בלתי אפשרי- פרק 37

היום יש לי פגישה נוספת עם גלעד
אני מאד דואגת
איתמר מדבר איתי המון ומשכנע אותי לא להישאר מאחור ולפתוח את הראש
אני בעיקר משכנעת אותו לחתום קבע עוד שנה כדי להשתחרר ממני,
זה ימים קשים עם סערת רגשות עצומה

קבענו לשש וחצי
התקלחתי לבשתי חולצה לבנה עם סרפן כחול ארוך מבד דקיק עם הדפסים לבנים וחגורה זהב דקה באמצע, סנדלים גבוהות כחולות אספתי את השיער לקוקו גבוה עם פוני לצד
התאפרתי בעדינות והוספתי אייליינר כחול שפתון ניוד

SMS מגלעד
"עוד חמש דקות בחוץ, מצפה לראותך"

שמתי בושם
נפרדתי מאמא ויצאתי החוצה בדיוק כשהרכב שלו חונה
"הי ליהי מה שלומך, איזה כיף לראות אותך?!" הוא קיבל את פני
"תודה" אמרתי לו "מה שלומך?"
"טוב, במיוחד שאת יושבת לידי ונראית כל כך יפה…."
"חח תודה, גם אתה נראה מקסים" החמאתי לו בחזרה
יש משהו במחמאות שלו מאד כנות, לא מתיפיפות כאלה, אני אוהבת אנשים כנים
"אז איך יצאת מהפגישה הקודמת?" הוא שאל
"האמת שהיה לי מאד נחמד, אני עוד מפחדת להתבטא לשום כיוון כי זה היה בדיוק פעם
ראשונה שפגשתי אותך לשלוש שעות אבל היה טוב, יותר נכון לא היה סיבה שלא"
מזה השאלה הזאת? מאיפה הוא הביא אותה?
"דוקא אני ממש נהנתי, הרגשתי שיש בינינו איזשהי פשטות שלא היה לי כשיצאתי בעבר עם בחורות, כאילו אין בשיחה בינינו רצון להראות מה שאנחנו לא, גם אני הרגשתי בנוח להישאר לידך מי שאני וזה הרגיש לי טוב…"
"וואלה, עם כמה בחורות יצאת? זה נשמע שעברת הרבה?"
"את האמת שיצאתי עם 4 לפנייך אחת זה היה קשר ממש רציני של איזה חצי שנה וכל השאר זה היה דייטים כזה של גג חודש" הוא שיתף אותי
"וכמה בחורים את יצאת לפני" הוא שאל פתאום
אוהו לא תיכננתי שיש הדדיות בשאלות, שתקתי
"האמת שרק עם אחד"
"וזה היה קשר רציני?" הוא שאל
"האמת שדי אבל זה נגמר" ניסיתי להתחמק
"טוב אני מבין שאת לא מעונינת לשתף וזה בסדר… " טוב יש לו טאקט זה כבר טוב
וואי וואי זה היה קשה

הפגישה המשיכה דוקא מאד יפה
היתה לנו פגישה נעימה מאד ליד הים גילינו שיש לנו הרבה מן המשותף,
היה לנו נושאי שיחה מעניינים אבל משהו שם נשאר לי תקוע בראש "איתמר" זה לא יצא
כל הזמן השוויתי אותו ואיתמר עלה ללא ספק עלה על גלעד, זה לא נעים להשוות אבל זה היתה המציאות, לא יכולתי להימנע ממנה.
חזרנו הביתה בשעה 12 בלילה, לפני שנפרדנו גלעד חנה ליד הבית שלי ואמר לי "ליהי אני מרגיש טוב לידך, היה לי מאד נעים איתך, יש לך הרבה שמחת חיים וחכמת חיים תכונות שמאד חשובות לי בבחורה, אני מפחד לצאת עם סיכומים אבל אני כן מרגיש שאנחנו יכולים להתקדם"
"תודה גלעד על המחמאות, גם לי היה מאד נחמד, תרשה לי לחזור הביתה לנתח את הדברים ואני מבטיחה שאני יענה לך תשובה בהקדם" אמרתי
"ברור בלי לחץ רק הרגשתי צורך להגיד לך את הדברים פנים מול פנים שתשתמעי גם את המנגינה.." הוא חייך
"תודה גלעד, לילה טוב"

נכנסתי לחדר שלי, אמא שלי דפקה על הדלת, "ליהי אפשר לדבר איתך עכשיו?"
"לא אמא בבקשה עוד מעט אני יצא וידבר איתך"
אני קודם מדברת עם איתמר , אני צריכה לסדר את המחשבות שלי

