" בלתי ניתנת להשגה " פרק 7 :

eden:) 13/06/2015 943 צפיות אין תגובות

פרק 7 :
ישבתי בחדר שלה ואז עידו נכנס.
הוא נעמד בפתח הדלת ושתק
עד שלבסוף אמר :
"איפה דני ?"
"בשירותים "עניתי
הוא המשיך לעמוד שם בשתיקה ואז שאל :
"מה איתך ? "
"טוב "אמרתי בגמגום
הוא התקרב אליי
התיישב לידי
ולחש "התגעגעתי אלייך"
"תפסיק " לחשתי גם
הוא התקרב אליי יותר ויותר עד שכבר הרגשתי את השפתיים שלו נוגעות בשלי.
"הולכים ? "נשמע הקול של דניאל
אני ועידו מהר התרחקנו אחד מהשני
"אופס "אמרה
קמתי מהמיטה ועניתי
"כן בואי " יצאנו מהבית שלה לכיוון מאור
והכמעט נשיקה שלי ושל עידו פשוט לא יצאה לי מהראש.
"מזל שנכנסת" אמרתי לדניאל
"אם לא היית באה הייתי עושה טעות , רק ליד אח שלך אני לא שולטת בעצמי , רק הוא גורם לי לבכות , לחייך , לחשוב עליו , רק איתו אני אמיתית , רק איתו אני מצליחה לבטא גם את הצד הרגיש שלי , רק לו אני תמיד נכנעת , הוא הבן היחיד שאני לא מסוגלת להגיד לו לא , הבן היחיד שאני לא עומדת בפיתוי של השפתיים שלו , יותר נכון הבן היחיד שאני רוצה להרגיש את השפתיים שלו , להרגיש אותו , את גופו , להיות איתו ולא לעזוב אותו אף פעם ."
"את אוהבת אותו "אמרה
"ידוע" עניתי
"גם הוא אוהב אותך" הוסיפה
"הוא אהב אותי *" תיקנתי אותה
"לא ! הוא עדיין אוהב אותך , הוא לא מסתכל על אף אחת אחרת , לא יוצא עם אף אחת רק אותך הוא רוצה "התעקשה
"אז למה הוא לא נלחם עליי ? "שאלתי
"אני לא יודעת "אמרה
"אבל אני חושבת שהוא פשוט מפחד לפגוע בך שוב
הוא לא מסוגל לראות אותך שבורה ככה בגללו בזה אני בטוחה"
"מאוחר מידי , כל רגע שאני רואה אותו ויודעת שהוא לא שלי יותר אני שבורה ופגועה "עניתי
והגענו לבית של מאור
דפקנו בדלת
הוא פתח לבוש במכנס קצר של בית
בלי חולצה
גופו היה חטוב והוא היה נראה ממש טוב
הוא אפילו הזכיר לי מישהו אני רק לא יודעת מי .
"שלום" אמר ונישק אותנו בלחי .
נכנסנו אליו , הבית שלו היה ענק ומושלם , הכל היה מעוצב כל כך יפה בגווני שמנת .
עלינו לחדר שלו
התיישבנו על המיטה ואז נשמע קול של גבר בערך בשנות ה20 לחייו
"מאור "הוא צעק ופתח את הדלת
הסתכלתי עליו מביטה בעיניו הירוקות היפות
נמסה מהיופי שלו ובאותו הזמן גם מתה מבושה .
"הי זאת לא את מהמועדון ?" שאל אותי
"שי ?" פלטתי
"כן" חייך
"עדי נכון ?" אמר
"הנהנתי עם ראשי לחיוב" וחייכתי
"אתם מכירים ?" שאל מאור לא מבין
ודניאל ידעה כבר מי הוא .
"כן "ענינו
"מה רצית ?" שאל מאור
הם דיברו ביניהם בזמן שאני לא מקשיבה לשום מילה , אני רק חושבת על הבושה שראיתי אותו , את אותו אחד מהמועדון שעזר לי כשהייתי שיכורה .
יצאתי מהחדר של מאור לשירותים נעלתי את הדלת שטפתי את פניי , הסתכלתי על עצמי במראה ולא הייתי נראת וואו
לעומת איך שהייתי נראת במועדון , אז פיזרתי את שיערי הבלונדיני מהגולה שהייתה לי , סידרתי אותו יצאתי מהשירותים והתנגשתי במישהו
הרמתי את עיני מקווה לא לראות את שי אוף אני והמזל שלי חשבתי לעצמי כשראיתי אותו עומד מולי
"סליחה "אמר מביט בעיני
הייתי מהופנטת מאיך שהוא נראה שבקושי הצלחתי להוציא מילה .
