בלתי אפשרי- פרק 35

"איתמרי מה שלומך?" התקשרתי אליו אחרי שנפרדתי מאבא
"בסדר מתוקונת מה היה עם אבא? שמעתי שנשברת וסיפרת" הוא אמר לי
סיפרתי לו מה היה
"איתמר הוא הציע לי להיפגש עם מישהו " לחשתי לטלפון
שקט
"ומה אמרת לו" הוא שאל בחשש
"שאני לא מסוגלת עכשיו להיפגש אין מצב בעולם, אתה כל כך עמוק בלב ובראש שלי, רק אתמול עוד הייתי מאושרת עם טבעת על האצבע"
שתיקה
"ליהי את לא תאמיני למה שאני אומר לך אבל את חייבת לעשות את זה… לכי תיפגשי ותיראי, אולי זה האחד שלך, אל תפספסי אותו ככה"
יואו איזה בחור זה, מי תזכה בו מי?????
"איתמרי אין מצב אני לא יכולה" כמעט צעקתי
"ליהי תישני על זה לילה, אל תנסי להוציא אותי מהראש שלך כי לא תצליחי כל כך מהר, חווינו על כך הרבה חוויות ביחד שלא נראה לי שאנחנו נצליח לשכוח אחד מהשני כל כך מהר, אבל כן אנחנו יכולים לנסות לעשות הפרדה בדברים, תחשבי על זה ותעני מחר בבוקר לאבא שלך תשובה ועדיף שהיא תהיה חיובית"
"איתמרוש אתה מלאך בדמות אדם, מי זה ההורים שלך? מי?? אני לא יודעת אם אני מסוגלת אני ינסה לחשוב על זה"
"תישני טוב בובה יפה אני אוהב אותך וחושב עליך הרבה ולא יעזוב אותך עד שתרגישי בטוחה ללכת לבד" הוא אמר
"תודה איתמרוש גם אני אוהבת אותך מאד תישן טוב"

שתיים בלילה אני עוד לא מצליחה להירדם, מאורעות היום האחרון עוברים לי מול העיניים
קמתי מהמיטה ושלחתי הודעה לאיתמר בווטצאפ
"איתמרי אני לא מצליחה להירדם"
והוספתי לו תמונה שלנו מהגשר בפריז
מתגאים בטבעת
"גם אני בובונת, אני עייף מת עם עיניים פתוחות"
זה מסוג התמונות שאני לא יכול למחחוק לנצח"
"אתה צודק גם אני לא מסוגלת"
"חשבת קצת על מה שדיברנו היום?"
"כן, אני כל הזמן חושבת על זה"
"נו"
"לא איתמרי לא בחודש הקרוב אין על מה לדבר"
"ליהי, כן בחודש הקרוב, תבקשי מאבא שלך שיקבע לך פגישה לעוד ארבעה ימים
קח תוכלי לעכל מצד אחד וגם להתכונן נפשית"
"איתמרי לא בבקשה אל תלחץ אותי אני לא יכולה
היום בבוקר עוד התחבקתי איתך"
"מתוקה זה נכון אבל הזמן יעבור וירפא אותך את תיראי, יש עוד אנשים מקסימים בעולם
כדאי לך מתוקה שלי"
"אני לא יודעת אם אני מסוגלת אני גם לא מרגישה פיר כלפי הבחור לבוא כך עמוסת רגשות"
"אם את לא מתקשרת לאבא שלך מחר אני יעשה את זה ולגבי הבחור אל תדאגי לו אין מישהו שמגיע נקי לחתונה, כל אחד יש לו איזה מישהו שהוא פינטז עליו, ברור שפה היה משהו מאד חזק, אבל עדין זה לא אומר כלום"
"איתמר שמת לב שעד לא אמרנו את המילה "נפרדנו"?
"כן, שמתי לב, אני לא כל כך מסוגל עוד להוציא את המילה הזאת מהפה שלי"
"טוב נסיך עייפה מאד תודה על הכל חיבוקים וירטואלים באלפים תישן טוב"
"תודה מתוקה אני שמח שהתכתבת איתי מלא נשיקות מתעופפות לכיוונך, תיזהרי לא לקבל כוויה כי הן ישר מהתנור"
":) :) :) :) איך אתה תמיד יודע להוציא ממני חיוך? לא יודעת אם גלעד הזה ידע להתנהג אלי כמוך"
"בובית אוהב"
"אוהבת"
"גוד נייט יפיופה"
"מואה"

קמתי בבוקר עם רגשות מעורבים מצד אחד איתמר צודק אני חייבת להמשיך הלאה, מצד שני איך??? איך למען ה' ממשיכים זה בלתי אפשרי
"ליהי בוקר טוב איך ישנת בלילה?" אבא דואג לי מסכן
"תודה אבא בסדר, דיברתי קצת עם איתמר חיזקנו אחד את השני" אמרתי לו
"אבא אני חושבת שתקבע עם הבחור פגישה לעוד שבוע"
שתיקה
"ליהי מאיפה הבאת את זה עכשיו"?
"את האמת שאיתמר שיכנע אותי שאני חייבת לעשות את זה"
"את מסוגלת?" הוא נדהם
"לא, אבל איתמר יודע מה טוב לי הוא מכיר אותי יותר מכולם, אני יעשה את זה"
"ז החלטה שלך ליהי, רק חשוב לי שתביני את ההשלכות של זה"
"אבא אני חשבתי על זה המון לא ישנתי כל הלילה, קח את זה ארבע ימים קדימה אני יתאושש ויעכל את הדברים וינסה לבוא מוכנה ריגשית"
"טוב בחירה שלך אני יקבע פגישה"

"בוקר טוב ליהי, מה שלומך" אמא שאלה אותי
"טוב אמא" חייכתי, להראות לה שאני בסדר
"איך עבר הלילה?" היא שאלה, מסכנה היא דואגת לי
"היה קשה, בכיתי הרבה אבל איתמר היה לצידי דאגנו אחד לשני, אני יתאושש יהיה בסדר"
"אגב אמא אבא הציע לי שידוך"
"מה?????????????????" אמא נלחצה
סיפרתי לה את השתלשלות האירועים
"רגע אז מה את עושה עכשיו?" היא שאלה
"כלום אני נפגשת איתו שבוע הבא" עניתי בשלווה מוגזמת
"ליהי את השתגעת??"
"אמא איתמר שיכנע אותי והוא צודק אני חייבת לעשות את זה, אין ברירה חייבים להמשיך הלאה"…..
"ליהי את גדולה ובוגרת אני סומכת עליך אבל אני מפחדת שאת עושה טעות הפעם"
"אמא די זה כבר הוחלט אבא התקשר לבחור
"טוב אני איתך מתוקה אני מקווה בשבילך שזה לא טעות"