בלתי אפשרי- פרק 36

יום שלישי

היום הפגישה שלי עם גלעד

עברו עלי ימים קשים מאד
ימים עם המון דמעות והמון עידוד מכל הכיוונים של כל הסובבים אותי
בימים האלה הספקתי גם ללכת ליועצת זוגית שתדריך אותי איך להתמודד עם המצב ההזוי הזה
איתמר כמובן ליווה אותי בכל צעד, לא שיחרר אותי לשניה
שאלתי אותו באיזשהו שלב אם הוא הולך גם להיות צמוד אלי בחופה אם יקרה משהו
הוא צחק
"ליהי אני תמיד איתך גם בלב"
הלב שלי דופק
אין לי מושג עוד איך זה לצאת עם מישהו אחר
התרגלתי כל כך לאיתמר
אני לא יכולה לנחש אפילו איך זה עם מישהו אחר
עוד שעה הוא אמור לבוא לאסוף אותי
הוא התקשר אלי בבוקר וקבענו לשש בערב
היה לו קול גברי כזה יותר מאיתמר
אבל הוא היה נשמע דוקא סימפטי

מה אני ילבש?
אין לי כוח להתלבש
הוצאתי חצאית בהירה מהארון קצרה
לבשתי גופיה לבנה עם הדפס עדין של פרחים ורוד בהיר עם קרם וירוק
ומעל זה קרדיגן ארוך ורוד בייבי
עשיתי פן לשיער עם קצת בייביליס ובננה ללמעלה
סנדלים קרם בהיר גבוהות
איפור עדין כמו שאני אוהבת עם עיפרון ירוק ושפתון בצבע ניוד
מספיק להיום

SMS מאיתמר
אני בטוח שאת מאד יפה עכשיו, תני בראש כמו שאת יודעת, מחזיק לך אצבעות

אין אין האיתמר הזה, מאיזה חומר הוא קרוץ
גלעד התקשר "אני בחוץ תצאי כשתהיי מוכנה"
יצאתי מהחדר נתתי נשיקה לאמא, אמא מסכנה כמעט התעלפה מרוב לחץ,
"תשמרי על עצמך ליהי שלי"

יצאתי החוצה,
הנה הוא
אוטו יפה דוקא נראה משהו טוב
"הי שלום נעים מאד אני ליהי" חייכתי בנעימות
הוא דוקא נראה חמוד, לא כמו איתמר אבל הוא נראה טוב, בנות אחרות היו קופצות עליו אבל זה פחות הטעם שלי
"נעים מאד אני גלעד, את נראית יפה" הוא החמיא לי
"תודה" הסמקתי, מי מחמיא לי פה?
"גם אתה"
"תשמעי אני זה פחות מסובך לי את זה האישיו…." צחקנו ביחד
"אתה צודק"
עשיתי לעצמי סוויטש בראש עכשיו את יוצאת עם חברה לשתות כוס קפה, אל תסתכלי עליו לא בתור הבן זוג לעתיד ולא בתור האבא של הילדים שלך
חברה
דוקא בתור חברה הוא נחמד
יצאנו מהאוטו, ואוו הוא הרבה יותר גבוה מאיתמר, הוא נראה טוב
ישבנו באיזה בית קפה קרוב לבית שלי,
דיברנו, לא שמנו לב אבל כבר עברו שלוש שעות, הוא היה איש שיחה מענין, סוג אחר
יותר גברי כזה, איתמר הוא כזה רגיש, אוף הוא חברה, מה את רוצה ממנה? שתהיה רגישה?
הוא סיפר לי הרבה סיפורים מהצבא שלו וכו
"וואי השעה כבר תשע וחצי" הוא הסתכל בשעון
"היה לי כל כך נחמד איתך שלא שמתי לב שהזמן עבר" הוא חייך
"גם לי היה מאד נחמד" חייכתי בחזרה
"בואי אני יחזיר אותך הביתה" הוא הציע
"תודה"

הוא שילם ויצאנו
הגענו הביתה דלי
"תראי אני יודע שיותר מקובל להודיע בטלפון אבל אני מרגיש יותר טוב ויותר פתוח בשביל להגיד לך כבר עכשיו שאני מעונין להמשיך, את לא צריכה להגיד לי עכשיו, תשלחי לי SMS אם זה יותר נוח לך מתי שאת רוצה" הוא סיים
שייייייייייט רציתי שהוא יגיד שזה א זה ויוריד אותי
נכון שנחמד לנו אבל אני לא יכולה עכשיו להיכנס לקשר הזה
"תודה אני יחשוב על זה ויעדכן אותך אבל ממש נהנתי בכל אופן לילה טוב"

יצאתי מהאוטו הראש שלי מלא מחשבות
כמובן שהטלפון הראשון היה לאיתמר
"איך היה בובה?" הוא צעק לטלפון
"וואי איתמר לא בא לי להגיד לך אבל היה בסדר הוא נחמד סביר סימפטי אני לא רוצה אבל להמשיך"
"למה????????????" הוא שאל
"כי כל הפגישה אני חושבת עליך ועל זה שאולי נתחתן אפילו שלא יהיו לנו ילדים וזהו"
"די ליהי מתוקה את נסערת עכשיו, זה לא נכון לחשוב ככה, שתינו מבינים שזה לא ריאלי, מספיק, בואי ננתח את הדברים"
דיברנו איזה שעה ובסוף איתמר אומר לי
"ליהי בובה אין לך סיבה בינתיים להוריד, הכל נשמע טוב, תמשיכי עוד פגישה אחת ונראה לאן הדברים מתפתחים"
הסכמתי איתו הוא צודק, אין לי סיבה להוריד,
סיימתי את השיחה
שלחתי SMS לגלעד
"שלום גלעד חשבתי על זה הרבה אני מעונינת להמשיך ולראות לאן דברים מתפתחים
גם אני נהנתי מהפגישה, מהאוירה
לילה טוב ומבורך"

וקיבלתי חזרה
"אני שמח לשמוע על ההחלטה שלך
אשמח להמשיך את ההתחלה היפה הזאת ביום חמישי אם תוכלי"
"זה בסדר יום חמישי בשעות הערב"
"ממצוין נקבע לשעה שבע וחצי?"
"סגור"
"לילה טוב"
"גם לך"

נכנסתי לחדר שלי התקלחתי הורדתי איפור שמתי םיג'מה נכנסתי למיטה ונרדמתי באותה שניה מרוב העיפות של הימים האחרונים