"זה בסדר , זאת אני שהתנגשתי בך גימגתי "לבסוף
הוא חייך את החיוך היפה שלו וירד למטה לסלון
ואני באתי להיכנס לחדר של מאור , הדלת הייתה טיפה פתוחה שיכולתי לראות מה קורה בפנים
הצצתי וראיתי את דניאל ומאור ממש קרובים , צוחקים , מדברים
הם היו כל כך חמודים שלא רציתי להפריע להם
אז הלכתי לסלון
התיישבתי על הספה ליד שי
ואמרתי:
"אכפת לך ?
רציתי להשאיר אותם לבד"
"בכיף" חייך
"מה אתה רואה ?" שאלתי
"פרקר" ענה
ראיתי את הסרט איתו , סרט ממש מותח ומעניין ואז כשהוא נגמר מאור ודניאל ירדו
"לאן נעלמת ?" שאלה
"רציתי להשאיר אותכם לבד" חייכתי
"אנחנו יוצאים לסיבוב בא לך לבוא ?" אמרה
לא ידעתי מה לענות מצד אחד
לא יכולתי להגיד לא ולהישאר עם שי
מצד שני אני מרגישה כמו צלע שלישית איתם.
"לא , לא בא לה" ענה שי
הייתי מופתעת מהתגובה שלו
ובתוך תוכי גם שמחה שזה מה שהוא ענה אז חייכתי
חיוך שמראה שאני מסכימה איתו והם יצאו .
"למה ענית במקומי ?" שאלתי
"כי אני יודע איך ההרגשה להיות צלע שלישית"אמר וצחקתי
"וגם רציתי להכיר אותך , לא יצא לנו לדבר כל כך במועדון הוסיף "וצחק
"בן כמה אתה באמת ?" שאלתי
"21 ואת ?"
"16" אמרתי מפחדת מהתגובה המופתעת והשלילית שלו
"מההה ?" פלט בהלם
"איזה קטינה הייתי מביא לך איזה 19" .
"ברור אני בת 19 ואני יסתובב עם אח שלך שהוא בן 17
איפה ההיגיון שלך ? "
הוא צחק ואמר "בסדר לא חשבתי על זה "
די התבאסתי שאחרי שזאת הייתה התגובה שלו על הגיל שלי למרות שידעתי שככה תיראה התגובה שלו הוא הרי יכול להיות אח שלי הגדול
אבל אני לא יודעת למה , למה התבאסתי ככה ?
אני הרי מייבשת את כל הבנים שמתחילים איתי
אבל איתו ? איתו זה משהו אחר
הוא אפילו לא כל כך ניסה להתחיל איתי הוא לא כמו כל הבנים .
הוא מזכיר לי את עידו
וזה לא טוב , אני חייבת להתחיל להתרחק ממנו כמה שיותר מהר חשבתי לעצמי .
"טוב נראה לי אני ילך" אמרתי
"בי פיצית "אמר
ברגע שהוא קרא לי פיצית קפאתי ,
ככה עידו שלי היה קורא לי , הייתי הפיצית שלו ,
עידו תמיד היה קורא לי : פיצית , קטנה לפעמים אפילו ילדה.
הבאתי לשי נשיקה בלחי והלכתי
אחרי איזה רבע שעה הליכה הגעתי הביתה נשכבתי על המיטה מלאה במחשבות על הכל , על עידו , על שי.
ואז התקשרתי לאלירן
-אלירן הוא הידיד הכי טוב שלי , יותר נכון הוא היה ועד עכשיו הוא לא הוזכר כי יש לו חברה כבר כמה חודשים והוא ממש הזניח אותי בגללה היא ביקשה שיתרחק ממני בגלל שאני דוגמנית וכל זה והיא מקנאה וזה מה שהוא עשה הוא עזב אותי כשהכי הייתי צריכה אותו הוא מדבר איתי מידי פעם אבל לא יותר מידי ועכשיו ? הרגשתי שאני לבד , דניאל עם מאור ואני באמת מאושרת ושמחה בשבילה אבל היא ואלירן החברים הכי טובים שלי ואני צריכה אותם –
"הלו" ענה
"הי "אמרתי
"הי "אמר
"אני צריכה לדבר איתך" ביקשתי
"חצי שעה בבית קפה אגם ?" שאל
"סגור" עניתי וניתקנו
את השיער , התאפרתי קצת , שמתי תכשיטים , התבשמתי נעלתי כפכפים לקחתי ארנק באתי לצאת מהבית ואז אמא שלי שאלה:
"לאן את ?"
