בעוצמה,
היה לי כל כך קשה להיות חסרת אונים לידה ולראות שאין לי איך לעזור לה
"טוב אמא מה שחשוב זה שאנחנו איתך, אוהבים אותך ונתמוך בך בכל מה שתחליטי
"תודה ילדה אהובה שלי"

אספנו את גיא מהישיבה שלו
הגענו למסעדה ובקצה המעדה אנחנו רואים אותו יושב ומחכה לנו, הוא קם לקראתינו רפי
הוא היה די גבוה מגולח עם שיער שחור ומעט שערות אפורות, משקפיים, יחסית רזה לגילו, הוא היה לבוש מוקפד כיאה להייטקיסט מבוגר.
"שלום נעים מאד אני רפי ואת ליהי ואתה גיא?" וואי כמה שנים הוא מעשן? איזה קול כבד.
"אכן אני ליהי" אמרתי וחייכתי חיוך מזויף
"אני גיא נעים מאד" הושיט גיא את ידו
"בואו שבו" הזמין אותנו לשבת
"אז איפה את לומדת?" התענין
"אני באולפנה בעיר מגורים שלנו" אמרתי
התגלגלה שיחה נעימה, הוא היה בן אדם חכם עם המון ידע, הרגשתי שאמא שלי לא מרגישה הכי בנוח לידו, הזמנו לאכול ואמא שלי ממש נברה בצלחת, היא היתה איתנו ולא איתנו, והוא דוקא הרגיש ממש בנוח ושיתף אותנו בזה שיש לו ארבעה ילדים, שתיים רבו איתו מייד אחרי הגירושים ועוד שתיים בקשר איתו, דוד בן 23 עובד בחנות בגדים וליאת בת 27 נשואה עם שתי ילדים
הפלאפון שלי צלצל, איתמר היה על הקו
"ליהי אני מחוץ למסעדה אפשר להיכנס?" איזו הקלה, הוא מגיע
"כן בוא אתה מוזמן"
"רפי אני רוצה שתכיר את הבן זוג שלי קוראים לו איתמר הוא עוד שניה ייכנס" הבהרתי לרפי
"שלום חברים" איתמר נעמד מאחורי הכסא שלי
"הי איתמר" כמה שמחתי לקראתו, קמתי אליו הוא חיבק אותי, הביא כסא והתיישב על ידי
המשכנו את הפגישה עוד כשעה
רפי ואיתמר דוקא הסתדרו ודיברו הרבה בינהם
באיזשהו שלב רפי כבר היה צריך ללכת
"טוב היה נעים מאד להכיר אתכם, אני מאד שמח שפגשתי את הילדים של אישה מאד מיוחדת שהכרתי, אני צעריץ של אמא שלכם" צחק והסתכל עליה
היא חייכה אליו
"רפי תודה גם לי היתה ממש נחמדה הפגישה" היא סיכמה את האירוע
נפרדנו לשלום ונשארנו עם אמא שלי
"נו מה אתם אומרים ילדים?" שאלה אמא
היתה דקה שקט
ואז איתמר אומר לה "את האמת שהוא נראה בן אדם נחמד אבל אני לא מאד שמח להגיד את זה אבל אני מרגיש שאני חייב ומרגיש מספיק בנוח להגיד את זה שאת לא נראית רגועה לידו" הוא אמר בעדינות
איזה אומץ יש לו
תותח

"אני אמרתי מקודם גם לליהי ואני יגיד את זה גם לך ולגיא, איתמר נישואים שניים זה לא פשוט, יש המון דברים שצריכים לבדוק, ואחד מהדברים זה גם את הקשר עם הילדים אם זה מסתדר, יש ברפי המון מעלות שאני מרגישה איתם טוב ויש דברים שפחות, אני גרושה כבר קרוב ל10 שנים, נפגשתי עם המון גברים וראיתי שאין מושלם, תמיד אני יצטרך להתפשר, דביר וגילי זה זוג מיוחד אין הרבה זוגות כאלו שמוצאים נפש תאומה בנישואים שניים, אני נראה לי יצטרך להתפשר והרבה, ואם כבר להתפשר אז זה על החסרונות של רפי, אז נכון אני מאד לחוצה כי אני מרגישה שהדברים רצים מאד מהר ופתאום זה נהיה אמיתי, רפי כבר ממש רומז על רצון לחתונה ואני לא יודעת עד כמה אני מוכנה לזה נפשית" סימה אמא
"אז זה פשוט מאד תהיי חזקה כמו הבת שלך" אמר איתמר
"תעשי את הדברים בקצב שלך ואל תתני לאף אחד להכתיב לך את החיים"
אני גאה בו תמיד יודע להגיד את הדבר הנכון במקום הנכון.
"אתה צודק איתמר אני גם חושב כמוהו" אמר גיא
"אמא את צריכה לתת לדברים את הזמן, חיכית 10 שנים אין סיבה שתרוצי עם הדברים שבמקום שיתפתחו בתוך חודש יתפתחו בתוך שלושה חודשים, לא יקרה כלום לרפי אם הוא יחכה קצת"
"אתם צודקים אבל זה לא כזה פשוט כמו שאתם חושבים" אמרה אמא בשקט
"תתפללו עלי שיהיה לי טוב" אוף נקרע לי הלב

"טוב זזנו" אמרה אמא
"איתמרוש אתה רוצה שאני יחזור איתך?" שאלתי
"אני מאד מאד רוצה מתוקה אבל אמא שלך צריכה אותך תיסעי ונדבר אחרי זה בטלפון"
"תודה גבר שלי, אתה מדהים ורגיש, בי לילה טוב"
אני מאוהבת יותר מיום ליום, איזה רגיש הבחור הזה