"איתמרי מה העניינים?"
"טוב בובה מה קורה? איך היה?"
"זהבסדר לדבר איתך עכשיו לא מידי מאוחר?"
"ליהי? מאוחר? בשבילך אף פעם לא מאוחר וחוץ מזה ממתי את שואלת את השאלה הזאת?"
"מאז ש….. מאז שהבאתי לך את הטבעת" עוד לא הצלחתי להגיד את המילה "נפרדנו"
"ליהי, בשבילך אף פעם לא מאוחר ואל תשאלי את זה בחיים חוץ ממתי שאני יהיה נשוי ועכשיו תספרי לי מה היה?"
"תשמע היתה פגישה טובה ארבע וחצי שעות של דיבורים נעימים, אבל איתמר זה לא עובד לי בראש, יותר מבראש, בלב" כמעט בכיתי
"אני לא יכולה לחשוב על זה שהוא יעמוד לידי בחופה"
"ליהי את עוד לא עומדת בחופה מתוקה, איך אמרת לי פעם קחי את הדברים לאט, אל תרוצי"
"אבל הוא רץ, הוא כבר ממש מחמיא לי ואומר שנוח לו לידי וכו'" אמרתי לו
"אוקי אז את יכולה לעשות לו שיחת הבהרה ולהגיד לו זה לא קשור אליך זה אני, נוח לי לידך ואתה טוב ונחמד אבל בבקשה אני טיפוס שלא יכולה לרוץ אני לא מסוג הבחורות שתתארס איתם אחרי שבועיים וגם לא חודש, זה יקח לי טיפה זמן ותן לי את הקצב שלי, את לא חייבת לרוץ איתו, אם את חשובה לו הוא ייתן לך את הזמן"
"טוב, תודה איתמרי אתה מקסים, לילה טוב"
"לילה טוב מתוקה תשמרי על עצמך"

וואי וואי אני לא יודעת מה לעשות עם איתמר הוא מקסים אותי אבל אני חייבת להתחיל להפסיק להעצים את הרגשות שלי אליו, להסתכל עליו כמו ידיד ותו לו,
SMS
"שלום גלעד, גם אני נהנתי מאד היום בפגישה, היה מאד נחמד והרית אוירה נעימה ונינוחה, אני מעונינת להמשיך, יש לי רק בקשה אחת, אני טיפוס שמאד קשה לו להיפתח ולפתח רגשות, זה יקח לי קצת זמן , אני מקוה שזה לא יהיה לך קשה לתת אותו, תודה מראש על ההבנה…."
"ליהי היקרה, אני מאד מבין אותך, גם אני לא טיפוס מידי רגשן, אולי יותר קל לי להתחבר, קחי את הזמן הכל בסדר, אני אשתדל לא להלחיץ :) תודה על התשובה הזריזה
לילה טוב"
"תודה גלעד על ההבנה לילה טוב"

שלושה חודשים אחרי-

"ליהי מתוקה את חייבת להבין אין לך לאן לברוח אלא לתת תשובה לכאן או לכאן"
השיחה הזאת ביני לבין איתמר התקיימה לאחר דייטים אינטנסיבים מאד ביני לבין גלעד, היה לנו דייטים יפים ונעימים, גלעד היה בסדר, לא לחץ, היינו באותו ראש, התפתחו בינינו שיחות מקסימות עם המון הבנה, היה לנו חיבור באמת יפיפה
אתמול בלילה הוא הפתיע אותי והגיע לקחת אותי מהאוניברסיטה, ישבנו ברכב ודיברנו, עד ממש מאוחר
"ליהי אני לא רוצה ללחוץ אותך בכלל, אני יודע שחושב לך לקחת את הזמן, אבל שתינו יודעים שאנחנו לא יוצאים לחוויה, אנחנו יוצאים למטרה רצינית שקוראים לזה חתונה, חשוב לי לדעת מאד מה את חושבת, לדעת שאני לא מבזבז את הזמן…"
אוף כמה פחדתי מזה
"אמרתי לך גלעד שאני קשה בזה.."
"אני יודע ליהי אני לא שואל אתותך עכשיו האם תינשאי לי? אני רק שואל אם יש לי לאן להמשיך, ללכת אחורה או שאנחנו רוצים לטפס לאן שהוא?" הוא התחנן לבדל מידע
"תמשיך, אתה בדרך הנכונה, נעים לי לידך ויש לי איתך שיחות טובות, אתה אצילי ומחושב, אני אוהבת את התכונות אופי שלך ואת הצורת חשיבה שלך" החמאתי לו
"תודה ליהי אני רק ירשה לעצמי להגיד לך "אני אוהב אותך" הוא אמר מסתכל עלי בחשש
"תודה גלעד אתה מקסים" לא החזרתי לו בהדדי, לא הייתי מסוגלת להוציא את זה מהפה שלי את המילים האלו, מסכן, זה היה נראה שהוא ציפה לחזרה,
נפרדנו בהרגשה טובה
אבל אני הרגשתי שאני באמת צריכה להחליט מעשינו לאן? לאיזה כיוון אני מתקדמת?
"אבל גלעד אני לא יכולה לחשוב על להתחתן איתו"
"למה? הוא מגעיל אותך?"
"לא הוא נראה טוב, יש לו משהו מושך" עניתי
"הוא לא זורם?"
"הוא זורם"
"הוא לא נראה לך יכול להיות אבא טוב לילדים?"
"הוא נראה מאד רגיש לילדים"
"את לא מתחברת לחשיבה שלו?"
"אני כן מתחברת"
"אז????"
"מה אז?"
"אז למה לא להמשיך בכיוון חתונה?"
"כי זה לא אתה!!!!" צעקתי לטלפון
"ליהי את חייבת להקשיב לי, אנחנו היינו ביחד 5 שנים לא שלושה חודשים, ברור שחווינו כפול ולכן הרגשות שלנו התעצמו בטירוף אחד לשני, את שוכחת שגם לא שמרנו נגיעה, בעוד שאת וגלעד עדין שומרים נגיעה, שזה דבר שמוסיף הרבה לקשר, את חייבת להיפתח ולהחליט עם עצמך שיש כל כך הרבה תכונות מדהימות בגלעד שזה האחד, אני לא יחליט בשבילך בחיים, זה החלטה שלך, אבל כמו שאת היית חזקה כשהחלטנו להיפרד ואת נתת את הפוש והיית מדהימה ככה גם כאן קחי את ההחלטה הנכונה והבוגרת את לא ילדה את כבר כמעט בת 23, זה ההחלטות החשובות בחיים שצריך לשקול מראש בריא ולא מרגשות"
שתקתי
"איתמרי אתה צודק, נכון, אני באמת צריכה הלילה הזה לחשב עם עצמי טוב טוב"
"תודה איתמרי לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך"
"בכיף, על חשבון הבית"
"תודה נשמה לילה טוב איתמרוש"
"לילה טוב לילוצ'"

לא עצמתי עין באותו לילה המחשבות רצו לי בראש ללא הרף
בבוקר שלחתי SMS לגלעד
"בוקר טוב גלעד
אני אשמח להיפגש איתך היום לדבר קצת
נראה לך שתוכל"
"בוקר טוב ליהי, בודאי, בשבילך תמיד אחה"צ?"
"מעולה חמש?"
"כן, אני יבוא לאסוף אותך"
"מצוין מהאוניברסיטה אם לא אכפת לך אני מסימת היום מאוחר"
"מעולה, מחכה…."
"תודה גם אני"

התלבשתי לאוניברסיטה קצת יותר יפה מהרגיל, בכל אופן גלעד מגיע היום לא נעים…"

SMS
אני עוד חמש דק' מתחת לאוניברסיטה, מחכה לראותך

ירדתי למטה
הנה האוטו שלו
הלב שלי דפק
בבקשה אלוקים שים לי את המילים הנכונות
"הי ליהי מה שלומך?"
"טוב גלעד מה איתך? בא לי ליסוע למקום שקט לדבר"
"ים?"
"למשל…." צחקתי, הוא מתחיל לקלוט אותי
נסענו לים שממש קרוב לאוניברסיטה, התישבנו על החול עם איזה שמיכה שהוא מצא באוטו ובקבוק מיץ תפוזים שהוא קנה בדרך
"גלעד אני חשבתי על זה הרבה אחרי שדיברנו אתמול ושאלת אותי לאיזה כיוון אני הולכת"
"וואי אני מקווה שלא נלחצת יותר מידי"
"גלעד אתה בסדר, מותר לך לשאול כאלה שאלות אחרי שללושה חודשים של דייטים,
אני בהחלט חושבת שאני בכיוון המאד נכון ביחד איתך, אני מרגישה שאני לאט לאט נפתחת אליך וכל פעם מחדש יש לי את הציפייה לראות אותך, וזה סימן מאד גדול בשבילי, וכיף לי איתך עם האוירה הטובה שאתה משרה, והביטחון הגברי הזה שלך, והחוש הומור שלך, בקיצור אני במסלול שלך קרובה מאד אליך…."
"רגע אז זה אומר שאת מציעה לי נישואים?" הוא צחק
"לא זה התפקיד שלך" החזרתי לו
"צודקת, סתם אני צוחק, אני ממש שמח לשמוע את מה שאת אומרת גם אני ממש מרגיש טוב לידך ומרגיש שאת יכולה להיות אמא מדהימה לילדים שלנו, אני אוהב את המראה שלך, את הנוכחות שלך, את השלוה שלך, בואי נמשיך ביחד וניתן לדברים להוביל אותנו…."
"צודק, איזה כיף שאנחנו מבינים אחד את השני…"