"לאגם עם אלירן "אמרתי
"טוב אל תחזרי מאוחר את זוכרת שמחר בבוקר יש לנו צילומים נכון ? "
"ברור" שיקרתי
האמת היא שזה ממש ברח לי מהראש
-אני ואמא שלי הולכות להצטלם מחר בסוכנות שלנו , איך אין לי כוח לזה וזה במקום בית ספר ,אני כן לומדת וכן יש לי ציונים טובים כי אכפת לי מהעתיד שלי לעומתי אמא שלי שהיא די אדישה ללימודים שלי היא יודעת שאני יהיה דוגמנית והיא חושבת שזה מיותר שאני אלמד ובגלל זה מחר במקום ללכת לבית הספר אני הולכת איתה לצילומים –
נכנסתי לבית קפה , אלירן כבר היה שם הוא ישב בשולחן בסוף לוגם מהקפה שלו עיניו החומות היפות הביטו באייפון שלו , שיערו השחור היה מסודר יפה כרגיל, הוא היה לבוש בחולצת טריקו כחולה וגינס .
התקדמתי אליו , הוא ראה אותי
הגעתי לשולחן נישקתי אותו בלחי התיישבתי מולו ואז המלצרית ניגשה אלינו :
"שלום תרצי להזמין ?" שאלה
"אייס קפה דייאט "עניתי היא חייכה והלכה
"אני יודעת שמיכל ביקשה ממך להתרחק ממני וכל השטויות האלה אבל אני צריכה אותך
אתה לא מבין בכלל כמה אתה חסר לי
אלירן אתה מכיר אותי טוב ואתה יודע שאני בחיים לא מתחננת ככה לבנים" .
"נפרדנו" הוא אמר
"מהה ?" צרחתי
ככה שכל האנשים שישבו סביבנו הסתכלו עליי
"שקט"הוא צחק
"למה ? "שאלתי הפעם בטון יותר שקט
"לא יודע , זה נהיה מגעיל לא הפסקנו לריב על כל דבר קטן והחלטנו שעדיף לחתוך ".
"אז למה לא דיברת איתי?"
"הרגשתי שאם אני אחזור לדבר איתך פתאום אחרי שנפרדנו אני יהיה כפוי טובה מגעיל
וזה נכון עדי את הילדה הכי חשובה לי
ואני לא יודע איך ויתרתי עלייך בשבילה
ואין לך מושג בכלל כמה אני מצטער על זה ".
"זה בסדר "אמרתי
"אתה יודע שלא משנה מה תעשה אני יאהב אותך
אלי (ככה אני קוראת לו) אני לא יכולה בלעדייך"
"בואי לפה "חייך וחיבקתי אותו חזק חיבוק של געגוע .
הוא ומיכל היו איזה חודשיים יחד , בדיוק כשעידו בגד בי אז שבוע לפני אלירן ומיכל נהיו יחד והוא התרחק ממני .
"מה עם עידו?" שאל
"חרא "עניתי
"אין לך מושג איך אני מתגעגעת אליו "
"את חייבת להמשיך הלאה" אמר
המלצרית הגישה לי את האייס קפה
לגמתי ממנו ואמרתי
"אני מנסה אבל אני לא יכולה"
"אין דבר כזה לא יכולה יש דבר כזה לא רוצה"
"אז אני לא רוצה" פלטתי בעצב
"כל בן שרק מתקרב אליי אני מייבשת אותו"
"מה הבן זונה הזה גרם לך" אמר אלירן עצבני
"הוא לא בן זונה" אמרתי
"אל תגני עליו "ענה בטון כועס
"אלי , אני לא יודעת איך להתמודד עם זה יותר
באמת שאני מנסה להיות חזקה אבל כל פעם שאני רואה אותו אני נשברת ".
"יהיה בסדר , אני איתך בזה ואני כל כך מצטער שלא הייתי שם בשבילך כשהיית צריכה ונתתי לך לעבור את זה לבד ".
"זה בסדר" אמרתי
"העיקר שחזרנו לדבר
אין לך מושג כמה היית חסר לי "
"גם את היית חסרה לי "ענה
וככה ישבנו עוד איזה חצי שעה
ואז הוא לקח אותי על האופנוע שלו הביתה
-אלירן בן 17 לומד בכיתה יא בבית הספר שלי הוא שכבה מעליי –
הוא הוריד אותי ליד הבית , ירדתי מהאופנוע הורדתי את הקסדה
העפתי את השיער אחורה
נישקתי את אלירן בלחי
חיבקתי אותו חיבוק ארוך ונכנסתי הביתה
אני ואלירן החברים הכי טובים כבר שנתיים
ובכמה חודשים האחרונים גם דניאל הצטרפה אלינו ונהייתה החברה הכי טובה שלי , יותר נכון החברה היחידה שלי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
16 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך