בלתי אפשרי- פרק 26

נ.מ ליהי

טוב הכל מאורגן, המתנה לאיתמר בתיק, נשאר לי רק להתלבש לפני איתמר יבוא מה הוא חושב לעצמו שאנחנו יוצאים בשבע בבוקר? טוב לא משנה, העיקר שנהיה ביחד יהיה כיף!!!
צחצתי שיניים לבשתי חצאית ג'ינס ארוכה מתרחבת עם חגורה ג'ינס וסריג דק לבן עם קפוצ'ון מאחורה וכיתוב תכלת מקדימה נעלי ספורט קוקו גבוה איפור עדין ו…. איתמר נכנס הביתה, שמעתי את הפסיעות שלו
"בובה שלי איזה כיף שאת מוכנה" הוא חיבק אותי והרים אותי עליו
"יפה לך האייליינר התכלת" הוא העיר
"תודה מותק שלי גם אתה נראה יפה"
"יאללה נצא?" הוא לקח את התיק שלי
שמתי משקפי שמש על השיער ויצאנו, נסענו קודם לכינרת אכלנו שם ארוחת בוקר שקנינו בדרך וישבנו על החוף ואכלנו, אחרי זה נסענו למפל סער, הצטלמנו שם, ואחרי זה עלינו לחרמון היינו שם איזה שעתיים, עשינו את הרכבל, כבר נהיה צהריים נסענו לצפת, הלכנו לחנות של אוכל מוכן וקנינו את כל האוכל, נכנסנו לסטקייה וקנינו שווארמה טייק אווי הגענו לצימר שהשכרנו הוא היה מקסים, ממש על קצה ההר בעיר העתיקה עם נוף מדהים, ג'קוזי, מיטה מהממת פשוט מושלם
התישבנו לאכול,

"בא לך שניכנס לג'קוזי?" שאל אותי איתמר
"יאללה בוא ניכנס להתקלח ואז" אמרתי לו
"סגור אני נכנס את אחרי" איתמר אמר
איתמר נכנס ויצא עם חלוק מגבת "יאללה כנסי בובה אני מחכה לך ומארגן את הג'קוזי בינתיים"
נכנסתי להתקלח ושמתי את הבגד ים הורוד שלי כם החוטים המשובצים אבנים קטנות
יצאתי מהאמבטיה עם החלוק מגבת איתמר כבר היה בתוך הג'קוזי שהיה מלא מים
התפדחתי להוריד את החלוק לפני איתמר אני לא רגילה שהוא רואה אותי ערומה,
"אני לא מסתכל" איתמר אמר, הרגישות שלו זה קטסטרופה
הורדתי את החלוק ונכנסתי
התיישבתי מול איתמר
"איזה בגד ים יפה, את כל כך יפה גם כשאת לבושה גם כשאת ערומה, אני אוהב אותך"
הוא קירב אותי אליו והתנשקנו נשיקה ארוכה, הוא ליטף אותי לאורך הגב החשוף ואני רק נתתי לעצמי להישען עליו ולהנות
היינו די הרבה זמן בג'קוזי, יצאנו והלכנו לנוח איזה שעה לפני שבת

התעוררנו ממש קרוב לכניסת שבת
לבשתי שמלה כסופה קצרה עם חגורת מתכת דקה ושרוולי שלושת רבעי וסנדלים כסופות גבוהות, שיער פתוח ובננה עם סיכה קטנה
הלכנו ביחד לבית כנסת לשמוע קבלת שבת היה מאד יפה לשמוע את השירה, חזרנו לחדר אכלנו ביחד ושרנו היה מהמם, ואז הבאתי לאיתמר את המתנה שלו, הבאתי לו שרשרת עם קמע ובפנים הקדשה ממני ממש יפה, שילווה אותו בצבא יחד עם הדיסקית
איתמר התרגש מאד מאד מאד, זה היתה הפעם השניה בחיים שראיתי אותו בוכה, לא בוכה ממש אלא עם דמעות.

כשהלכנו לישון כמובן שהוא היה חייב לשלוח ידיים לכל מיני מקומות אבל נתתי לו כל עוד זה בגבולות הקיימים:)
ונרדמנו מחובקים- פעם ראשונה! זו היתה הרגשה מדהימה
היתה שבת מושלמת!

חודש אחרי

נ.מ. איתמר

יואו המפקד שלנו ביקש מאיתנו להשאיר פלאפונים עד הערב בחדרים, אני מתחרפן מזה שלא הספקתי אפילו לכתוב SMS לליהי היא בטח מתחרפנת מדאגה
וואי אני לא מאמין שתים עשרה שיחות שלא נענו מליהי
מה קרה??