'במג ע שלך יש אמונה' פרק שמונה עשרה

Noya1 05/08/2014 794 צפיות 2 תגובות

נקודת המבט של נאור:

חשבתי הרבה מה לעשות, ובסופו של דבר החלטתי, יש לי חסכונות, די הרבה למען האמת, ככה שלא הייתי צריך לבקש כסף מהורי, הזמנתי טיסה לאיטליה לפני יומיים, והיא תהיה בעוד כשעתיים בשעה 03:00 לפנות בוקר, הטיסה היא לשבוע, ככה שאם עמית עדין תרצה להשאר איתי, אני יוכל להאריך את השהות שלי שם בעוד קצת זמן, ואם לא, אני אבלה שם שבוע, וישתדל להכיר אנשים, ארזתי מזוודה גדולה, היה בה המון בגדים, שמתי על עצמי חולצה סגולה כהה עם גינס שחור, סידרתי את שיערי לצד, והתזתי על עצמי בושם, ניתקתי את הפאלפון מהמטען ושמתי אותו בכיסי, ונכנסתי למונית שחיכתה לי למטה לאחר שניפרדתי מהורי.
לאחר כשעה הגעתי לשדה התעופה, השעה הייתה 02:40 העברתי את הדרכון וטפסי טיסה אחרים ונכנסתי לדיוטי פרי, עכשיו אני צריך לחפש לעמית מתנה, נכנסתי לאחת החנויות והתקרבתי לקופה, ״שלום, איפה אני יכול למצוא בשמים לנשים?״ שאלתי את הקופאי, הוא הצביע על חנות גדולה שהייתה בקצה, ״תודה״ אמרתי לו, נכנסתי לחנות הצדדית, ״אני צריך את הבושם ״Dambar" אמרתי למוכרת שהייתה אחראית שם, ״רק רגע״ היא אמרה, היא הלכה לפינה, היו שם המון בשמים כול סוג אפשרי, היתה מחלקה לנשים ומחלקה לגברים, אתם מבינים? מחלקה שלמה לבשמים, היא חזרה אחרי שניה עם חבילה סגולה בידה, ״בקשה״ היא הושיטה לי את החבילה, בדרכי לקופה ראיתי המון תכשיטים, והייתה שם שרשרת שתפסה לי העין, היא היית כולה כסופה, היה עליה לב קטנטן בקצה ולידו כדורים שברירים, כמעט בלתי נראים, אבל ללא ספק מוסיפים המון לשרשרת, הסתכלתי על המחיר, 14€ אני יכול להסתדר עם זה חשבתי לעצמי, (46 שקל למוגבלות שבנינו:*), לקחתי אותה, הלכתי לכיוון הקופה, ״זה וזה״ הבאתי לקופאית, ״אני רוצה לעטוף את שניהם, היא העבירה את שניהם, ״ביחד או בנפרד״ היא שאלה, ״ביחד״ עניתי לה, היא הלכה לצד ועטפה את זה יפה, היא הכניסה את זה לשקית לבנה ונתנה לי את השקית, שילמתי לה ויצאתי,הסתכלתי על צג הפאלפון 03:01 ״פאק״ מלמלתי, רצתי לכיוון האוטובוס שלוקח למטוס
* למי שלא יודעת יש אוטובוס שלוקח לכיוון מסלול ההמראה של המטוס*
ראיתי אותו מרחוק והוא היה מלא, רצתי קצת יותר מהר ושניה לפני שהדלתות נסגרו עליתי, תיראי מה אני עושה בשבילך עמית, חשבתי.

נקודת המבט של עמית:

קמתי בבוקר, אבא שכר לנו מורה פרטי שילמד את שנינו, הוא מדבר עברית והוא חלק מתוכנית שנקראת ״התיישבות״ שבאה מישראל ונשארה באיטליה אצל הורים מאמצים, התקלחתי במהירות ולבשתי שורט בורדו רחב עם חולצה שחורה רחבה, לבשתי כפכפים והלכתי לכיוון חדרה של ירדן, ״תתעוררי עוד דקה המורה הזה בא״ אמרתי לה, היא התחילה להתעורר, היא הסתכלה עלי ״מתי הספקת להתקלח״ היא שאלה בקול בוקר צרוד, הייתה דפיקה על הדלת, לקחתי את המסרק של ירדן, והלכתי לכיוון הדלת בזמן שהסתרקתי פתחתי אותה, למולי נגלה גבר, בשנות העשרים בערך לחייו, הוא נראה צעיר מאוד, היה לו שיער בהיר, סוג של שטני, ועינים ירוקות כהות, ״ שלום קוראים לי לירן, אבא שלך אמר לי לבוא ללמד אותך ואת אחותך״ הוא אמר.
לאחר כעשר דקות שהכנתי לי ללירן ולירדן נס קפה, ישבנו שלושתנו סביב השולחן, ״אז ככה, כמו שאמרתי קוראים לי לירן, אני בן 21, שהייתי בן 18 עשיתי צבא בישראל ואז באתי לאיטליה כחלק מהתוכנית ״מתיישבים״ ואני ילמד אתכן מקצועות בסיסים, אנגלית, מתמטיקה, לשון, ובכול יום אני אלמד אותכן 10 מילים באיטלקית״ הוא אמר, ״זאת המערכת שלכן״ , הוא הביא דף לי ודף לירדן.

נקודת המבט של נאור:

ידעתי איך אני יכול להשיג את עמית, התקשרתי לאבא שלה, ושאלתי אותו איפה הן מתאכסנות, עכשיו אני עומד מול המלון שלהן, לבוש באותן בגדים, את המזוודה שמתי במלון שלי, שהיה במרחק של חמש דקות משלהן, ״ שלום, אני צריך לדעת איפה החדר של ירדן ועמית קאפח״ אמרתי לפקיד באנגלית העילגת שלי, הוא הסביר לי בערך איפה החדר, עליתי לקומה השניה ודפקתי על דלת מספר 311, שמעתי קולות מבפנים, ואז שמעתי צעדים, ירדן פתחה את הדלת, ״אלוהים ישמור, מה לעזעזל אתה עושה כאן?״ היא שאלה, ״באתי לעמית״ אמרתי לה, ״מי זה?״ שמעתי את קולה של עמית, ״שניה״ ירדן אמרה והלכה,לאחר כשניה עמית באה, ״מה אתה עושה כאן?״ היא שאלה המומה, הושטתי לכיוונה את השקית, ״מנסה לראות אם יש עוד צאנס בינונו״ אמרתי לה.

פרקק ארוך.
אז למרות שנאור הוא פרי דמיוני, התאהבתי בו ובאלי לתת לו נשיקה, ועמית חמודה, וגם ירדן.
עוד מעט נגמר הסיפור :((
אוהבת:)


תגובות (2)

לא נגמר זה כולה פרק 18 תמשיכייייייייייי

05/08/2014 12:21

    יש עד פרק 23+ אחרית דבר שזה נחשב לעוד פרק..
    בעקרון זה הסיפור הראשון שלי ואין טעם להמשיך ולמשוך את זה ❤️

    05/08/2014 13:14
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך